מחקר: הקשר בין תת-סוג של הפרעת קשב לחרדה חברתית

סקירת ספרות של מחקר שבדק קומורבידיות (נטייה של שתי הפרעות להופיע יחד) של הפרעת קשב אצל מבוגרים, הראתה שבמחקרים שונים שבדקו קשר בין הפרעת קשב לחרדה חברתית מצאו של- 72% מבעלי קש”ר(הפרעת קשב וריכוז) היתה חרדה חברתית גבוהה. מחקרים רבים מצביעים על שילוב גבוה של הפרעות חרדה עם קש”ר מילדות. במחקר שנמשך 11 שנה שיעורי התפתחות החרדה היו 17.7% לבעלי קש”ר לעומת 1.9% בקבוצת ביקורת.

המשך לקרוא

מהי הפרעת וויסות חושי וכיצד היא קשורה להפרעת קשב וריכוז?

השאלה הזו נשאלה בוובינר, והחלטתי להרחיב כאן מכיוון שיש הרבה אנשים עם הפרעת קשב עם בעיה בוויסות חושי ואין לזה כל כך מודעות, במיוחד לא אצל מבוגרים.

קשיים בוויסות חושי זה בעצם כשהחושים של האדם חזקים או חלשים יותר משמעותית מהחושים של אדם ממוצע. כלומר רגישות יתר או חסר.

דוגמאות לרגישות יתר (נפוצה יותר) קלאסיות:

שמיעה: קושי לשאת קולות חזקים, טון גבוה נחווה כצעקה, קולות רועשים או צורמים יכולים ממש לתת תחושה של כאב פיזי או לעורר אי נוחות קשה פיזית ו/או רגשית. קושי להיות במקומות הומים, מקומות רועשים, מועדונים, הופעות, אירועים. זה ממש יוצר תחושה של סבל. תדמיינו למשל מישהו שורט על לוח- נכון שזה עושה לכם צמרמורת? אז יכול להיות משהו כזה, אבל גם בצלילים שלאנשים בלי בעיה כזו יכולים להיות נייטרלים או סבירים.

המשך לקרוא

OCD והשילוב עם הפרעת קשב וריכוז

כשמורן (השם והפרטים בדויים) צריכה לצאת מהבית שלה. היא מאוד מפוזרת, שוכחת דברים בכל מקום, שוכחת לעשת דברים והראש שלה “מעופף”. חוץ מזה, היא לחוצה באופן טבעי. היא יוצאת מהבית עם התיק על כתפה, לחוצה כרגיל כי היא שוב עומדת לאחר לעבודה והמחשבות בראש ישר רצות אל הבוס ואיך שהוא יעשה לה פרצוף ואולי אפילו ינזוף בה. היא נועלת את הדלת ויורדת במדרגות. כשהיא מגיעה לגרם המדרגות האחרון, היא עוצרת רגע וחושבת לעצמה: “רגע, נעלתי את הדלת?”

היא לא ממש בטוחה, אז היא רצה מהר למעלה במשך 3 קומות, מגיעה לדלת ולוחצת על הידית- הדלת לא נפתחת והדלת נעולה. היא מרגישה הקלה וממשיכה לרדת מהר. היא יוצאת לכיוון האוטו וחושבת לעצמה: “רגע, אבל לא דחפתי את הדלת. אולי בכל זאת היא לא נעולה ושכחתי? אולי לא בדקתי כמו שצריך?”, וכך היא עולה שוב, תוך שהיא רוטנת כשהיא מסתכלת על השעון ומבינה שהאיחור שלה הולך וגדל. “אבל אני חייבת לוודא שוב”, היא אומרת לעצמה בפעם החמישית. “אני לא רוצה שמישהו ינסה לפתוח את הדלת כשלא אהיה בבית ויגנוב לי את כל הדברים. הזיכרון שלי ממש גרוע ואני ממש מעופפת עם המחשבות. אני לא סומכת על עצמי שאני באמת נעלתי. הרבה פעמים קרה לי שהייתי בטוחה ושכחתי או לא שמתי לב “.

כשמורן מגיעה סוף סוף למשרד, באיחור של 45 דק’, היא תוהה לעצמה האם כל הסיפור הזה הוא בגלל הפרעת הקשב שהיא בטוחה שיש לה, אבל היא אף פעם לא בדקה או אולי זה… איך קוראים לזה? OCD?

OCD- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית יכולה להתבטא במגוון דרכים. האופן הנפוץ ביותר שהיא מתבטאת זה בשילוב של “טקסים” כלומר התנהגויות מסויימות שהן לרוב חוזרות על עצמן בכפייתיות ומחשבות אובססיביות שגם הן כפייתיות. OCD היא הפרעת חרדה, והמעגל שלה הוא בעצם שיש מחשבות שנושאות חרדה מסוימת (אם לא אעשה X, יקרה משהו איום ונורא) וכדי להפחית את החרדה עושים את הטקס שהמטרה שלו להפחית אותה. החרדה פוחתת באופן זמני וצפה שוב וכן חוזר חלילה.

 זה יכול להתבצע גם בטקסים מחשבתיים ללא טקסים התנהגותיים (סוג פחות נפוץ) ואפילו בהקשר של מערכות יחסים (ROCD).

 טקסים שנחשבים נפוצים מאוד הם:  שטיפות ידיים מרובות (לרוב בגלל פחד מליכלוך, חיידקים ומחלות) ובדיקות חוזרות ונישנות שהאורות כבויים, הדלת נעולה, הגז נעול וכן הלאה שקורות בגלל הפחד שיקרה משהו אם לא אנעל (תפרוץ שריפה, יכנסו גנבים וכו’). יש אנשים שהבדיקות החוזרות והנישנות יכולות לגרום להם לבזבז זמן רב ולגרום למצוקה משמעותית ופגיעות בתיפקוד כמו איחורים לעבודה, “הצקה” לבני משפחה או בני זוג וכדומה. סדר וארגון באופן אובססיבי גם יכול להיות סוג של טקס או סוג של פרפקציוניזם, אבל לא ברמה של בית נקי ומסודר, אלא למשל שאסור להכנס הביתה עם נעליים וחייבים לחלוץ אותן בחוץ, להתקלח מיד כשמגיעים הביתה ולהחליף לבגדים נקיים, האופן שמחליפים בו מצעים חייב להיות בדרך מאוד מסויימת אחרת זה לא טוב מספיק, האופן שבו הרהיטים והחפצים מסודרים חייב להיות בסדר מסויים ובזווית מסויימת ואז האדם יכול להקדיש המון המון זמן מעבר לסביר לסדר ואירגון עד שזה ייצא בדיוק בדיוק כמו שהוא רוצה, גם אם זה חסר תועלת ממשית.

מי שיכול לאבחן OCD זה פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
אני ממליצה ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל אבחנה רשמית, כדי לשקול אם לקחת טיפול תרופתי שעשוי להפחית את החרדה (לרוב עוזר במידה חלקית) וכדי לעשות אבחנה מבדלת (בעיקר סביב הפרעת הקשב שמורן מהדוגמה סבורה שאולי יש לה או בעיות/הפרעות אחרות).
הטיפול היעיל ביותר בOCD הוא טיפול CBT– טיפול התנהגותי קוגניטיבי, רצוי אצל מטפל שמנוסה בOCD, כשלעיתים יש צורך גם בנטילת טיפול תרופתי (תלוי בעוצמת החרדה). כדי לעשות טיפול רגשי כזה, אין צורך באבחנה רשמית.כדאי ללכת לפסיכיאטר אמפתי עם המלצות וזה לא מחייב את האדם להחליט לקחת טיפול תרופתי (מי שנרתע מזה עשוי להימנע מללכת לפסיכיאטר). זה מיועד כדי לקבל אבחנה ואחר כך ניתן לבחור מה לעשות איתה.

עיצה מעולה שנותנים בטיפול ל-OCD אבל גם ממש עוזרת לשכחנות של הפרעת קשב ויכולה לעזור מעט (כחלק מטיפול): לצלם את זה שבדקתי ואז להסתכל בתמונה לפני שאני חוזרת ובודקת שוב או לומר בקול: “בדקתי את הדלת, הדלת נעולה”.

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שיש לה מגוון רחב מאוד ושונה של תסמינים. קושי להתרכז בגלל מוסחות ממחשבות ושיכחה הם בהחלט תסמינים אופיינים, אבל בהחלט לא היחידים וצריך להסתכל במקרה הזה על תמונה רחבה- מתי זה התחיל והאם זה תמיד היה? האם יש קשיים נוספים כמו בדחיינות, ניהול זמן (לא בגלל הבדיקות…), אימפולסיביות, קושי בקבלת החלטות, קושי להתרכז גם בחדר שקט, קושי להתרכז בשיחות, קושי בסדר וארגון, תנועתיות גדולה, קושי בהתמדה, שיעמום מהיר ואיבוד עניין וכו וכו (לא כל אלה חייבים להתקיים אצל כל אדם ויש טווח רחב של מה שנראה כמו קצוות או סתירות)?

מי שמאבחן הפרעת קשב זה נירולוג או פסיכיאטר בלבדאני ממליצה ללכת לפסיכיאטר, בעיקר אצל מבוגרים, ובעיקר אצל מבוגרים עם קשיים רגשיים נוספים או היסטוריה מורכבת כדי לעשות אבחנה מבדלת שחשובה מאוד- יש פעמים כמו במקרה של OCD, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות שינה או בעיות רגשיות אחרות שהתסמינים שלהן יכולים להתחפש לתסמינים של הפרעות קשב- אבל הן לא. בנוסף, תרופות להפרעת קשב ממשפחת הסטימולנטים (הממריצים) כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט וכו עלולות להגביר חרדה ולהשפיע על מצבי רוח אצל מי שיש לו כבר קשיים כאלה או נטייה לזה, ולכן זה סופר חשוב ללכת לפסיכיאטר כדי שידע איזו תרופה לרשום ולקחת את כל זה בחשבון, משהו שהנירולוג לא יכול לעשות. חשוב ללכת לפסיכיאטר שמנוסה בהפרעות קשב, כי לא כולם מנוסים בכך.

אוסיף שנפוץ למדי לראות הפרעת קשב משולבת עם הפרעות חרדה ובמיוחד OCD

בגלל שיש נטייה להתפזרות מחשבתית ובסביבה מבחינת קשיי סדר וארגון, הרבה בעלי הפרעת קשב מרגישים שהם חייבים סביבה מאורגנת ומסודרת כדי להצליח להתרכז  אחרת זה מסיח אותם. אחרים הופכים לפרפקציוניסטים שמסתכלים על הפרטים הקטנים וחייבים לעשות דברים באופן מושלם גם אם זה מבזבז להם זמן רב והם לא מספיקים לעשות דברים כי מניסיונם הם נוטים “לחפף” ואז זה לא הולך להם טוב, כועסים עליהם וכו. לפעמים הנטייה לבדוק שוב ושוב שסגרתי ונעלתי מגיעה ממוסחות גבוהה מאוד וזיכרון עבודה קצר מהנורמה (מאפיינים של הפרעת קשב) ולא מחרדה שהיא הגורם הראשוני, אלא באמת לא זוכרים ומפחדים לטעות (בOCD האדם לרוב יודע שהוא כן נעל, אבל עדיין יש לו חשש ואפילו של אחוז אחד שאולי הוא טועה והוא צריך לוודא) בגלל שיש להם נטייה לשכוח לעשות דברים, ואז החרדה הופכת להיות משנית למוסחות האמיתית של הפרעת הקשב

לכן, יכול להיות ששתיהן גם יחד קיימות אצל מורן עם קשר סיבתי או בלעדיו (הפרעת קשב שגרמה לOCD או OCD שגורם לתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב, אבל זה לא) או אחת מהן.

הטיפול המומלץ להפרעת קשב הוא שילוב של טיפול תרופתי, ואם יש פגיעה במיומנויות הניהוליות (סדר וארגון, ניהול זמן, קבלת החלטות, זכרון וכו), ולרוב יש, אז ניתן להיעזר במטפל CBT שמומחה בקש”ר, מאמן שעבר קורס לקש”ר או מרפאה בעיסוק שלמדה קורס Cog Fun. הם יתנו לך כלים להתמודד באופן תפקודי (אך זה לא עוזר לקשיי ריכוז עצמם).

בשורה תחתונה- אם גם אתם סובלים מתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב ו/או OCD, כדאי ללכת לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר לאיסוף נתונים ומידע לעומק ואת ההיסטוריה שלכם ושקילת טיפול רגשי ו/או תרופתי בהתאם לאבחנות. לא כדאי להזניח את זה כי אפשר לסייע לכם באופן משמעותי!

טיפ מבחן- צ’ק ליסט חומר למבחן

לכבוד תקופת המבחנים, החלטתי לעשות סדרת טיפים מצולמת מניסיוני האישי. אסטרטגיות למידה וניהול זמן הן סופר חשובות לכל סטודנט ובפרט לבעל הפרעת קשב.

1. לקחת דפים, עטים ומרקרים, הסילבוס והדף שבו רשום מיקוד למבחן (לרוב השיעור האחרון).

2. לעשות צ’ק ליסט של נושאים ללמידה במבחן. אם כל נושא מחולק לסוגים שונים כמו ספרים, מאמרים, מצגות, חומר כיתה וכדומה, לעשות כותרת של כל נושא ומתחתיו ריבועי צ’ק ליסט עם ממש שמות של כל המאמרים, מספרי הדפים, פרקים, תרגילים וכו’

3. הדף הזה ישמש אתכם לאורך כל הלמידה למבחן. בכל פעם שתסיימו לקרוא או לסכם (אם אתם עושים גם וגם, אני מציעה לעשות טבלה או שני ריבועים ליד כל נושא שבו תסמנו וי אחד עבור קריאה ווי אחד עבור סיכום. אם אתם עושים זאת תוך כדי- אין צורך)- אתם מסמנים וי.

סימון הוי גורם למוח שלנו להרגיש נפלא- אנחנו רואים התקדמות ועשייה, זה מאפשר לנו לדעת היכן אנחנו עומדים עם החומר בהשוואה לזמן שנשאר לנו עד המבחן וזה נראה בר השגה כי המשימה היא לא “ללמוד לבגרות בתנ”ך” או “ללמוד למבחן בהיסטוריה של המזרח התיכון בתקופת האימפריה העותמנית” שזה יכול להרגיש מפחיד ומעמיס, אלא כל פעם למידה של משימה קטנה ונקודתית: “פרק 4” או “מאמר- ‘עצמי אמיתי, עצמי כוזב’- וויניקוט”..

4. אם יש המון חומר ומעט זמן, אני ממליצה לעשות סדר עדיפויות בכל תחום. לדוגמה- לקרוא חומר של השיעור והמצגות שתופסים את מרבית החומר למבחן ופחות מאמרים או לקרוא סיכומי מאמרים ופחות מאמרים מלאים וכו’ ולהתחיל בחומר הכי חשוב ומרכזי.

אין תיאור זמין לתמונה.