fbpx

השפעת קשיי וויסות חושי על הפרעת קשב וריכוז ובעיות נפשיות נוספות

ב-18.2.19 הייתי בכנס איט”ה (האגודה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בישראל) השנתי, ובין השאר הייתי בסדנה על וויסות חושי. 

מי שבדרך כלל מטפל בקשיי וויסות חושי זה מרפאה בעיסוק שמתמחה בזה, אבל מסתבר שהרבה מהתהליך הזה של חשיפות מדודות של החושים מאוד דומה לחשיפות שמטפל CBT עושה עם הפרעות חרדה. החשיפה המדורגת עוזרת להתרגלות והקהייה של מה שמפריע לחוש בעוצמה רבה עד כדי קשיי תפקוד והתנהלות ברמה יומיומית.
בעצם זה מאפשר לדייק יותר חשיפות של הפרעות חרדה אם מעורבת בהן גם לקות בוויסות החושי. היה מאוד מעניין לראות איך בתופעות מסויימות מרפאה בעיסוק תייחס את המקור לבעיה בוויסות חושי, בעוד מטפל רגשי ייחס את המקור לקושי רגשי ואיך הם משתלבים יחד גם ברמה התפיסתית וגם בשיתוף פעולה יעיל בטיפול בבעיה, במיוחד אם היא יוצרת גם בעיות התנהגותיות ורגשיות. 
אני מכירה את הקושי בוויסות חושי ככזה שמלווה בעיקר בקומורבידיות (שתי הפרעות או יותר שנוטות פעמים רבות להתבטא יחד) עם הפרעות קשב וריכוז, כאמור, וגם עם אוטיזם.


מה שהיה ממש טוב בסדנה, זה שמי שהנחו אותה זה מרפאה בעיסוק ומישהי שהיא הייתה מרפאה בעיסוק ולמדה אח”כ פסיכולוגיה קלינית, כך שהן הראו את ההיבטים הרגשיים והחישתיים של התופעה, וזה העשיר בנקודת מבט רב מימדית.

עובדות בונוס:
1.מחקרים מראים שבניגוד למה ששיערו- אין קשר בין עוצמת הלקות בוויסות החושי לרמת התפקוד האוטיסטית (שנמצאת, כידוע, על רצף), כלומר שככל שרמת התפקוד ירודה כך הוויסות החושי לקוי גם הוא. יש תת קבוצה של ילדים/ מבוגרים עם אוטיזם שהם סובלים מחרדות ומקושי בוויסות חושי- לרוב גירוי יתר.
2. מסיבות שונות חוסר וויסות חושי בכלל לא נמצא בDSM בפני עצמו, ורק בDSM האחרון, מס’ 5, הכניסו אותו- אבל גם זה רק כקריטריון באוטיזם, וזה למרות שידוע שהוא מופיע גם בהפרעות אחרות ואפילו יכול לבוא לבד בפני עצמו (אם כי זה שכיח הרבה פחות).
3. בכל הנוגע לקשיי וויסות חושי יש ממש פוביות שמתארות הימנעות התנהגותית מגירויים או מהאפשרות שגירויים מסויימים יופיעו שקשורים בחוש שבו יש חוסר וויסות. לדוגמה, יש פוביה מריחות שנקראת אוסמופוביה, והיא קורית כתוצאה מריחות מסויימים או מעוצמה שלהם. מסתבר שזה נפוץ מאוד בקרב אנשים עם מיגרנות. במחקרים ראו שאנשים רבים שסובלים ממיגרנות העידו כי מה שעלול להחמיר מיגרנה או לגרום להופעתה זה ריחות מסויימים.
4. חוסר וויסות חושי יכול להיות קשור במגוון בעיות והפרעות: מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, אוטיזם, ADHD, חרדה כללית, OCD, חרדה חברתית, פוביות ספציפיות, התמכרויות, PTSD ואפילו פיברומיאלגיה! פה בעצם זה חידש לי הרבה, ולמדנו איך חוסר הוויסות החושי בעצם משתלב/ גורם/מגביר תופעות בהפרעות האלה.

עולה השאלה- אם מי שמטפל בוויסות חושי זה מרפאה בעיסוק, מדוע אני כמטפלת CBT בחרתי ללמוד את הסדנה הזו וכיצד היא תורמת לי בעבודתי? יש אנשים רבים עם בעיה בוויסות חושי (איני מטפלת בילדים) שכבר למדו לחיות עם הקשיים שלהם או שהלקות בוויסות החושי שלהם אינה חמורה באופן שמקשה על התיפקוד שלהם- אז אין טעם להפנות אותם למרפאה בעיסוק. במקרים שבהם הם מגיעים אליי ונראה שמוקד הבעיה הוא רגשי או שמה שיותר מפריע להם זה ההשלכות הרגשיות כמו למשל בפן החברתי או ההימנעותי כתוצאה מההפרעה בוויסות החושי והעוצמה של הבעיה בוויסות החושי אינה גבוהה- אז סביר שאני אנסה לתת לזה התייחסות מסויימת בהתבסס על מה שלמדתי היום בנוסף לתחום שלי ואבחן כיצד הוא מגיב. אם נראה שזה משמעותי יותר ממה שחשבנו או שדרושה מומחיות ממוקדת- אפנה למרפאה בעיסוק. 

הסדנה חידדה לי את ההבנה של מתי יש צורך להפנות ומתי זו עשויה להיות הבעיה או אחת הבעיות גם כשהמטופל שפונה אליי לא מדבר על זה בכלל. זה גם עוזר להבין יותר טוב את הגורמים לבעיה שבגינה המטופל פנה אליי, וקשיים בוויסות חושי עשויים להיות אחד מהם. 

אפשר להשוות להפנייה לפסיכיאטר- לא כל אדם שמגיע אליי ישר יופנה לפסיכיאטר, אבל אם אני מעריכה שמדובר בעוצמה שדורשת לכל הפחות בדיקה של פסיכיאטר או שהטיפול לא מצליח להיות יעיל בלי התערבות תרופתית- אני אציע לפנות לפסיכיאטר. במקרים מסויימים יש מטפלים שיסרבו לקבל מטופלים שלא במעקב של פסיכיאטר ולא מקבלים טיפול תרופתי (לדוגמה אנשים עם דיכאון ברמה קשה ועם אובדנות).

בתמונה:
כל מיני אביזרים עם טקסטורות שונות שניתן להשתמש בהן כדי להתמודד עם קושי בוויסות בחוש המגע או במערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל).

 

כתיבת תגובה

להתקשר