מה ההבדל בין אוטיזם להפרעת קשב ופעלתנות יתר?

להלן רשימה חלקית של התסמינים שחופפים בין קש”ר לאוטיזם שאינו כולל הכל מכיוון שזה נושא גדול עם הרבה דקויות, אך היא מכסה את הסוגיות המרכזיות על מנת לפשט את זה:

1.      לאנשים עם קש”ר ואוטיזם יש קושי בתפקודים הניהוליים כמו: חוסר מודעות לזמן, קושי בוויסות רגשי וקושי להתחיל דברים.

2.      אנשים עם קש”ר ואוטיזם מתקשים לקלוט רמזים חברתיים אבל מסיבות שונות:
אדם עם קש”ר עלול לפספס רמזים חברתיים בגלל שהוא לא התרכז בשיחה כולה או כי הוא משתלט על נושא השיחה על ידי הפרעה (למשל לקטוע את בן השיח באמצע המשפט, ע”ט) ומעבר לנושא אחר מנושא השיחה המקורי.
מצד שני, לאדם עם אוטיזם יכולה להיות בעיה באינטראקציה חברתית כי הוא לא מבין מסרים מרומזים של שפת הגוף או שהוא עלול להיות מוצף מהדרישות החושיות של ניהול שיחה. כמו כן, אם האדם חושב בצורה מילולית, הוא עלול לפספס מסרים חברתיים חשובים שנאמרים באופן עקיף או מסרים עדינים.
כך אפשר לראות את ההבדל והגורם מאחורי הבעיות למרות שעל פניו התוצאות דומות.

3.      סטימינג הוא תכונה חופפת שכל אחד יכול להשתמש בו כדי להפחית חרדה או להתמקד, אבל אנשים על הספקטרום משתמשים בו באופן יותר עקבי. לפעמים אנשים יכולים לטעות בהתנהגות של סטימינג עם היפראקטיביות כמו נדנוד רגליים מתחת לשולחן או בהתעסקות בדברים עם הידיים.
ההבדל נובע מהסיבה שמאחורי הפעילות: אדם עם קש”ר עשוי להתעסק בדברים בידיים כדי לעזור לעצמו להתרכז, למרות שזה גם יכול להיות פעולה שמרגיעה אותו.
אוטיסט יגיד שמשהו בסביבה גורם לו לאי נוחות והוא צריך להתעסק במשהו כדי להרגיש יותר טוב, או שההתנהגות כל כך אוטומטית שהוא לא יכול לומר לך שיש משהו שמפריע לו, אלא הוא רק מרגיש שהוא צריך לעשות את ההתנהגות. בנוסף, אצל אוטיסטים זאת לא תהיה התנהגות רנדומלית כמו להקליק על עט או לשרבט על דף, אלא זה נוטה להיות יותר אינטנסיבי עם דפוס שחוזר על עצמו כמו נדנדה.

4.      בעלי קש”ר מחפשים חוויות חדשות ויכולים להשתעמם בשגרה, בעוד שאוטיסטים מתנחמים ודבקים במה שמוכר להם ובשגרה (גם בעלי קש”ר יכולים להתקשות במעברים ושינויים שזה תפקוד ניהולי, ע”ט).

שתי ההפרעות האלה מראות סימנים בילדות בגלל האופן שבו הן משפיעות על התפתחות המוח, אך למרות זאת ייתכן ששתיהן לא יאובחנו עד לבגרות במיוחד אם הסימפטומים של האדם היו ניתנים לניהול כך שהוא הצליח להסתדר ללא עזרה מקצועית (או בשל תופעה שנקראת מאסקינג- הסוואת התסמינים של ההפרעה כדי שהסביבה לא תבחין בה, ע”ט).

אם לאדם מבוגר יש את הסוג הלא קשוב ללא היפראקטיביות של ADHD, ייתכן שהמורים לא שמו לב לכך כשהיה ילד  כי הוא לא הציג בעיות משמעת, אבל ייתכן שהוא תיפקד מבחינה לימודית פחות טוב באופן שגרם לציונים לא טובים אבל מספקים כדי לעבור את המקצוע, ולמרבה הצער איש לא שאל את עצמו אם הילד מסוגל ליותר כי אולי הם הכניסו אותו לקטגוריה של אלו שהם עצלנים או לא משקיעים מספיק מאמץ, ופשוט נתנו לו להתדרדר. אנשים מהסוג הזה לרוב יפנו לעזרה מקצועית רק לאחר שיש להם בעיות חמורות יותר כמו עמידה בקצב עבודה או הרגשה של חוסר יציבות רגשית.

אצל אוטיסטים, הסימפטומים מופיעים כשהילדים לא עומדים באבני ההתפתחות שלהם כמו כאלה שעדיין לובשים חיתול בכיתה א’, כאלה שיש להם בעיות תקשורת חברתית או מלטדאון (Meltdown)– התמוטטות עצבית בגלל הצפה חושית. ילדים אלו בדרך כלל יעוררו את תשומת הלב של רופא ילדים או מטפל בילדים (הכוונה למטפל רגשי, אחראי, מורה, הורה וכו, ע”ט) שיובילו לאבחון ולטיפול מוקדם, אבל ללא התנהגויות בעייתיות ברורות, הילד עלול לא להתאבחן באוטיזם עד הבגרות. אחת הבעיות באבחון היא השונות בפרזנטציה של האוטיזם ורופאים שאינם מאומנים היטב בתשומת לב לסימנים העדינים יותר. כמו כן, הרפואה הסטנדרטית מתמקדת יותר בפתולוגיה מאשר בבריאות, אז גם אם הרופא שלכם שם לב שיש לכם דפוס דיבור שונה, שאתם אובססיביים לגבי דברים או שאתם צריכים להרגיע את עצמכם בתגובה לצלילים מסוימים- כל הדברים שמצביעים על אוטיזם, הרופא שלכם עדיין עשוי לא להתערב אלא אם ההתנהגויות האלה גורמות לכם לבעיות כמו התמדה בעבודה או קושי ליצור מערכות יחסים.
דרך נוספת שבה אוטיזם יכול להיות לא מאובחן, היא אם יש לכם אחת מההפרעות הנלוות הנפוצות שיכולות לבוא איתו כמו חרדה חברתית, דיכאון, OCD או אפילו פוסט טראומה מורכבת. אם אתם מתמודדים עם כל אחת מהבעיות האלה, רוב הסיכויים שהרופא שלכם יטפל בבעיות האלה ולא יפנה אתכם לאבחון אוטיזם.

אני לא ממליצה לכם לנסות לאבחן את עצמכם על סמך מידע באינטרנט כולל זה, אבל אם אתם סקרנים ויש לכם כמה תכונות של אוטיזם שמישהו פספס, יש באתר שלי (הכוונה לאתר של הפסיכיאטרית שצילמה את הסרטון שתירגמתי- לינק מתחת לסיכום, ע”ט) כמה כלי מיון מקוונים לסינון אוטיזם והם זמינים באופן חופשי. אם יש לכם ציון גבוה בכל אחד מהכלים והתסמינים או שהביטויים גורמים לכם לבעיות בעבודה, בלימודים, במערכות יחסים או בבריאות הנפשית שלכם, עליכם לפנות לאיש מקצוע, רצוי פסיכולוג או פסיכיאטר שיש להם ניסיון באבחון וטיפול באוטיזם. אתם יכולים לומר להם שמילאתם שאלון וקיבלתם ציון גבוה ואתם רוצים לראות אלו אפשרויות יש להם להציע לכם כדי לקבל עזרה. אם תדפיסו את התוצאות, תוכלו לקבל כמה נקודות טובות לשיחה עם הרופא או הפסיכולוג, ואם הם לא חושבים שיש לכם אוטיזם, הם יכולים להסביר לכם את ההבדל בין התשובות שלכם לרושם הקליני שלהם ולעזור לכם להבין למה הם חושבים שאין לכם אוטיזם.

***

הטקסט הזה הינו תרגום עם עריכה קלה של סרטון באנגלית ביוטיוב של הפסיכיאטרית Dr. Tracey Marks והוא מלווה בהערות שלי בסוגריים: 

Attention Deficit Hyperactivity Disorder vs Autism – How ToTell The Difference

 במידע נוסף בסרטון ניתן לראות לינקים לאתר שלה ולשאלונים המקוונים לאוטיזם- באנגלית.