מה הקשר בין קפיאה מקור מהמזגן לחרדה חברתית?

אחת ההתמחויות שלי היא לטפל באנשים עם הרצף של ביישנות וחרדה חברתית. רבים מהם כלל לא מודעים לכך שיש להם חרדה חברתית, הם סבורים שהם “רק ביישנים ומופנמים ועם ביטחון עצמי נמוך”.
זה בהחלט נכון, אבל ההבדל המרכזי בין “סתם” ביישנות לחרדה חברתית, זה שאדם ביישן יתבייש לעשות דבר מה שהוא רוצה או צריך לעשות וייתכן שינסה להימנע מכך, אך בסופו של דבר הוא יעשה זאת, ירגיש את הלחץ והחשש בהתחלה, ואחרי שזה יגיע לשיא מסויים- זה ירד בהדרגתיות כי הוא התגבר על החשש שלו, וזה טבעו של פחד.
 

להמשיך לקרוא

השפעת קשיי וויסות חושי על הפרעת קשב וריכוז ובעיות נפשיות נוספות

ב-18.2.19 הייתי בכנס איט”ה (האגודה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בישראל) השנתי, ובין השאר הייתי בסדנה על וויסות חושי. 

מי שבדרך כלל מטפל בקשיי וויסות חושי זה מרפאה בעיסוק שמתמחה בזה, אבל מסתבר שהרבה מהתהליך הזה של חשיפות מדודות של החושים מאוד דומה לחשיפות שמטפל CBT עושה עם הפרעות חרדה. החשיפה המדורגת עוזרת להתרגלות והקהייה של מה שמפריע לחוש בעוצמה רבה עד כדי קשיי תפקוד והתנהלות ברמה יומיומית.
בעצם זה מאפשר לדייק יותר חשיפות של הפרעות חרדה אם מעורבת בהן גם לקות בוויסות החושי. היה מאוד מעניין לראות איך בתופעות מסויימות מרפאה בעיסוק תייחס את המקור לבעיה בוויסות חושי, בעוד מטפל רגשי ייחס את המקור לקושי רגשי ואיך הם משתלבים יחד גם ברמה התפיסתית וגם בשיתוף פעולה יעיל בטיפול בבעיה, במיוחד אם היא יוצרת גם בעיות התנהגותיות ורגשיות. 
אני מכירה את הקושי בוויסות חושי ככזה שמלווה בעיקר בקומורבידיות (שתי הפרעות או יותר שנוטות פעמים רבות להתבטא יחד) עם הפרעות קשב וריכוז, כאמור, וגם עם אוטיזם.

להמשיך לקרוא

התמודדות אישית עם פחד גבהים

בפייסבוק יש בימים אלו טרנד של אתגר תמונה מלפני 10 שנים, ובעקבותיו החלטתי לא סתם לצרף תמונה שלי מלפני עשור, אלא גם סיפור מעניין.
 
תחילת 2010
אחרי 9 חודשים בארה”ב, עשינו טיול של 3 חודשים במרכז אמריקה. הגענו לקוסטה ריקה לקראת סוף הטיול. האקס שלי נושם ספורט אתגרי. אני עם פחד גבהים. איתגרתי את עצמי לעלות על רכבות הרים בפארקי שעשועים שונים בארה”ב (לא הכי גבוהים עם לופים פסיכים, יש גבול) וסקי.
מהרגע שנכנסנו לקוסטה ריקה ולאחר שהכנתי מראש תוכנית מפורטת של יעדים ואטרקציות בטיול, ידענו שאנחנו רוצים לנסות בקוסטה ריקה את אחד הקנופי הארוכים ביותר במרכז אמריקה.
קנופי הוא אומגה שמתוחה בין צמרות עצים ביער גשם. בכל פעם שפגשנו מישהו שהיה שם והתלהב, אבל גם סיפר כמה זה מפחיד, התחלתי להרגיש את הלחץ- ומיד הכחשה. מצד אחד, רציתי את זה מאוד כי שמעתי שזו חוויה מדהימה וחד פעמית ומצד שני פחדתי אימים.
היו שם, אם איני טועה, 18 מקטעים של אומגות באורכים שונים. רק אחרי 3 מקטעים ראשונים הייתה נקודת יציאה אחת, עוד אחת בערך 5 מקטעים אחר כך והסוף. המקטע הארוך ביותר הוא קילומטר או קצת יותר (!) של חבל מתוח בין שמיים לארץ.
 

להמשיך לקרוא

בניית חומות כהגנה מפני חרדה

קריקטורה מקסימה ונוגעת ללב שמתארת במדויק ובאופן מעורר הזדהות את מה שקורה אצל רובינו:
אנחנו בתוך המרחב הבטוח שלנו שמגן עלינו עם גבולות ברורים. אנחנו חושבים שאולי אנחנו לא צריכים להיות כאלה קשוחים ובמסגרת, אפשר קצת לצאת ממנה, להרשות לעצמנו להיות קצת פגיעים לפעמים. אנחנו פותחים צוהר להתנסות חדשה- ההתנסות נכשלת ואנחנו מקבלים “אגרוף לפרצוף”. החוויה העמוקה הזו של כישלון, פגיעה או טראומה, גורמת לנו להשתבלל בחזרה ולפתח עור עבה יותר, כלוב חזק יותר וחומות גבוהות יותר. לשמור על עצמנו כדי שלא נפגע יותר לעולם. להמשיך לקרוא

טיפול CBT בחרדה חברתית לבעל עסק עצמאי

“אני מאוד מתוסכלת”, אמרה נועה (שם בדוי), בחורה צעירה ועדינה. “אנשים סביבי אומרים לי שהמוצרים שלי יפים ושיש להם פוטנציאל עסקי טוב- אבל אני לא מצליחה למכור”
“זה באמת מתסכל לרצות לעבוד במשהו שאתה טוב בו, אבל לא להצליח לממש את עצמך… אבל מה מביא אותך אליי? אני מטפלת, לא יועצת עסקית או שיווקית”, שאלתי אותה בחיוך.
“ובכן… הלכתי ליועצת עסקית. בין הטובות בתחום שמתמחה בשיווק עבודות יד. היא נתנה לי הרבה משימות שנשמעות טובות על פניו אבל… אני לא מצליחה לעשות אותן ואני מרגישה שהכסף שלי הולך לפח”, היא השיבה בתסכול.
“למה את לא מצליחה לעשות אותן?”
“בגלל ש…”, נועה פכרה את אצבעותיה. “הכל נורא מלחיץ אותי. אני לא מבינה למה. כלומר, אני כן. חשוב לי מאוד להצליח, אבל מצד שני אני לא מתקדמת ודורכת במקום. ואם זה לא מספיק- אני פשוט גרועה בשיווק וגרועה עם לקוחות…”

להמשיך לקרוא