טיפול CBT וטיפול תרופתי-פסיכיאטרי

לאחרונה מטופלים פונים אליי ומספרים שהסיבה שהם חיפשו מטפל CBT היא בגלל ש… הפסיכיאטר שלהם המליץ להם על כך!
עבור חלק מהם זה היה כי התרופות לא עבדו כמצופה, אצל אחרים בגלל שהפסיכיאטר לא ראה צורך בתרופות כי הוא הבין שמדובר באירוע או משבר נקודתיים או באפיזודות של דיכאון או חרדה לעיתים רחוקות ויש את אלו שהפסיכיאטר פשוט הסביר שטיפול CBT יכול לעזור הרבה יותר מאשר רק תרופות.
 

להמשיך לקרוא

סטיגמה ותגובת הסביבה לגבי חרדות

מחקר של משרד הבריאות הישראלי מ- 2012 הראה שאנשים עם הפרעות חרדה או דיכאון בישראל דיווחו על תחושת סטיגמה גבוהה יותר ממדינות מפותחות ודומה יותר למתפתחות בהשוואה לאנשים שסובלים ממחלות פיזיות ללא הפרעות חרדה או דיכאון- 30% אנשים שסובלים ממחלה נפשית לעומת 24% מאנשים שסובלים ממחלה פיזית.

להמשיך לקרוא

סריקות מוחיות והפרעות נפשיות

תמונות של סריקות מוחיות של אדם עם מוח נורמלי (השמאלי) ואדם עם הפרעה נפשית (הימני) שממחישות באופן ויזואלי שהפרעות נפשיות אינן בלתי נראות ושיש להן ביטוי פיזיולוגי כמו מחלות פיזיות אחרות בשילוב משפטי דיעות קדומות שגויות של אנשים שלא מבינים שמדובר בהפרעות אמיתיות והקשיים שנלווים אליהן ומנסים להתייחס אליהם כמו אנשים נורמליים עם קשיים נורמטיביים.

Ptsd/הפרעה פוסט טראומטית (ימין למעלה)
“מה שקרה לך לא היה כזה גרוע…”

Adhd/הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (שמאל למעלה)
“זו רק מחלה מומצאת כדי לתת לילדים תירוץ לכך שהם לא מרוכזים”

דיפרסיה/דכאון (ימני תחתון)

“תתגבר על זה. להרבה אנשים יש יותר גרוע”

הפרעה דו קוטבית/מאניה דיפרסיה (שמאלי תחתון)
“למה אתה לא יכול לשלוט בעצמך ולנסות להתנהג כמו אדם נורמלי?”

השוואה בקרב אנשים הלוקים בסכיזופרניה:

השפעת המחשבה על המציאות

נעשו מחקרים רבים על מנת לבדוק את השפעת המחשבה על המוח וכיצד הוא מתמודד ופועל בדמיון ובמציאות. אחד המחקרים מודגמים בתמונה זו- עשו סריקות מוחיות לפסנתרנית מקצועית שהתאמנה רבות מידי יום על הפסנתר בשעה שניגנה ולאחר מכן בשעה שביקשו ממנה לדמיין שהיא מתאמנת על נגינה. ניתן היה לראות בתרשימים שהפעילות המוחית בשעת הדמיון דומה לפעילות המוחית בשעת ביצוע הפעולה במציאות, וזאת למרות שידיה לא נעו כלל.
המחקר מראה את כוחו של הדמיון והשפעתו על המציאות. גישות שונות בפסיכולוגיה כמו הCBT והביופידבק רותמים את הדמיון על מנת לאמן את המוח בפעולות שלא ניתן לבצע במציאות מסיבות שונות או לפני ביצוע במציאות על מנת לתרגל את הפעולות.

פרופ’ דן גילברט, פסיכולוג מאוניברסיטת הארוורד סיכם יפה מחקרים דומים בתחום באומרו: “מה שמעניין הוא שבתרשימים של הפעילות המוחית, התחושה המדומיינת נראית בדיוק כמו החוויה האמיתית. מבחינת המוח אין משמעות לקביעה אם מדובר בדמיון או במציאות. אותם חלקים במוח עושים את אותן הפעולות”.

מפה גופנית של רגשות

בפינלנד (2013) נערך מחקר מעניין שבו יצרו מפה גופנית של רגשות. כשאנו מרגישים רגשות, בפרט אם הם עזים, בין אם הם רגשות שהישרדותנו תלויה בהם (כגון פחד) ובין אם רגשות של הנאה, אנו חשים בגוף מגוון תחושות פיזיות שמתלוות אליהם. במחקר רצו לבדוק האם התחושות ומיקומן בגוף הן אוניברסליות או תלויות תרבות.
במחקר ערכו חמישה ניסויים עם סך כולל של 7733 נבדקים ובו השתמשו בשאלון דיווח עצמי שבו הוצגו ציורי גוף נייטרלים בצבע שחור וחשפו את הנבדקים למגוון גירויים מעוררים רגשית: סרטים, סיפורים, הבעות פנים או מילים רגשיות. לאחר מכן, הם נדרשו לצבוע איזורים בדמות לפי האיזורים הפיזיים שחוו בהם תחושות בהתאם לרגשות שהתעוררו בהם. הנבדקים היו ממדינות במערב אירופה- פינלנד ושוודיה וממזרח אסיה- טייוואן.
המשתתפים דיווחו על שישה רגשות בסיסיים: כעס, פחד, גועל, שמחה, הפתעה ועצב ושבעה רגשות מורכבים: חרדה, אהבה, דיכאון, בוז, גאווה, בושה וקנאה.

להמשיך לקרוא