איך זה להיות גיקית ועם הפרעת קשב?

8. זה להיות עם המון סקרנות וצימאון לידע מטורף, לצבור מלא ספרים על מדע פופולרי, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, גנטיקה, פמיניזם, ביולוגיה וכו, אבל או שאני לא קוראת אותם או שאני קוראת ולא זוכרת, וזה מבאס במיוחד כשאני דנה עם מישהו על משהו שקראתי. מצד שני, אפשר להיזכר באופן רנדומלי ב”פרטי טריוויה” אם מישהו ידבר איתי על משהו שיזכיר לי משהו שפעם קראתי או ראיתי. למשל דיברתי עם מישהו על “הצופן התנ”כי”, ופתאום נזכרתי בתוכנית שראיתי לפני מאתיים שנה בדיסקאברי או משהו כזה על נוסטרדמוס ועל הצופן התנ”כי ולנסות להתווכח מהקצת שאני זוכרת
זה להתקשות לזכור שמות של דמויות ושל שחקנים וקשרי דמויות עם מי ואיך, חוקי משחק, קסמים וכו’ כשאני משחקת בלארפים

9. זה להיות יצירתית ולהכין לעצמי פרופים (אביזר) ותלבושות ללארפים ולפורים, בין אם אני מכינה לבד ובין אם מאלתרת במקום לקנות ממש מוכן, להיות בהיפר פוקוס על זה, ללמוד טכניקות חדשות, לצפות במלא סרטונים ביוטיוב ולאגור לוחות שלמים של השראה בפינטרסט ורק על זה לבזבז מלא מלא שעות

10. זה לדחות להכין פרופ ותלבושת עד הרגע האחרון, כולל לתפור את הכובע לגלימה ברכבת בדרך ללארפ

11. זה להתלבט כל כך הרבה לאיזה הרצאה ומשחק אני רוצה להירשם בכנס גיקי תורן ומה יסתדר לי עם הלו”ז של העבודה ומתי אני לוקחת חופש או עובדת, שעד שאני מחליטה- כבר נגמרו הכרטיסים למה שרציתי
זה לפספס הרשמה מוקדמת לכנסים וללארפים כי דחיתי או שכחתי
זה לא להצליח לזכור שמות של ספרים, סדרות או סרטים שממש אהבתי בכל פעם שמישהו שואל אותי ולהרגיש ממש סתומה

12. זה לא להצליח לראות את אותו סרט או לקרוא את אותו ספר פעמיים כי זה משעמם, ולכן אין מצב שאראה את הפרק האחרון של העונה הקודמת מכיוון שאני אתחיל לראות ואזכר, גם אם חלקית, וזה כבר לא יעניין כי אני אדע איך זה מתפתח. מצד שני, אני לא זוכרת מספיק כדי להיות בעניינים בעונה החדשה
זה תמיד להתבלבל בין מארוול לדי.סי (סליחה!) ולא להיזכר אף פעם אצל מי מהם יש את הסצנה שאחרי הכתוביות, אז אני תמיד מחכה ואו שאני מופתעת לטובה ועפה על עצמי או מבואסת שסתם בזבזתי עוד כמה דקות יקרות מהחיים שלי

13. זה כל פעם להגיד לעצמי- אני מפסיקה אחרי 10 סעיפים, אחרי 15, טוב אחרי 20… כדי שיהיה עגול, אבל כל פעם נזכרת בעוד משהו שממש- ממש-ממש חשוב לי לכתוב בפוסט הזה ואני לא יכולה לוותר עליו

14. זה להיות עם תחומי עניין מגוונים, וגם אם אני מזניחה משהו לאורך זמן כי החיים וכי הפרעת קשב, בכל פעם שאני עוסקת בזה או מדברת על זה, יש לי אש בעיניים ואני נדלקת מחדש וזה ממלא אותי באנרגיות ובשמחת חיים, במיוחד כשאני נתקלת בגיקים נוספים

15. זה לדעת שיצא לי פוסט הרבה יותר ארוך ממה שהתכוונתי ויש סיכוי שיש מופרעי קשב שיקראו, יזדהו, יצחקו, יתבאסו ויצלחו עד הסוף המר ויהיו כאלה שאחרי 3-4 נקודות יתייאשו מהאורך, יפסיקו ויתלוננו “ארוך לי מידי, למה אין אמל”ק?” ויפספסו את הסעיף הזה 😀 וזה יהיה המבחן לדעת כמה מהם לא הגיעו לסעיף הזה

גיקים מוזמנים לשתף אותי בקהילה שלי בפייסבוק מנהלי קשב:  איך הפרעת הקשב שלכם מתבטאת בתחומי העניין הגיקיים שלכם? במה הם מתבטאים?
(וגם אם אתם לא גיקים, אתם עדיין מוזמנים לקהילה המתפתחת שלי!)

בתמונה: אני ויודה, החתול שלי שמהווה מבדק איתור מטופלים גיקיים לפי האופן שהם מגיבים כשהם שומעים את שמו 😉