מה מעורר מוטיבציה אצל בעלי ADHD?

אצל אנשים נוירוטיפיקלים ללא ADHD המוטיבציה לביצוע משימות מתעוררת בעיקר בגלל 3 דברים:
️ ח-חשוב: המשימה חשובה
️ ת-תגמול: חיזוק חיובי כמו פרס, כסף, מחמאה וכו’ לאחר ביצוע המשימה
️ ה-השלכות: השלכות חיוביות או שליליות לאי ביצוע או ביצוע המשימה

רוב בעלי ADHD לא בהכרח מופעלים מבחינת המוטיבציה שלהם בזכות הדברים האלה: הם יודעים שהמשימה חשובה, יודעים שההשלכות לאי ביצוע המשימה בכלל או כעת יהיו שליליות, ולפעמים גם תגמול (כמו פרס כלשהו) לא עוזר או עוזר לסירוגין- כשזה בעיקר תלוי כמה התגמול “שווה” והאם אותו אדם יכול לקבל אותו גם בלי קשר לביצוע המשימה או שהוא חווה את המשימה כקשה מידי או משעממת מידי- במיוחד אם זה באופן שאינו פרופורציונלי לפרס, ואז התגמול לא מעודד לביצוע המשימה.

מה מעורר מוטיבציה אצל בעלי ADHD לסיים מטלות?
מכיוון שמערכת התגמול במוח של אדם עם ADHD אינה עובדת באופן תקין בגלל שאין מספיק פעילות של דופמין (הסבר מקוצר ופשטני לנוחות העניין), רף הגירוי של ביצוע המשימה גבוה יותר מאשר של אדם בלי ADHD והוא זקוק “ליותר” בשביל זה, בשעה שאדם ללא ADHD יוכל לבצע אותה בתנאי שהיא עומדת בלפחות אחד התנאים שלעיל, גם אם לא בא לו לעשות אותה, היא משעממת, קשה, מעצבנת וכו.

תזכרו 4 אותיות: מ”ח ד”ם (הילד שלי מצא את הצירוף הזה כשאמרתי לו את האותיות…) שהן אלו שמעלות לנו את רמת הדופמין במוח:
️ מ-מעניין: המשימה מעניינת. עניין יוצר רמה גבוהה של דופמין, עד לרמה של היפר פוקוס- בעלי ADHD יכולים להתרכז במשך זמן רב ולאבד תחושת זמן במשימה שמעניינת כי היא “ממגנטת”.

️ ח-חדש: משימות חדשות מעניינות מעצם זה שהן חדשות, לעומת משימות שגרתיות שנתפסות כמשעממות, טרחניות וקשה להתגייס לעשות אותן.

️ ד-דחוף: דד ליינים קרובים של משימות דחופות מעלות את רמת האדרנלין ונותנות לבעלי ADHD”זריקת מרץ ואנרגיה”. כשאין דד ליין או שהוא רחוק, תפיסת הזמן שנותר וההערכה של משך זמן ביצוע המשימה שגויות ולבעל ADHD קשה לגייס את עצמו לעשות את המשימה עכשיו כדי שאחר כך יהיה רגוע יותר, למרות שהוא יודע שזה הכי טוב מבחינה רציונלית. הוא ידחה את המשימה עד שאין ברירה. מטופלת פעם תיארה לי ש”עד שאין לי סכין על הצוואר, אני לא זזה”. האדרנלין של המשימה הדחופה גורם לבעל ADHD להזיז את הכל הצידה, לעיתים גם משימות חשובות יותר, ולהפנות למצב “הישרדות” של ביצוע משימות דחופות, גם אם מבחינת תיעדוף זה לא הדבר הנכון לעשות.

מצד אחד, ההספק של עשייה של משימות ברגע האחרון יכול להיות גבוה בזמן קצר. מצד שני, פעמים רבות זה בא על חשבון האיכות והדיוק, לפעמים מפספסים את הדד ליין בגלל תקלות למרות המאמץ וכמובן שלחיות מדד ליין לדד ליין במצב של מלחמה והישרדות מוביל לחיים מלאי לחץ ומתח והרבה חרדה אם נספיק או לא, אם נצליח או לא, אם נשכח או לא.

️ מ-מאתגר: משימות מאתגרות, אבל לא מידי, במיוחד כאלה עם אלמנט של תחרותיות, יכולות להלהיב וגם הן להעלות את רמת הדופמין והאדרנלין ואת הריכוז במשימה והרצון לבצע אותה. זה יכול להיות אתגר בעבודה או בלימודים שמאוד רוצים לפתור, גם אם למשל זה לוקח הרבה זמן באופן לא פרופורציונלי ולעיתים על חשבון דברים אחרים ולהכניס גם למצב של היפר פוקוס.

למשל לשלוח מייל לאיגוד המים המקומי כדי לבדוק למה החשבונית האחרונה גבוהה זה לא מעניין ולא מאתגר, לא חדש ועדיין לא דחוף, אבל יהיה דחוף בנקודה מסוימת, למשל כשיגיע המועד לשלם את החשבונית ועדיף לבדוק לפני התשלום או כשיתחילו להצטבר כמה חשבונות גבוהים מאוד, ולכן בעלי ADHD נוטים לחכות לרגע שזה יהיה דחוף.

לכן זה מאוד מתסכל בעלי ADHD כשאומרים להם- תגיש דו”ח למס הכנסה כי זה חשוב, תלמד למבחן- כי אם לא אתה תיכשל או אם תסדר את החדר שלך תקבל שוקולד, כי הם יודעים שזה חשוב, הם יודעים מה ההשלכות והרבה פעמים הם מעוניינים בתגמול, אבל הם עדיין מתקשים לבצע את המשימה כשהיא נוצרת ולעיתים קרובות גם זמן מה לאחר מכן, וזה נורא מתסכל אותם.