השפעת קשיי וויסות חושי על הפרעת קשב וריכוז ובעיות נפשיות נוספות

ב-18.2.19 הייתי בכנס איט”ה (האגודה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בישראל) השנתי, ובין השאר הייתי בסדנה על וויסות חושי. 

מי שבדרך כלל מטפל בקשיי וויסות חושי זה מרפאה בעיסוק שמתמחה בזה, אבל מסתבר שהרבה מהתהליך הזה של חשיפות מדודות של החושים מאוד דומה לחשיפות שמטפל CBT עושה עם הפרעות חרדה. החשיפה המדורגת עוזרת להתרגלות והקהייה של מה שמפריע לחוש בעוצמה רבה עד כדי קשיי תפקוד והתנהלות ברמה יומיומית.
בעצם זה מאפשר לדייק יותר חשיפות של הפרעות חרדה אם מעורבת בהן גם לקות בוויסות החושי. היה מאוד מעניין לראות איך בתופעות מסויימות מרפאה בעיסוק תייחס את המקור לבעיה בוויסות חושי, בעוד מטפל רגשי ייחס את המקור לקושי רגשי ואיך הם משתלבים יחד גם ברמה התפיסתית וגם בשיתוף פעולה יעיל בטיפול בבעיה, במיוחד אם היא יוצרת גם בעיות התנהגותיות ורגשיות. 
אני מכירה את הקושי בוויסות חושי ככזה שמלווה בעיקר בקומורבידיות (שתי הפרעות או יותר שנוטות פעמים רבות להתבטא יחד) עם הפרעות קשב וריכוז, כאמור, וגם עם אוטיזם.

להמשיך לקרוא

מה ההבדל בין הפרעת אישיות פרנואידית לסכיזופרניה פרנואידית?

איזה סוגים של פרנואידים יש? מה ההבדל ביניהם והאם ייתכן שהם אכן צודקים ולכן האבחנה מוטעית?

לפרנואידיות יש בד”כ שתי צורות שונות של אבחנה:
1.הפרעת אישיות פרנואידית
2.סכיזופרניה פרנואידית
ההבדל המרכזי ביניהן הוא שבהפרעת אישיות פרנואידית בוחן המציאות תקין והמחשבה הפרנואידית בגבולות הסביר. למשל: “אני חושבת שבעלי בוגד בי” או “הבוס מחפש אותי”.

בסכיזופרניה פרנואידית בוחן המציאות פגום והמחשבה הפרנואידית בבירור לא ריאלית לפי התרבות שבה האדם חי. למשל: “חייזרים חטפו אותי בחללית שלהם, ביצעו בי ניסויים והשתילו לי שבב מתחת לעור כדי שהם יוכלו לעקוב אחריי, ולכן אני חייב להוציא את השבב הזה מתחת לעור שלי”, ואז הוא עלול לחפור עם סכין בבשר שלו או למשל: “המוסד/ המאפייה הרוסית בולשים אחריי כי הם רוצים לגרום לי להצטרף לשורותיהם” או “אני חושב שהבוס שלי/אמא שלי/השכן שלי שייכים למוסד/מאפייה והם מנסים להרעיל אותי”.

להמשיך לקרוא

סריקות מוחיות והפרעות נפשיות

תמונות של סריקות מוחיות של אדם עם מוח נורמלי (השמאלי) ואדם עם הפרעה נפשית (הימני) שממחישות באופן ויזואלי שהפרעות נפשיות אינן בלתי נראות ושיש להן ביטוי פיזיולוגי כמו מחלות פיזיות אחרות בשילוב משפטי דיעות קדומות שגויות של אנשים שלא מבינים שמדובר בהפרעות אמיתיות והקשיים שנלווים אליהן ומנסים להתייחס אליהם כמו אנשים נורמליים עם קשיים נורמטיביים.

Ptsd/הפרעה פוסט טראומטית (ימין למעלה)
“מה שקרה לך לא היה כזה גרוע…”

Adhd/הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (שמאל למעלה)
“זו רק מחלה מומצאת כדי לתת לילדים תירוץ לכך שהם לא מרוכזים”

דיפרסיה/דכאון (ימני תחתון)

“תתגבר על זה. להרבה אנשים יש יותר גרוע”

הפרעה דו קוטבית/מאניה דיפרסיה (שמאלי תחתון)
“למה אתה לא יכול לשלוט בעצמך ולנסות להתנהג כמו אדם נורמלי?”

השוואה בקרב אנשים הלוקים בסכיזופרניה: