אהרון בק היה פסיכיאטר שעבד בבית חולים לנפגעי נפש. במהלך עבודתו הוא ערך מחקר וניסה למצוא דפוסי חשיבה שמאפיינים אותן. לבסוף הוא מצא שאת כל המחשבות המאפיינות אנשים עם דיכאון ניתן לחלק ל- 3 קבוצות של אמונות:
האדם עם הדיכאון נוטה לראות את עצמו באור שלילי מאוד, ומייחס כל אירוע שלילי בחייו ככזה שקורה באשמתו, הוא לא מצליח לראות את החלקים החיוביים שבו ואת ההצלחות שלו הוא מבטל.
יש לו אמונות שליליות לגבי העולם והאנשים סביבו, וכל מה שקורה לו נתפס בעיניו כרע, מכאיב, מלא סבל, הכל קשה כל כך,הוא פחות טוב מאחרים, כולם מאושרים חוץ ממנו…
ולבסוף, יש לו אמונה שלילית לגבי העתיד שהוא שחור משחור, ולא רק שעכשיו הכל רע ומלא סבל, גם תמיד יהיה רע, הסבל לעולם לא ייגמר, אין אור בקצה המנהרה- ההיפך, זה רק יילך ויהיה יותר גרוע, אין תקווה שמשהו ישתנה. המחשבות האלה הן שגורמות לאדם לסבול עוד יותר, שהרי אין סיכוי שהמצב הנוכחי ישתנה אי פעם…
הנה דוגמה לאיך הטריאדה הקוגניטיבית של הדיכאון מתבטאת במחשבות האוטומטיות של אישה עם דיכאון ודימוי עצמי נמוך באופן אופייני. מחשבות אוטומטיות הן המחשבות שקופצות לנו בראש בתגובה לדברים שקורים לנו, ולפעמים בלי קשר למשהו חיצוני שקורה.
בנוסף, דיכאון מאופיין גם בתסמינים התנהגותיים ורגשיים כמו:
- הפרעות שינה: ישנים יותר מידי ולא יוצאים מהמיטה או לא מצליחים לישון
- עיפות ותשישות כלליים גם אחרי מאמץ קטן וגם אם נחים זמן רב
- השפעה על התיאבון: אני אוכל יותר מידי כדי להתמודד עם הרגשות שלי או שאין לי תיאבון בכלל- יכול להתבטא בתנודות משמעותית במשקל
- ירידה בחשק המיני
- התרחקות פיזית ורגשית מאנשים בכלל, חברים, בני זוג ומשפחה…
- אין מוטיבציה לעשות כלום- לפעמים עד כדי חוסר רצון לצאת מהבית, לעבוד, להיפגש עם אנשים, נמנעים מכל דבר שלא חייבים לעשות ולפעמים גם ממה שכן חייבים, לפעמים זה יכול להגיע לרמה של הזנחה עצמית, הזנחה של ההיגיינה האישית והסביבתית, קושי לטפל בילדים וכו’
- לא נהנים מכלום, ולכן מפסיקים לעשות דברים שפעם גרמו לי הנאה. הכל נראה חסר טעם ומשמעות
- עצבות, דיכדוך, ייאוש, כעס ורוגזנות באופן מוגזם, גם לגבי דברים לא משמעותיים
- תחושה של חוסר ערך עצמי ואשמה
- מחשבות אובדניות ועל פגיעה עצמית, במקרים מסויימים גם ניסיונות- כשככל שהתוכנית קונקרטית יותר ובעבר היו ניסיונות, כך הסכנה שזה יקרה שוב- גוברת
- קושי להתרכז, תחושת אי שקט
- חוסר אנרגיה
- קושי בחשיבה ובקבלת החלטות
מה גורם לדיכאון?
- גורמים ביולוגיים: חוסר איזון כימי במוח של נירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים)- סרוטונין, נוראפינפרין ודופאמין, חוסר איזון הורמונלי כמו בבלוטת התריס או מצב זמני כמו בתקופת המחזור הנשי או לאחר לידה, חוסרים תזונתיים, גנטיקה ותורשה (הורים או קרובי משפחה אחרים שגם סבלו מדיכאון או בעיות נפשיות אחרות)
- משברים וטראומות: גירושים, פרידה, מוות של אדם קרוב, פיטורים, קשיים כלכליים משמעותיים, כישלונות, פרישה מלימודים, אונס, מלחמה, קורבן לעבירה, אלימות, בעיות בריאותיות משמעותיות, בפרט כרוניות וסופניות אצל האדם או אחרים משמעותיים לו, יחסים לא טובים עם בן או בת הזוג, בעבודה או קרובי משפחה ואפילו אירועי חיים שיכולים להיחוות על ידי אחרים כחיוביים: היריון, נישואין, לידה, מעבר דירה ובפרט לחו”ל לתקופה ממושכת, הצלחה בעבודה או הישג משמעותי שציפיתי לו וכעת אני לא יודע איך להתמודד איתו וחושש לאבד אותו
- אירועים, משברים וטראומות בעבר
- אישיות שנוטה להיות חרדה יותר, חוסן נפשי מוחלש, אי יציבות רגשית או נפשית, ביטחון עצמי נמוך, תחושת חוסר מסוגלות כללי או התמודדות עם קשיים, נטייה כללית לראות את עצמם ואת העולם במשקפיים שחורים
- בעיה נפשית נוספת נלווית כמו הפרעות חרדה, הפרעות אישיות, התמכרות, הפרעת אכילה וכו
- דיכאון עונתי/ זמני– אנשים נוטים להיות בדיכאון בחורף, ובפרט במדינות צפוניות ששם יש מיעוט אור, קר מאוד והלילה ארוך, תקופות של חגים וכו
ההשערה היא שלרוב אדם הסובל מדיכאון קליני (כמו רוב או כל ההפרעות הנפשיות) זה בגלל שילוב של ביולוגיה, סביבה ואישיות, כשלכל סיבה כזו יש השפעה במידה שונה ואינדיבידואלית.
איזה סיווגים יש לדיכאון?
נהוג לסווג את הדיכאון לפי רמות חומרה: קל, בינוני וקשה. הסיווג מושפע מכמות התסמינים וחומרתם, מישכם ומידת השפעתם על יכולת התיפקוד של האדם. גם לאובדנות יש השפעה על הגדרת חומרת הדיכאון.
חשוב לציין שלא כל דיכדוך נורמטיבי הוא דיכאון. להרבה אנשים יש תקופות שהם מדוכדכים יותר וחווים רבים מהתסמינים הללו, וזה נורמלי וטבעי כשזה בתגובה לאירוע או שינוי משמעותי או תקופה קשה. במקרים כאלה, לרוב הדיכאון יעבור מעצמו כשהמצב במציאות ישתפר, כשהאדם ישלים עם השינוי במציאות או יחליט שהוא ינסה לשנות אותו.
ישנם מקרים שבהם הדיכאון הנורמטיבי שהחל בעיקבות אירוע קשה או משבר מעמיק ומתייצב ונמשך פרק זמן בלתי סביר. לפי הDSM, ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי, דיכאון יאובחן לאחר שבועיים שבו יש מספיק תסמינים.
יחד עם זאת, רובם המכריע של האנשים לא יפנו לאיבחון או לטיפול לאחר שבועיים של דיכאון, במיוחד אם הוא מצבי. בנוסף, תלוי מהו אותו אירוע והפסיכיאטר יפעיל שיקול דעת. מבלי להקל ראש במצוקדתו של אדם, דיכאון בעיקבות אבל על אובדן ילד או בן זוג בנסיבות טראגיות אינו שקול לדיכאון בעקבות פיטורים מעבודה או פרידה מבת זוג שיצאתי איתה חצי שנה.
בנוסף, דיכאון קליני לרוב מתאפיין בכך שישנה “התפרצות” או הידרדרות איטית של דיכאון בלי טריגר חיצוני נראה לעין. זה נקרא אפיזודה דיכאונית וזו תקופה שיכולה להיות כמה ימים ועד כמה חודשים. אפשר לומר שדיכאון קליני מאופיין במעין גלים שבהם האדם נע בין מצב נורמלי סטטי או עם תנודות קלות ונורמטיביות במצב הרוח לבין ירידה הדרגתית או חדה לתהום דיכאונית ואז שוב עלייה הדרגתית לנורמה עד הגל הבא.
אם יש מחשבות ו/או כוונות אובדניות, יש לקבל עזרה רפואית בדחיפות. ניתן לפנות למיון פסיכיאטרי בבית חולים כללי או בבית חולים פסיכיאטרי על מנת לקבל עזרה במקרה חירום או לדווח לפסיכיאטר המטפל כדי להתייעץ עימו כשהמחשבות ו/או הכוונות מתחילות
אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בטלפון 0545-365959 כדי לקבל כלים איך להתמודד עם העצב, הדיכדוך והייאוש שגורמים לכם למצוקה בחיים בתחום אחד או יותר: בלימודים, בעבודה, בזוגיות ובחיי החברה באמצעות טיפול CBT בחיפה או בקריות.
למאמר על שיטות לטיפול בדיכאון כולל טיפול תרופתי וCBT לחצו כאן