fbpx

מה מעורר מוטיבציה אצל בעלי ADHD?

מה ההבדל בין גורמי המוטיבציה אצל אנשים ללא ADHD לאלו עם ADHD?

אצל אנשים נוירוטיפיקלים ללא ADHD המוטיבציה לביצוע משימות מתעוררת בעיקר בגלל 3 דברים:
ח-חשוב: המשימה חשובה
ת-תגמול: חיזוק חיובי כמו פרס, כסף, מחמאה וכו’ לאחר ביצוע המשימה
ה-השלכות: השלכות חיוביות או שליליות לאי ביצוע או ביצוע המשימה

רוב בעלי ADHD לא בהכרח מופעלים מבחינת המוטיבציה שלהם בזכות הדברים האלה: הם יודעים שהמשימה חשובה, יודעים שההשלכות לאי ביצוע המשימה בכלל או כעת יהיו שליליות, ולפעמים גם תגמול (כמו פרס כלשהו) לא עוזר או עוזר לסירוגין- כשזה בעיקר תלוי כמה התגמול “שווה” והאם אותו אדם יכול לקבל אותו גם בלי קשר לביצוע המשימה או שהוא חווה את המשימה כקשה מידי או משעממת מידי- במיוחד אם זה באופן שאינו פרופורציונלי לפרס, ואז התגמול לא מעודד לביצוע המשימה.

מה מעורר מוטיבציה אצל בעלי ADHD לסיים מטלות?
מכיוון שמערכת התגמול במוח של אדם עם ADHD אינה עובדת באופן תקין בגלל שאין מספיק פעילות של דופמין (הסבר מקוצר ופשטני לנוחות העניין), רף הגירוי של ביצוע המשימה גבוה יותר מאשר של אדם בלי ADHD והוא זקוק “ליותר” בשביל זה, בשעה שאדם ללא ADHD יוכל לבצע אותה בתנאי שהיא עומדת בלפחות אחד התנאים שלעיל, גם אם לא בא לו לעשות אותה, היא משעממת, קשה, מעצבנת וכו.

תזכרו 4 אותיות: מ”ח ד”ם (הילד שלי מצא את הצירוף הזה כשאמרתי לו את האותיות…) שהן אלו שמעלות לנו את רמת הדופמין במוח:
מ-מעניין: המשימה מעניינת. עניין יוצר רמה גבוהה של דופמין, עד לרמה של היפר פוקוס- בעלי ADHD יכולים להתרכז במשך זמן רב ולאבד תחושת זמן במשימה שמעניינת כי היא “ממגנטת”.

ח-חדש: משימות חדשות מעניינות מעצם זה שהן חדשות, לעומת משימות שגרתיות שנתפסות כמשעממות, טרחניות וקשה להתגייס לעשות אותן.

ד-דחוף: דד ליינים קרובים של משימות דחופות מעלות את רמת האדרנלין ונותנות לבעלי ADHD”זריקת מרץ ואנרגיה”. כשאין דד ליין או שהוא רחוק, תפיסת הזמן שנותר וההערכה של משך זמן ביצוע המשימה שגויות ולבעל ADHD קשה לגייס את עצמו לעשות את המשימה עכשיו כדי שאחר כך יהיה רגוע יותר, למרות שהוא יודע שזה הכי טוב מבחינה רציונלית. הוא ידחה את המשימה עד שאין ברירה. מטופלת פעם תיארה לי ש”עד שאין לי סכין על הצוואר, אני לא זזה”. האדרנלין של המשימה הדחופה גורם לבעל ADHD להזיז את הכל הצידה, לעיתים גם משימות חשובות יותר, ולהפנות למצב “הישרדות” של ביצוע משימות דחופות, גם אם מבחינת תיעדוף זה לא הדבר הנכון לעשות.

מצד אחד, ההספק של עשייה של משימות ברגע האחרון יכול להיות גבוה בזמן קצר. מצד שני, פעמים רבות זה בא על חשבון האיכות והדיוק, לפעמים מפספסים את הדד ליין בגלל תקלות למרות המאמץ וכמובן שלחיות מדד ליין לדד ליין במצב של מלחמה והישרדות מוביל לחיים מלאי לחץ ומתח והרבה חרדה אם נספיק או לא, אם נצליח או לא, אם נשכח או לא.

מ-מאתגר: משימות מאתגרות, אבל לא מידי, במיוחד כאלה עם אלמנט של תחרותיות, יכולות להלהיב וגם הן להעלות את רמת הדופמין והאדרנלין ואת הריכוז במשימה והרצון לבצע אותה. זה יכול להיות אתגר בעבודה או בלימודים שמאוד רוצים לפתור, גם אם למשל זה לוקח הרבה זמן באופן לא פרופורציונלי ולעיתים על חשבון דברים אחרים ולהכניס גם למצב של היפר פוקוס.

למשל לשלוח מייל לאיגוד המים המקומי כדי לבדוק למה החשבונית האחרונה גבוהה זה לא מעניין ולא מאתגר, לא חדש ועדיין לא דחוף, אבל יהיה דחוף בנקודה מסוימת, למשל כשיגיע המועד לשלם את החשבונית ועדיף לבדוק לפני התשלום או כשיתחילו להצטבר כמה חשבונות גבוהים מאוד, ולכן בעלי ADHD נוטים לחכות לרגע שזה יהיה דחוף.

לכן זה מאוד מתסכל בעלי ADHD כשאומרים להם- תגיש דו”ח למס הכנסה כי זה חשוב, תלמד למבחן- כי אם לא אתה תיכשל או אם תסדר את החדר שלך תקבל שוקולד, כי הם יודעים שזה חשוב, הם יודעים מה ההשלכות והרבה פעמים הם מעוניינים בתגמול, אבל הם עדיין מתקשים לבצע את המשימה כשהיא נוצרת ולעיתים קרובות גם זמן מה לאחר מכן, וזה נורא מתסכל אותם.


הנה דוגמה יפה לאיך השתמשתי במודל הזה עם הבן שלי, בעל ADHD בעצמו:
בעת כתיבת הפוסט הזה ביקשתי במשך כשעתיים שיפנה את שקיות המצרכים שהגיעו מהמשלוח של הסופר. אני פיניתי את המוצרים של הקירור וההקפאה.
בכל פעם הוא אמר “עוד מעט”, “אחרי האוכל”, “כשאסיים לקרוא”.
מידי פעם הזכרתי וביקשתי וכעסתי. הזכרתי שהוא יוכל לקבל לאחר ביצוע המטלה זמן מסך- זה לא עבד הפעם. ביקשתי שאם יסיים עד שעה מסוימת נלך לספרייה כדי להחליף לספר חדש- גם זה לא עבד הפעם. כבר עמדתי לעשות את זה בעצמי, מתוסכלת מכמות עבודות הבית שעוד צפויה לי.

לפתע אמרתי לעצמי- רגע, המשימה הזו כרגע לא עובדת עם תגמולים, אולי אני צריכה לנסות משהו אחר שעוזר לבעלי ADHD?
סיפרתי לו על הפוסט בקצרה, ביקשתי ממנו שיעזור לי למצוא מילה שמורכבת מהאותיות של ממדח וזה כבר הלהיב אותו לעזור לי ואהבתי את “מח דם”, ואז שאלתי אותו מה לדעתו מכל זה יכול לעזור לו לבצע את המשימה של פירוק שקיות המצרכים.

מיד הוא אמר: “אני רוצה לעשות משחק שיהיה לי כיף! אפשר לשחק ארץ עיר עם המצרכים!”
ואז אני הצעתי שכל מוצר שהוא מוציא מהשקית, הוא צריך לומר לי שם של מדינה שמתחילה באות הראשונה של אותו מוצר. למשל: פיתות- פינלנד.
הוא עף על זה ותוך זמן קצר מאוד הוא פינה את כל השקיות, תוך שהוא מרים כל מוצר ומכריז על המדינה לפני שהוא שם אותו במקום.
כשהוא סיים אמרתי לעצמי בפליאה: מה, זהו? זה כזה קל!? למה לא חשבתי על זה עד עכשיו!?
וככה עלינו על אסטרטגיה חדשה!

חשוב לומר שהרבה פעמים לא כל אסטרטגיה מתאימה לכל מצב, ולכן כדאי שיהיו כמה ולנסות להתאים אותן, במיוחד בגלל שאם משתמשים בה יותר מידי, זה כבר יפסיק להיות מעניין וחדש ומגניב. למשל, אם בכל פעם נשחק ארץ עיר כשיבצע כל מטלה או פירוק שקיות מצרכים, זה כבר ישעמם אותו ולא ילהיב.
כן, זה דורש מאיתנו להיות יצירתיים, אבל מצד שני בעלי ADHD נוטים להיות יצירתיים הרבה פעמים ממילא

אשמח לרעיונות שלכם איך אתם משתמשים כבר עכשיו במ”ח ד”ם, ואם עדיין לא- איך תוכלו להשתמש בו באחת המשימות המשעממות או המעצבנות שיש לכם לעשות ואתם דוחים?
אפשר גם לשתף בקהילה שלי למבוגרים עם ADHD מנהלי קשב

ואם אתם מתקשים לבד, מוזמנים לפנות אליי לטיפול Cog-Fun ונגלה ביחד 🙂

 

להתקשר