מחקר: הקשר בין תת-סוג של הפרעת קשב לחרדה חברתית

סקירת ספרות של מחקר שבדק קומורבידיות (נטייה של שתי הפרעות להופיע יחד) של הפרעת קשב אצל מבוגרים, הראתה שבמחקרים שונים שבדקו קשר בין הפרעת קשב לחרדה חברתית מצאו של- 72% מבעלי קש”ר(הפרעת קשב וריכוז) היתה חרדה חברתית גבוהה. מחקרים רבים מצביעים על שילוב גבוה של הפרעות חרדה עם קש”ר מילדות. במחקר שנמשך 11 שנה שיעורי התפתחות החרדה היו 17.7% לבעלי קש”ר לעומת 1.9% בקבוצת ביקורת.

המשך לקרוא

דיכאון וחרדות בהיריון

אנשים רבים לחוצים בתקופת משבר זו בשל דאגות בריאותיות, כלכליות ופוליטיות וגם השהייה בבידוד או בהסגר מוסיפה לביעבוע בסיר הלחץ. מבין האנשים שסגורים עכשיו בבית יש נשים רבות בהיריון או אחרי לידה שעלולות בשל המצב העדין הטבעי שהן נמצאות בו להיות בסיכון מוגבר לחרדות או לדיכאון שעשויים להתפתח לדיכאון אחרי לידה. ההתמודדות עם המצב הרגשי העדין הזה קשה ממילא גם בתקופות רגילות, אולם כעת עם ההגבלות החדשות של משרד הבריאות, אישה כזו עשויה למצוא את עצמה ללא מערכות תמיכה אם היא אם יחידנית או שבן זוגה עובד חיוני, ואם יש לה ילדים שאינם במסגרת חינוכית, ונוסף על הכל אינה עובדת, לא יכולה להיפגש ולהיעזר רגשית ותפקודית בחברות או משפחה- המצוקה יכולה להחריף מאוד. בנוסף, נשים רבות חוששות ליטול טיפול תרופתי לחרדה או לדיכאון מחשש על השפעה על העובר או על ההנקה. במקרים מסוימים פסיכיאטר יכול לשקול לתת תרופות מסוימות שניתן ליטול בהיריון ויש להתייעץ- אפילו טלפונית אם לא ניתן להיפגש.
 
אם יש היסטוריה של דיכאון וחרדות, על אחת כמה וכמה חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולהיות במעקב ובטיפול רגשי ותמיכתי. בחלק מהמקרים אישה עם היסטוריה של דיכאון בעלת סיכון מוגבר לדיכדוך או דיכאון בהיריון ואלו מגדילים סיכון לדיכאון אחרי לידה. לדיכאון אחרי לידה עשויות להיות השלכות קשות על האם, התינוק ושאר המשפחה, ולכן חשוב מאוד לטפל בזה כשזה עוד בשלב הדיכדוך. גורמי סיכון נוספים הם בעיות רפואיות בהיריון, תחושת בדידות, חוסר במערכות תמיכה וגורמים נוספים. לפעמים שינויים הורמונליים גם יכולים להשפיע ביצירה או העצמה של הדיכאון.
 

אם היריונית או אישה שילדה לא מזמן מרגישה ככה וקוראת אותי עכשיו (ובעצם כל אישה שמרגישה ככה), אני מציעה לבחון עם בן זוגך (אם ישנו) מה ניתן לעשות כדי להקל עלייך למרות היותו עובד חיוני (ובמיוחד אם הוא בבית ואינו עובד). אולי הוא יכול להקטין שעות או להגיע הביתה מוקדם יותר יום או יומיים בשבוע כדי שתוכלי לנוח או שבסופש תוכלי לנוח יותר, אולי הוא יכול לעבוד מהבית יום או יומיים כדי להקל עלייך? לשתף אותו במה שאת מרגישה כדי לקבל ממנו תמיכה בסוף היום, גם אם לא מיד כשהוא חוזר כי הוא עייף. לראות אם הוא יכול כשהוא חוזר לפחות לעזור עם השכבה לישון. לבקש חיבוק, לשוחח, לאכול יחד, לחזק את הזוגיות שלכם… בנוסף, אני מציעה לשמור על קשר ולשתף חברות או קרובי משפחה בשיחות טלפון או וידאו.
 
אני מציעה לך לעשות רק את הפעולות שאת חייבת לעשות. לא יקרה כלום אם תנקי פחות, תנוחי יותר ותשקיעי יותר זמן במשחק עם הילדים או שיראו יותר טלביזיה כדי שתוכלי לנוח יותר (לא אמרת מה גילם והאם הם יכולים גם לעזור במטלות הבית, אפילו חלקית), לא יקרה כלום אם ערב אחד תשכיבי את כולם לישון גם בלי מקלחת כדי שתוכלי לישון מוקדם אם את מרגישה שאת מותשת.
אפשר להיעזר באמצעים הרגילים שמסייעים לך להירגע: מקלחת נעימה, מוזיקה שאת אוהבת, לקרוא, תחביב כלשהו, סקס אם אין בעיה רפואית, התעמלות להיריוניות אם רופא הנשים מתיר (ספורט ידוע כמסייע מאוד בהפחתת חרדות, דיכאון והרגשה טובה כללית).
כדאי להקפיד על תזונה נכונה ושינה טובה.
לפי ההנחיות החדשות (נכון לכתיבת שורות אלו) מותר לצאת למרחק של עד 100 מטר מהבית. אולי כדאי לצאת מהבית להתאוורר עם הילדים (וגם אם אין ילדים, אפשר לצאת לבד, כמובן) בגינה כדי שירוצו קצת ואת תוכלי לנוח ולנשום אוויר צח כשאת מרגישה שקשה לך כבר להיות בבית?
 
בגלל משבר הקורונה יש היום הרבה מטפלים שנותנים טיפול רגשי באמצעות שיחת וידאו שיכולה מאוד לעזור (אני ביניהם) ויש קווי סיוע טלפונים אנונימיים. כדאי לבדוק עם מוקד קופח שלך אם את יכולה להתייעץ עם פסיכיאטר או אחות טיפת חלב, אחות היריון או רופא הנשים שלך באופן טלפוני.
טיפול cbt יעיל לטיפול בחרדות, ובמהלכו ניתן ללמד אותך נשימות, דימיון מודרך והרפייה שמאוד יכולים לסייע לרוגע.
במידה וכל אלו לא יעזרו (ואף במקביל אם ההרגשה קשה), כדאי לפנות לפסיכיאטר ולשקול טיפול תרופתי שמותר בהיריון. אבל הכי חשוב- לא להזניח את המצב הרגשי הלא פשוט שאת נמצאת בו.
אני מצרפת לינק לסרטון שצילמתי שמלמד נשימות, דימיון מודרך והרפייה שאת יכולה לנסות בבית וזה עשוי לעזור לך (לא לכווץ את איזור הבטן כמובן ולהיות קשובה מאוד לגוף שלך ולתגובות שלו להרפייה)
 
ענבל טננבאום, עו”ס ופסיכותרפיסטית cbt, בהתמחות M.A עו”ס טראומה

OCD והשילוב עם הפרעת קשב וריכוז

כשמורן (השם והפרטים בדויים) צריכה לצאת מהבית שלה. היא מאוד מפוזרת, שוכחת דברים בכל מקום, שוכחת לעשת דברים והראש שלה “מעופף”. חוץ מזה, היא לחוצה באופן טבעי. היא יוצאת מהבית עם התיק על כתפה, לחוצה כרגיל כי היא שוב עומדת לאחר לעבודה והמחשבות בראש ישר רצות אל הבוס ואיך שהוא יעשה לה פרצוף ואולי אפילו ינזוף בה. היא נועלת את הדלת ויורדת במדרגות. כשהיא מגיעה לגרם המדרגות האחרון, היא עוצרת רגע וחושבת לעצמה: “רגע, נעלתי את הדלת?”

היא לא ממש בטוחה, אז היא רצה מהר למעלה במשך 3 קומות, מגיעה לדלת ולוחצת על הידית- הדלת לא נפתחת והדלת נעולה. היא מרגישה הקלה וממשיכה לרדת מהר. היא יוצאת לכיוון האוטו וחושבת לעצמה: “רגע, אבל לא דחפתי את הדלת. אולי בכל זאת היא לא נעולה ושכחתי? אולי לא בדקתי כמו שצריך?”, וכך היא עולה שוב, תוך שהיא רוטנת כשהיא מסתכלת על השעון ומבינה שהאיחור שלה הולך וגדל. “אבל אני חייבת לוודא שוב”, היא אומרת לעצמה בפעם החמישית. “אני לא רוצה שמישהו ינסה לפתוח את הדלת כשלא אהיה בבית ויגנוב לי את כל הדברים. הזיכרון שלי ממש גרוע ואני ממש מעופפת עם המחשבות. אני לא סומכת על עצמי שאני באמת נעלתי. הרבה פעמים קרה לי שהייתי בטוחה ושכחתי או לא שמתי לב “.

כשמורן מגיעה סוף סוף למשרד, באיחור של 45 דק’, היא תוהה לעצמה האם כל הסיפור הזה הוא בגלל הפרעת הקשב שהיא בטוחה שיש לה, אבל היא אף פעם לא בדקה או אולי זה… איך קוראים לזה? OCD?

OCD- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית יכולה להתבטא במגוון דרכים. האופן הנפוץ ביותר שהיא מתבטאת זה בשילוב של “טקסים” כלומר התנהגויות מסויימות שהן לרוב חוזרות על עצמן בכפייתיות ומחשבות אובססיביות שגם הן כפייתיות. OCD היא הפרעת חרדה, והמעגל שלה הוא בעצם שיש מחשבות שנושאות חרדה מסוימת (אם לא אעשה X, יקרה משהו איום ונורא) וכדי להפחית את החרדה עושים את הטקס שהמטרה שלו להפחית אותה. החרדה פוחתת באופן זמני וצפה שוב וכן חוזר חלילה.

 זה יכול להתבצע גם בטקסים מחשבתיים ללא טקסים התנהגותיים (סוג פחות נפוץ) ואפילו בהקשר של מערכות יחסים (ROCD).

 טקסים שנחשבים נפוצים מאוד הם:  שטיפות ידיים מרובות (לרוב בגלל פחד מליכלוך, חיידקים ומחלות) ובדיקות חוזרות ונישנות שהאורות כבויים, הדלת נעולה, הגז נעול וכן הלאה שקורות בגלל הפחד שיקרה משהו אם לא אנעל (תפרוץ שריפה, יכנסו גנבים וכו’). יש אנשים שהבדיקות החוזרות והנישנות יכולות לגרום להם לבזבז זמן רב ולגרום למצוקה משמעותית ופגיעות בתיפקוד כמו איחורים לעבודה, “הצקה” לבני משפחה או בני זוג וכדומה. סדר וארגון באופן אובססיבי גם יכול להיות סוג של טקס או סוג של פרפקציוניזם, אבל לא ברמה של בית נקי ומסודר, אלא למשל שאסור להכנס הביתה עם נעליים וחייבים לחלוץ אותן בחוץ, להתקלח מיד כשמגיעים הביתה ולהחליף לבגדים נקיים, האופן שמחליפים בו מצעים חייב להיות בדרך מאוד מסויימת אחרת זה לא טוב מספיק, האופן שבו הרהיטים והחפצים מסודרים חייב להיות בסדר מסויים ובזווית מסויימת ואז האדם יכול להקדיש המון המון זמן מעבר לסביר לסדר ואירגון עד שזה ייצא בדיוק בדיוק כמו שהוא רוצה, גם אם זה חסר תועלת ממשית.

מי שיכול לאבחן OCD זה פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
אני ממליצה ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל אבחנה רשמית, כדי לשקול אם לקחת טיפול תרופתי שעשוי להפחית את החרדה (לרוב עוזר במידה חלקית) וכדי לעשות אבחנה מבדלת (בעיקר סביב הפרעת הקשב שמורן מהדוגמה סבורה שאולי יש לה או בעיות/הפרעות אחרות).
הטיפול היעיל ביותר בOCD הוא טיפול CBT– טיפול התנהגותי קוגניטיבי, רצוי אצל מטפל שמנוסה בOCD, כשלעיתים יש צורך גם בנטילת טיפול תרופתי (תלוי בעוצמת החרדה). כדי לעשות טיפול רגשי כזה, אין צורך באבחנה רשמית.כדאי ללכת לפסיכיאטר אמפתי עם המלצות וזה לא מחייב את האדם להחליט לקחת טיפול תרופתי (מי שנרתע מזה עשוי להימנע מללכת לפסיכיאטר). זה מיועד כדי לקבל אבחנה ואחר כך ניתן לבחור מה לעשות איתה.

עיצה מעולה שנותנים בטיפול ל-OCD אבל גם ממש עוזרת לשכחנות של הפרעת קשב ויכולה לעזור מעט (כחלק מטיפול): לצלם את זה שבדקתי ואז להסתכל בתמונה לפני שאני חוזרת ובודקת שוב או לומר בקול: “בדקתי את הדלת, הדלת נעולה”.

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שיש לה מגוון רחב מאוד ושונה של תסמינים. קושי להתרכז בגלל מוסחות ממחשבות ושיכחה הם בהחלט תסמינים אופיינים, אבל בהחלט לא היחידים וצריך להסתכל במקרה הזה על תמונה רחבה- מתי זה התחיל והאם זה תמיד היה? האם יש קשיים נוספים כמו בדחיינות, ניהול זמן (לא בגלל הבדיקות…), אימפולסיביות, קושי בקבלת החלטות, קושי להתרכז גם בחדר שקט, קושי להתרכז בשיחות, קושי בסדר וארגון, תנועתיות גדולה, קושי בהתמדה, שיעמום מהיר ואיבוד עניין וכו וכו (לא כל אלה חייבים להתקיים אצל כל אדם ויש טווח רחב של מה שנראה כמו קצוות או סתירות)?

מי שמאבחן הפרעת קשב זה נירולוג או פסיכיאטר בלבדאני ממליצה ללכת לפסיכיאטר, בעיקר אצל מבוגרים, ובעיקר אצל מבוגרים עם קשיים רגשיים נוספים או היסטוריה מורכבת כדי לעשות אבחנה מבדלת שחשובה מאוד- יש פעמים כמו במקרה של OCD, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות שינה או בעיות רגשיות אחרות שהתסמינים שלהן יכולים להתחפש לתסמינים של הפרעות קשב- אבל הן לא. בנוסף, תרופות להפרעת קשב ממשפחת הסטימולנטים (הממריצים) כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט וכו עלולות להגביר חרדה ולהשפיע על מצבי רוח אצל מי שיש לו כבר קשיים כאלה או נטייה לזה, ולכן זה סופר חשוב ללכת לפסיכיאטר כדי שידע איזו תרופה לרשום ולקחת את כל זה בחשבון, משהו שהנירולוג לא יכול לעשות. חשוב ללכת לפסיכיאטר שמנוסה בהפרעות קשב, כי לא כולם מנוסים בכך.

אוסיף שנפוץ למדי לראות הפרעת קשב משולבת עם הפרעות חרדה ובמיוחד OCD

בגלל שיש נטייה להתפזרות מחשבתית ובסביבה מבחינת קשיי סדר וארגון, הרבה בעלי הפרעת קשב מרגישים שהם חייבים סביבה מאורגנת ומסודרת כדי להצליח להתרכז  אחרת זה מסיח אותם. אחרים הופכים לפרפקציוניסטים שמסתכלים על הפרטים הקטנים וחייבים לעשות דברים באופן מושלם גם אם זה מבזבז להם זמן רב והם לא מספיקים לעשות דברים כי מניסיונם הם נוטים “לחפף” ואז זה לא הולך להם טוב, כועסים עליהם וכו. לפעמים הנטייה לבדוק שוב ושוב שסגרתי ונעלתי מגיעה ממוסחות גבוהה מאוד וזיכרון עבודה קצר מהנורמה (מאפיינים של הפרעת קשב) ולא מחרדה שהיא הגורם הראשוני, אלא באמת לא זוכרים ומפחדים לטעות (בOCD האדם לרוב יודע שהוא כן נעל, אבל עדיין יש לו חשש ואפילו של אחוז אחד שאולי הוא טועה והוא צריך לוודא) בגלל שיש להם נטייה לשכוח לעשות דברים, ואז החרדה הופכת להיות משנית למוסחות האמיתית של הפרעת הקשב

לכן, יכול להיות ששתיהן גם יחד קיימות אצל מורן עם קשר סיבתי או בלעדיו (הפרעת קשב שגרמה לOCD או OCD שגורם לתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב, אבל זה לא) או אחת מהן.

הטיפול המומלץ להפרעת קשב הוא שילוב של טיפול תרופתי, ואם יש פגיעה במיומנויות הניהוליות (סדר וארגון, ניהול זמן, קבלת החלטות, זכרון וכו), ולרוב יש, אז ניתן להיעזר במטפל CBT שמומחה בקש”ר, מאמן שעבר קורס לקש”ר או מרפאה בעיסוק שלמדה קורס Cog Fun. הם יתנו לך כלים להתמודד באופן תפקודי (אך זה לא עוזר לקשיי ריכוז עצמם).

בשורה תחתונה- אם גם אתם סובלים מתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב ו/או OCD, כדאי ללכת לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר לאיסוף נתונים ומידע לעומק ואת ההיסטוריה שלכם ושקילת טיפול רגשי ו/או תרופתי בהתאם לאבחנות. לא כדאי להזניח את זה כי אפשר לסייע לכם באופן משמעותי!

“החבר הכי טוב”- ביקורת סדרה על ילד עם חרדה חברתית

**יש מעט ספויילרים על הפרק הראשון, אבל לא באופן שלדעתי פוגע בחוויית הצפייה**
 
תארו לכם שאתם ילד בכיתה ה’ עם חרדה חברתית כל כך קשה עד שאתם מתקשים להיות בחברת ילדים אחרים, נמנעים מללכת לבית הספר ונשארים בבית בחינוך ביתי עם אבא שלכם. עכשיו הגעתם לגיל שבו כל בני גילכם הולכים לחטיבת הביניים וגם אתם רוצים להיות כמו כולם, אבל ברגע שאתם רק מתקרבים לדלת הכניסה לבניין בית הספר- אתם אחוזי אימה…
המשך לקרוא

עיצות להתמודדות עם חרדה מבדיקות דם

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב יעיל מאוד מחקרית לטיפול בהפרעות חרדות ובחרדות בכלל. הטיפול בפוביות, כל פוביה, דומה למדי. כדאי ללכת לטיפול אם מרגישים שהחרדה כל כך גבוהה עד שנמנעים מלבצע בדיקות רפואיות הכרחיות או שוטפות. יש אנשים שלא הולכים במשך שנים לבדיקות דם או רופאי שיניים בגלל הפחד וזה עלול לפגוע ממש בבריאותם. יש אנשים שהולכים בלית ברירה רק למה שממש הכרחי וכשאין ברירה יותר- גם פה העיכוב עלול לפגוע בבריאות. הבעיה כאן שהם מרגישים סטרס גבוה מאוד במשך זמן רב לפני הבדיקה ובמהלכה, לפעמים עד כדי כך שהם מקשים על הצוות הרפואי לבצע את הבדיקה/הטיפול ולפעמים היא לא מתבצעת בכלל או בשלמותה. הסטרס גם נמשך אחרי הדקירה ולוקח זמן להירגע. יש אנשים עם פוביה ברמה כה קשה עד שכבר בבוקר לפני הבדיקה ולאורך כל הדרך הם ממש בהתקף חרדה קשה עם בכי ותחושת מוצפות גבוהה.
חשוב מאוד לטפל בפוביה ברמות כאלה על מנת שהבריאות לא תיפגע (בפוביות אחרות כמו גבהים, חושך, ג’וקים, טיסות וכו- בד”כ אין השלכות מהותיות על החיים או פגיעה בבריאות, להבדיל מפוביה דנטלית מרופאי שיניים או ממחטים).

להמשיך לקרוא