דיכאון: תסמינים, גורמים וסיווגים

אהרון בק היה פסיכיאטר שעבד בבית חולים לנפגעי נפש. במהלך עבודתו הוא ערך מחקר וניסה למצוא דפוסי חשיבה שמאפיינים אותן. לבסוף הוא מצא שאת כל המחשבות המאפיינות אנשים עם דיכאון ניתן לחלק ל- 3 קבוצות של אמונות:

האדם עם הדיכאון נוטה לראות את עצמו באור שלילי מאוד, ומייחס כל אירוע שלילי בחייו ככזה שקורה באשמתו, הוא לא מצליח לראות את החלקים החיוביים שבו ואת ההצלחות שלו הוא מבטל.

להמשיך לקרוא

דיכאון

טיפול בדיכאון

למאמר על הגורמים, תסמינים ואיבחון דיכאון לחצו כאן

יש לציין שכדאי לעשות בדיקות דם ובדיקות רפואיות שונות לפי המלצת רופא המשפחה או הפסיכיאטר המטפל כדי לשלול שבגלל זה יש תסמינים שנראים כמו דיכאון, אבל הם לא, והם ייפתרו בקלות ברגע שיטפלו במקור הבעיה

בדיכאון מטפלים בכמה דרכים:

  1. טיפול תרופתי שנועד לסייע לאזן את הפעילות במוח של הנירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים)  בכך שהן חוסמות או מעכבות את הקליטה שלהם בנירון (תא עצב) השולח או הקולט. הטיפול התרופתי הוא יעיל וישנן תרופות שגם רופא משפחה יכול לרשום. החיסרון של התרופות הללו הוא שלוקח להן כ-3 שבועות עד חודש וחצי להשפיע באופן מיטבי על האדם ולעיתים לוקח זמן בניסוי וטעיה עד שמוצאים את התוכנית הטיפולית המיטבית תוך כדי מעקב אצל הרופא המטפל כדי לוודא שהמינון והסוג מתאימים מבחינת האפקט המיטבי וכמה שפחות תופעות לוואי.

    בנוסף, לאחר שהאדם מפסיק את הטיפול התרופתי, ההשפעה של התרופות מפסיקה אף היא והדיכאון עשוי לחזור. במידה ואדםמעוניין להפסיק את הטיפול התרופתי שלו, יש לעשות זאת תוך התייעצות עם רופא לגבי האם להפסיק וכיצד, ומומלץ לעשות זאת באופן הדרגתי ותחת פיקוח. יש לציין שטיפול תרופתי שלא בא לצד טיפול נפשי, לא יתן מענה לאספקטים רגשיים של הדיכאון כמו הביטחון העצמי הנמוך, המחשבות והאמונות השליליות וכדומה.

  2. טיפול נפשי, כשטיפול CBT נמצא במחקרים רבים כטיפול היעיל ביותר בדיכאון והשפעתו דומה להשפעת הטיפול התרופתי, אלא שיתרונו הוא שהשפעתו מתמשכת גם לאחר תום הטיפול. ישנן מחקרים שמראים שהשילוב של CBT עם טיפול תרופתי נותן תוצאות טובות יותר, וישנם מחקרים שמראים שאין לשילוב יתרון משמעותי. יחד עם זאת, יש לציין שלבחירה האם להסתפק רק בטיפול נפשי ללא תרופות יש חשיבות מאוד גדולה לגבי חומרת הדיכאון והאם ישנה סכנת אובדנות. כשהדיכאון ברמה בינונית ומעלה, מומלץ ליטול תחילה טיפול תרופתי כי אחרת הטיפול הנפשי עשוי להיות לא אפקטיבי כי לאדם אין מספיק כוחות ואנרגיות לגייס את עצמו להשקיע ולהתמיד בטיפול, בפרט בטיפול כמו CBT שדורש אקטיביות מצד המטופל.
  3. צעדים משלימים כמו: פעילות ספורטיבית, שמירה ככל הניתן על שיגרת החיים, מפגש עם אנשים וכדומה. 

להמשיך לקרוא

השפעת קשיי וויסות חושי על הפרעת קשב וריכוז ובעיות נפשיות נוספות

ב-18.2.19 הייתי בכנס איט”ה (האגודה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בישראל) השנתי, ובין השאר הייתי בסדנה על וויסות חושי. 

מי שבדרך כלל מטפל בקשיי וויסות חושי זה מרפאה בעיסוק שמתמחה בזה, אבל מסתבר שהרבה מהתהליך הזה של חשיפות מדודות של החושים מאוד דומה לחשיפות שמטפל CBT עושה עם הפרעות חרדה. החשיפה המדורגת עוזרת להתרגלות והקהייה של מה שמפריע לחוש בעוצמה רבה עד כדי קשיי תפקוד והתנהלות ברמה יומיומית.
בעצם זה מאפשר לדייק יותר חשיפות של הפרעות חרדה אם מעורבת בהן גם לקות בוויסות החושי. היה מאוד מעניין לראות איך בתופעות מסויימות מרפאה בעיסוק תייחס את המקור לבעיה בוויסות חושי, בעוד מטפל רגשי ייחס את המקור לקושי רגשי ואיך הם משתלבים יחד גם ברמה התפיסתית וגם בשיתוף פעולה יעיל בטיפול בבעיה, במיוחד אם היא יוצרת גם בעיות התנהגותיות ורגשיות. 
אני מכירה את הקושי בוויסות חושי ככזה שמלווה בעיקר בקומורבידיות (שתי הפרעות או יותר שנוטות פעמים רבות להתבטא יחד) עם הפרעות קשב וריכוז, כאמור, וגם עם אוטיזם.

להמשיך לקרוא

פינת “אפשר שאלה?”- לא לכולנו יש הפרעת קשב וריכוז?

**שאלה**

הפרעת קשב וריכוז זו המצאה. אין דבר כזה. כולנו סובלים מזה. אי אפשר להיות טוב בהכל, כל הזמן. גם אני שוכח, גם אני לא מרוכז לפעמים בישיבות או בהרצאה כי משעמם לי. גם אני לא הבנאדם הכי מסודר. לא כולם חייבים להיות מוצלחים בהכל ולעמוד בסטנדרטים של החברה. זה לא אומר שיש איתם בעיה.

להמשיך לקרוא