דיכאון וחרדות בהיריון

אנשים רבים לחוצים בתקופת משבר זו בשל דאגות בריאותיות, כלכליות ופוליטיות וגם השהייה בבידוד או בהסגר מוסיפה לביעבוע בסיר הלחץ. מבין האנשים שסגורים עכשיו בבית יש נשים רבות בהיריון או אחרי לידה שעלולות בשל המצב העדין הטבעי שהן נמצאות בו להיות בסיכון מוגבר לחרדות או לדיכאון שעשויים להתפתח לדיכאון אחרי לידה. ההתמודדות עם המצב הרגשי העדין הזה קשה ממילא גם בתקופות רגילות, אולם כעת עם ההגבלות החדשות של משרד הבריאות, אישה כזו עשויה למצוא את עצמה ללא מערכות תמיכה אם היא אם יחידנית או שבן זוגה עובד חיוני, ואם יש לה ילדים שאינם במסגרת חינוכית, ונוסף על הכל אינה עובדת, לא יכולה להיפגש ולהיעזר רגשית ותפקודית בחברות או משפחה- המצוקה יכולה להחריף מאוד. בנוסף, נשים רבות חוששות ליטול טיפול תרופתי לחרדה או לדיכאון מחשש על השפעה על העובר או על ההנקה. במקרים מסוימים פסיכיאטר יכול לשקול לתת תרופות מסוימות שניתן ליטול בהיריון ויש להתייעץ- אפילו טלפונית אם לא ניתן להיפגש.
 
אם יש היסטוריה של דיכאון וחרדות, על אחת כמה וכמה חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולהיות במעקב ובטיפול רגשי ותמיכתי. בחלק מהמקרים אישה עם היסטוריה של דיכאון בעלת סיכון מוגבר לדיכדוך או דיכאון בהיריון ואלו מגדילים סיכון לדיכאון אחרי לידה. לדיכאון אחרי לידה עשויות להיות השלכות קשות על האם, התינוק ושאר המשפחה, ולכן חשוב מאוד לטפל בזה כשזה עוד בשלב הדיכדוך. גורמי סיכון נוספים הם בעיות רפואיות בהיריון, תחושת בדידות, חוסר במערכות תמיכה וגורמים נוספים. לפעמים שינויים הורמונליים גם יכולים להשפיע ביצירה או העצמה של הדיכאון.
 

אם היריונית או אישה שילדה לא מזמן מרגישה ככה וקוראת אותי עכשיו (ובעצם כל אישה שמרגישה ככה), אני מציעה לבחון עם בן זוגך (אם ישנו) מה ניתן לעשות כדי להקל עלייך למרות היותו עובד חיוני (ובמיוחד אם הוא בבית ואינו עובד). אולי הוא יכול להקטין שעות או להגיע הביתה מוקדם יותר יום או יומיים בשבוע כדי שתוכלי לנוח או שבסופש תוכלי לנוח יותר, אולי הוא יכול לעבוד מהבית יום או יומיים כדי להקל עלייך? לשתף אותו במה שאת מרגישה כדי לקבל ממנו תמיכה בסוף היום, גם אם לא מיד כשהוא חוזר כי הוא עייף. לראות אם הוא יכול כשהוא חוזר לפחות לעזור עם השכבה לישון. לבקש חיבוק, לשוחח, לאכול יחד, לחזק את הזוגיות שלכם… בנוסף, אני מציעה לשמור על קשר ולשתף חברות או קרובי משפחה בשיחות טלפון או וידאו.
 
אני מציעה לך לעשות רק את הפעולות שאת חייבת לעשות. לא יקרה כלום אם תנקי פחות, תנוחי יותר ותשקיעי יותר זמן במשחק עם הילדים או שיראו יותר טלביזיה כדי שתוכלי לנוח יותר (לא אמרת מה גילם והאם הם יכולים גם לעזור במטלות הבית, אפילו חלקית), לא יקרה כלום אם ערב אחד תשכיבי את כולם לישון גם בלי מקלחת כדי שתוכלי לישון מוקדם אם את מרגישה שאת מותשת.
אפשר להיעזר באמצעים הרגילים שמסייעים לך להירגע: מקלחת נעימה, מוזיקה שאת אוהבת, לקרוא, תחביב כלשהו, סקס אם אין בעיה רפואית, התעמלות להיריוניות אם רופא הנשים מתיר (ספורט ידוע כמסייע מאוד בהפחתת חרדות, דיכאון והרגשה טובה כללית).
כדאי להקפיד על תזונה נכונה ושינה טובה.
לפי ההנחיות החדשות (נכון לכתיבת שורות אלו) מותר לצאת למרחק של עד 100 מטר מהבית. אולי כדאי לצאת מהבית להתאוורר עם הילדים (וגם אם אין ילדים, אפשר לצאת לבד, כמובן) בגינה כדי שירוצו קצת ואת תוכלי לנוח ולנשום אוויר צח כשאת מרגישה שקשה לך כבר להיות בבית?
 
בגלל משבר הקורונה יש היום הרבה מטפלים שנותנים טיפול רגשי באמצעות שיחת וידאו שיכולה מאוד לעזור (אני ביניהם) ויש קווי סיוע טלפונים אנונימיים. כדאי לבדוק עם מוקד קופח שלך אם את יכולה להתייעץ עם פסיכיאטר או אחות טיפת חלב, אחות היריון או רופא הנשים שלך באופן טלפוני.
טיפול cbt יעיל לטיפול בחרדות, ובמהלכו ניתן ללמד אותך נשימות, דימיון מודרך והרפייה שמאוד יכולים לסייע לרוגע.
במידה וכל אלו לא יעזרו (ואף במקביל אם ההרגשה קשה), כדאי לפנות לפסיכיאטר ולשקול טיפול תרופתי שמותר בהיריון. אבל הכי חשוב- לא להזניח את המצב הרגשי הלא פשוט שאת נמצאת בו.
אני מצרפת לינק לסרטון שצילמתי שמלמד נשימות, דימיון מודרך והרפייה שאת יכולה לנסות בבית וזה עשוי לעזור לך (לא לכווץ את איזור הבטן כמובן ולהיות קשובה מאוד לגוף שלך ולתגובות שלו להרפייה)
 
ענבל טננבאום, עו”ס ופסיכותרפיסטית cbt, בהתמחות M.A עו”ס טראומה

פינת אפשר שאלה- דיכאון בגלל אבל וקשיי שינה

אמא שלי נפטרה באופן מפתיע לפני כמה שבועות בגיל צעיר למדי. אני מתקשה לתפקד גם ככה וזה מחריף כי קשה לי להירדם, אני ישנה קצת שעות ובקושי מתעוררת ומצליחה לעבוד. קשיי ההירדמות היו עוד לפני כן, אבל החמירו מאוד מאז שנפטרה. מה ניתן לעשות?

תשובה
קודם כל, אני משתתפת בצערך.
חשוב להבין שזו תגובה טבעית שלך למצב לא טבעי: הן בגלל גילך וגילה הצעירים והן בגלל הנסיבות הקשות והטראומטיות של מותה. יש לי כמה עיצות שאני יכולה לתת לך שאולי יעזרו כל אחת בנפרד או שילוב, חלקן מבוססות על העובדה שציינת שהיו לך בעיות שינה גם לפני כן, כלומר זו לא רק בעיה מצבית:
1. להבין שזה מצב נורמלי, את מסתגלת ומעבדת וזה עם הזמן כנראה יעבור ויתמתן.
2. אם יש קשיי תפקוד בעבודה, כדאי לדבר על זה עם הבוס שלך כדי לקבל הבנה וסיוע. אולי פחות מטלות, דד ליין ארוך יותר. אולי תשקלי לקחת כמה ימי חופשה כדי לנקות את הראש ולהפחית את הסטרס. לנוח.
3. יש אנשים שצריכים לנוח ולא מסוגלים לעשות מאמץ או לתפקד כרגיל. הם צריכים זמן להתאבל, לבכות, לחשוב. כמה ימים כאלה יכולים “לאפס” ולעזור גם מבחינת השינה אם את נרדמת מאוחר ולא מתעוררת מוקדם ואז את מצליחה קצת להשלים שעות שינה. מנגד, יש אנשים שמנוחה בבית שקט דווקא יכולה להכניס אותם לסטרס ועשייה עוזרת להם להתמודד ולחזור לשיגרה. במקרה כזה, כדאי להעסיק את עצמך בכל מיני דברים שאת צריכה ואוהבת לעשות, גם אם הם כרגע לא גורמים לך להנאה. חשוב להיות קשובה לעצמך, כי לפעמים דווקא לא לצאת מהבית ולא להיות בעשייה יכולים יותר “להכניס לדיכאון”.
3. להתייעץ עם רופאת המשפחה/פסיכיאטרית לגבי כדורי שינה לא ממכרים או כדורים טבעיים או מלטונין. ייתכן שלתקופה קצרה זה בסדר. חוסר שינה כשלעצמו מקשה על התיפקוד ומרע את מצב הרוח ואת היכולת להתמודד עם קשיים ולחץ. כמו כן, יש לזה גם השפעה פיזית- בריאותית לא טובה.
4. טיפול רגשי תומך עם מטפל.ת שתוכלי לשתף אותה ברגשות שלך ובמחשבות שלך שחשוב להוציא ולא לשמור בבטן. את יכולה גם לדבר על זה עם אנשים קרובים אלייך, קרובי משפחה שמרגישים כמוך. תמיכה הדדית. חברים. ער”ן בשיחת טלפון בלילה אם קשה.
5. אפשר לכתוב את הדברים או להוציא אותם בדרך אומנותית אם את אוהבת. לפני השינה, לקחת מחברת וכשאת מרגישה טרודה ומוצפת ולא מצליחה לישון בגלל מחשבות- לכתוב במחברת את כל מה שאת חושבת. זה יכול לעזור לך להרגיש כאילו את מפקידה את המחשבות שלך במחברת ויכולה לפנות את הראש קצת לשינה.
6. כשאת שוכבת במיטה, לעשות לעצמך דמיון מודרך נעים עם מוזיקה מרגיעה. יש סרטונים למטרות האלה ביוטיוב. יש כאלה שמוזיקה מפריעה להם, אבל רעש לבן יכול לעזור- גם לזה יש סרטונים ביוטיוב.
7. יש מה שנקרא “היגיינת שינה”- כל מיני פעולות התנהגותיות שעוזרות לקשיי הירדמות ומסייעות לשינה נכונה וטובה. לדוגמה: להחשיך את הבית, להימנע ממסכים כשעה לפחות לפני השינה. לקרוא ספר או עיתון שמעייפים קצת- לא טלפון. מקלחת חמה ונעימה לפני השינה. אם את לא מצליחה להירדם לפחות חצי שעה במיטה, קומי ממנה ולכי לסלון, תקראי שם קצת עם מנורת לילה וכשאת שוב מרגישה קצת עייפה- לכי למיטה בחזרה. המטרה בפעולה האחרונה היא ליצור התנייה של מיטה=שינה. הכללים האלה טובים לקשיי שינה באופן כללי וישמשו אותך גם בהמשך. טיפול CBT אצל מטפל עם ניסיון בטיפול בקשיי שינה יכול לסייע לך בזה עם הכללים האלה, ניהול יומן שינה, מציאת ההתנהגויות שלך שמקשות עלייך בהירדמות והשינוי שלהן תוך התייחסות למצב הרגשי הרגיש והמורכב בו את מצויה כעת יכול לתת את המענה הטוב ביותר.

שלא תדעי עוד צער,
ענבל, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית CBT.

שחיקה בעבודה- מאפיינים תעסוקתיים של בעלי הפרעת קשב וריכוז

את בוהה בשעון הדיגיטלי שעל צג המחשב בפעם העשירית בשעה האחרונה. הוא לא התקדם הרבה. את מציצה בסמארטפון שלך לראות מה השתנה בפייסבוק- גם שם לא השתנה יותר מידי. הזמן לא עובר, זוחל כמו צב. אין לך כבר כוח לעבוד, את מחכה שתגיע השעה 16:00 כבר כדי שתוכלי להפיל את העט, להחתים נוכחות ולמהר לצהרון של הילד או סתם להימרח על הספה מול עוד סדרה שתטמטם לך את המוח.
את לא אוהבת את העבודה שלך. שונאת אפילו. אף פעם לא הייתן סיפור אהבה. אבל את שם כי את צריכה כסף, ועבודה זה כדי להרוויח כסף ולהעביר כמה שעות ביום, נכון?

את מרגישה כלואה בכלוב של זהב, כלוב של נוחות.
הכלוב הזה עשוי מעבודה קרובה לבית, משעות נוחות שמאפשרות לך לצאת מוקדם כדי להספיק לאסוף את הילדים מהצהרונים או להספיק לפילאטיס. אותו חוג שנרשמת אליו לפני 4 חודשים והלכת אולי פעמיים כי אף פעם אין לך באמת כוח או חשק או זמן ללכת עד לשם. הכלוב הזה נוח כי יש שיגרה, כי הבוס מעלים עין מהטעויות הקטנות שאת עושה כי אין לך כבר כוח. כי אין לו ממך ציפיות. כי אין לך ציפיות לא מעצמך ולא מהעבודה. כי את כל כך טובה, עד שאת נהיית גרועה. כבר לא מעירים לך על זה ששוב פעם איחרת, אולי הם כבר התייאשו ממך. שוב הלכת לישון מאוחר, המוח שלך היה מפוצץ במחשבות. באמת שניסית לחשוב חיובי, אבל מחשבות רעות ושחורות זחלו למוח שלך והשתלטו עליו מבפנים עד שנרדמת באפיסת כוחות.

להמשיך לקרוא

דיכאון: תסמינים, גורמים וסיווגים

אהרון בק היה פסיכיאטר שעבד בבית חולים לנפגעי נפש. במהלך עבודתו הוא ערך מחקר וניסה למצוא דפוסי חשיבה שמאפיינים אותן. לבסוף הוא מצא שאת כל המחשבות המאפיינות אנשים עם דיכאון ניתן לחלק ל- 3 קבוצות של אמונות:

האדם עם הדיכאון נוטה לראות את עצמו באור שלילי מאוד, ומייחס כל אירוע שלילי בחייו ככזה שקורה באשמתו, הוא לא מצליח לראות את החלקים החיוביים שבו ואת ההצלחות שלו הוא מבטל.

להמשיך לקרוא

דיכאון

טיפול בדיכאון

למאמר על הגורמים, תסמינים ואיבחון דיכאון לחצו כאן

יש לציין שכדאי לעשות בדיקות דם ובדיקות רפואיות שונות לפי המלצת רופא המשפחה או הפסיכיאטר המטפל כדי לשלול שבגלל זה יש תסמינים שנראים כמו דיכאון, אבל הם לא, והם ייפתרו בקלות ברגע שיטפלו במקור הבעיה

בדיכאון מטפלים בכמה דרכים:

  1. טיפול תרופתי שנועד לסייע לאזן את הפעילות במוח של הנירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים)  בכך שהן חוסמות או מעכבות את הקליטה שלהם בנירון (תא עצב) השולח או הקולט. הטיפול התרופתי הוא יעיל וישנן תרופות שגם רופא משפחה יכול לרשום. החיסרון של התרופות הללו הוא שלוקח להן כ-3 שבועות עד חודש וחצי להשפיע באופן מיטבי על האדם ולעיתים לוקח זמן בניסוי וטעיה עד שמוצאים את התוכנית הטיפולית המיטבית תוך כדי מעקב אצל הרופא המטפל כדי לוודא שהמינון והסוג מתאימים מבחינת האפקט המיטבי וכמה שפחות תופעות לוואי.

    בנוסף, לאחר שהאדם מפסיק את הטיפול התרופתי, ההשפעה של התרופות מפסיקה אף היא והדיכאון עשוי לחזור. במידה ואדםמעוניין להפסיק את הטיפול התרופתי שלו, יש לעשות זאת תוך התייעצות עם רופא לגבי האם להפסיק וכיצד, ומומלץ לעשות זאת באופן הדרגתי ותחת פיקוח. יש לציין שטיפול תרופתי שלא בא לצד טיפול נפשי, לא יתן מענה לאספקטים רגשיים של הדיכאון כמו הביטחון העצמי הנמוך, המחשבות והאמונות השליליות וכדומה.

  2. טיפול נפשי, כשטיפול CBT נמצא במחקרים רבים כטיפול היעיל ביותר בדיכאון והשפעתו דומה להשפעת הטיפול התרופתי, אלא שיתרונו הוא שהשפעתו מתמשכת גם לאחר תום הטיפול. ישנן מחקרים שמראים שהשילוב של CBT עם טיפול תרופתי נותן תוצאות טובות יותר, וישנם מחקרים שמראים שאין לשילוב יתרון משמעותי. יחד עם זאת, יש לציין שלבחירה האם להסתפק רק בטיפול נפשי ללא תרופות יש חשיבות מאוד גדולה לגבי חומרת הדיכאון והאם ישנה סכנת אובדנות. כשהדיכאון ברמה בינונית ומעלה, מומלץ ליטול תחילה טיפול תרופתי כי אחרת הטיפול הנפשי עשוי להיות לא אפקטיבי כי לאדם אין מספיק כוחות ואנרגיות לגייס את עצמו להשקיע ולהתמיד בטיפול, בפרט בטיפול כמו CBT שדורש אקטיביות מצד המטופל.
  3. צעדים משלימים כמו: פעילות ספורטיבית, שמירה ככל הניתן על שיגרת החיים, מפגש עם אנשים וכדומה. 

להמשיך לקרוא