fbpx

הפרעת קשב וריכוז – גורמים, אבחון וטיפול

שכיחות הפרעת קשב וריכוז הנה שכיחה למדי ומהווה  כ- 10% באוכלוסייה. ההפרעה מופיעה אצל בנים פי שלושה מאשר בבנות בפן ההיפראקטיבי. בגילאים בוגרים השכיחות של הפרעת קשב שווה אצל בנים ובנות וגם בגיל מבוגר יותר.  כ- 80% מהילדים ממשיכים לסבול מתסמינים של ההפרעה גם בגילאים בוגרים. אצל חלק מהם סימני ההפרעה מופיעים כבר בגילאי הגן. לעתים מופיעות גם בעיות התנהגות, במיוחד בילדות.

חשוב מאוד לאתר את קיומה של ההפרעה בגיל כמה שיותר מוקדם ולטפל בה, מאחר וההשלכות של אי איתור ו/או טיפול עלולות לפגוע בילד ובמבוגר בתפקודו ובהישגיו בכל תחומי החיים, ולא רק בתחום הלימודי. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עם אלמנט ההיפראקטיביות מאובחנים מוקדם יותר מילדים בלי אלמנט ההיפראקטיביות. ילדים עם אלמנט אימפולסיביות בולט מאובחנים אף הם בגיל מוקדם יותר, אם כי לפעמים סבורים בטעות שהם סובלים רק מבעיות התנהגות- האימפולסיביות פוגמת בשיקול הדעת שלהם בשעת ההתנהגות. ילדים עם רמת אינטליגנציה גבוהה וללא היפראקטיביות עלולים אף הם להיות מאובחנים בשלב מאוחר מאחר והיכולת האינטלקטואלית שלהם מאפשרת להם לקבל ציונים בינוניים לכל הפחות ולהסתדר עד שלב מסוים שבו הם עולים לכיתות גבוהות ואז הם מתקשים לעמוד בדרישות בית הספר.

הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים

בגילאים הצעירים, עד כיתה א’, ניתן לראות חוסר שקט, בעיות משמעת בבית ובמסגרת, התפרצויות בכי וזעם- גם בלי סיבה ברורה, קושי לסיים משימות, לחכות לתורם במשחקים, קושי לציית לחוקים- כולל חוקי משחק, אי מודעות לסכנות לעצמם או לאחרים (למשל לטפס למקומות גבוהים, לרוץ לכביש או להתרחק מההורים במקומות המוניים בלי לשים לב שהתרחקו וכו’).

בגלל הקשיים ההתנהגותיים שצוינו לעיל,  פעמים רבות למרות שהם יכולים להיות חברותיים מאוד, הם מתקשים בפן החברתי, המשפחתי ובמסגרות השונות. לעתים קרובות כועסים עליהם, מאוכזבים מהם והם חשים חוויות אי הצלחה, כישלון ובדידות, קושי בפיתוח מיומנויות חברתיות ומציאת חברים. לעתים הקושי הזה בשילוב עם האימפולסיביות מתבטא באלימות כלפי ילדים אחרים. בבית הספר, נוסף לבעיות אפשריות בתחום החברתי, יש גם קושי להיות בקצב הלימודי של הכיתה, ציונים נמוכים מהיכולת שלהם, קושי בעשיית השיעורים בבית והתכוננות למבחנים, קושי בהתארגנות בבית ובבוקר לפני בית הספר, חוסר סדר וארגון, שכחה וכו’.

הפרעת קשב וריכוז אצל מתבגרים

ילדים רבים שלא אובחנו או לא קיבלו טיפול והצליחו לשמור על הישגים לימודיים סבירים ביסודי, במיוחד אם הם אינטליגנטיים מאוד, ברגע שהם מגיעים לחטיבה והדרישות הלימודיות עולות- מתחילה להיות התדרדרות בהישגים הלימודיים. בגיל ההתבגרות מתווספת גם ההשפעה ההורמונלית ושאר הקשיים שמלווים מתבגר רגיל. בהיעדר טיפול ותמיכה מותאמים לילד, הוא עלול לסחוב עימו תחושת כישלון מצטברת שפוגעת בדימויו העצמי בדרגות עוצמה שונות בהתאם לרקע שממנו הגיע הנער, מצבו המשפחתי והחברתי והאם יש לו חוזקות שהוא מודע להן והוא וסביבתו מטפחים אותן.. אצל מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז ניתן לראות אחוז נשירה גבוה מהשכיחות הרגילה מבית הספר, סיכוי רב יותר לשימוש בסמים, סיגריות ואלכוהול עד כדי התמכרות והתנהגות מסכנת. שימוש באלימות וקושי לציית לחוקים בתדירות ועוצמה גבוהות עשוי להוביל למצב של נער בסיכון (נושר, מסתובב ברחובות חסר מעש, מתחבר לחברה רעה, משתמש באלכוהול או סמים וכו’) ואף להתנהגות עבריינית (כ- 70% מהאסירים בעלי הפרעות קשב וריכוז).

הנתונים הללו אומנם נשמעים מלחיצים, אולם חשוב לציין שלפחות על פי ניסיוני הקליני, השפעה מרכזית לנשירה מבית ספר והפיכה לנוער בסיכון היא גם הסביבה המשפחתית והחברתית של הנער- נער שגדל בבית תומך ואוהב, שאכפת לו מהנער, שעושה יד אחת עם הצוות החינוכי כדי לשמר אותו במסגרת בית הספר, שמשיג לו עזרה לימודית, טיפולית-רגשית ותרופתית- מגדיל משמעותית את הסבירות שהנער או הנערה יגיעו להישגים טובים יותר והדימוי העצמי שלהם יהיה טוב יותר מנער או נערה שגדלים בבית שבו אין מודעות להפרעה, לא אובחנו, הוזנחו, חוו טראומות שונות וויתרו להם כשהם חוו קשיים בתחום הלימודי או החברתי. כמו בכל התפתחות של בעיה או פתולוגיה שהיא (ולהיפך, גם בהתפתחות של אישיות בריאה וחיים נורמטיביים), יש שילוב של ביולוגיה וסביבה, ואחד מהם, על פי רוב- אינו מספיק.

הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים

בנוסף לאמור לעיל, ניתן לראות שמבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז משתעממים בקלות ומתקשים להתמיד במקומות עבודה, בקשרים חברתיים ובמערכות יחסים זוגיות. פעמים רבות הם לא לומדים באקדמיה, והמשרות בהן הם עובדים לא תואמות את היכולות האינטלקטואליות והכישורים שלהם. ישנם מבוגרים שלא ילכו לאקדמיה וילמדו קורסים מקצועיים כדי לא להתמודד עם האקדמיה, יש כאלה שינשרו מהקורסים או מהאקדמיה בגלל הקושי הלימודי ויש כאלה שלא ילמדו ויעבדו בעבודות בלתי מקצועיות. 

מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים יותר להיות מעורבים בתאונות בכלל, ובתאונות דרכים בפרט, ולרבים מהם יש רתיעה מללמוד נהיגה או לנהוג בפועל. הקושי בניהול זמן ומשימות, סדר וארגון ודחיינות נשאר גם בגילאים מבוגרים יותר.

בעבר הניחו שמדובר בהפרעת ילדות שעוברת בגיל ההתבגרות, ולכן יש מיעוט מחקרי יחסי בתחום בקרב מבוגרים, בפרט בתחומי חיים לא לימודיים. כיום יודעים שפעמים רבות מבוגרים שגדלו ללא אבחון מצאו דרכים לפצות על הקשיים שלהם באופן חלקי ומצאו עיסוקים שתואמים את הנטיות שלהם כמו למשל עובדים בעסקים עצמאיים, בתחומים אומנותיים או טיפוליים וכו’, אך לצד זאת גם שההפרעה מתבטאת, כאמור, גם בתחום הזוגי, חברתי, תעסוקתי, רגשי, לימודי וכן הלאה.

גורמים להתפתחות הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז נחשבת להפרעה נוירו-התפתחותית. היא בעלת יסודות ביולוגיים וגנטיים ידועים ובעלי משקל מרכזי. על פי רוב לילד שאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז יש הורה אחד לפחות או אח עם הפרעת קשב וריכוז. פעמים רבות הורים חושדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז (קש”ר) בעקבות אבחון ילדם. הסיכוי שהורה וילד לאדם שאובחן כבעל הפרקו”ר להיות מאובחן גם הוא- גבוה פי 5 מהאוכלוסייה הכללית.

כמו כן, יש גם גורמים סביבתיים (לדוגמה תוך רחמיים וסביב הלידה- לפגים יש סיכוי רב יותר לסבול מהפרעת קשב וריכוז, אם שמעשנת בהיריון, סכרת הריונית וכו’) ותרבותיים.

בהפרקו”ר ניתן לצפות בשינויים בתפקוד המוח בסריקות מוחיות באונה הקדמית. ישנה תת פעילות של מעבירים עצביים, ותימוכין לכך ניתן לראות בתרופות לקש”ר שהן בעצם ממריצות ומעוררות את הפעילות המוחית ומסייעות לאדם.

אבחנות נוספות שיש סבירות גבוהה שיתקיימו לצד הקש”ר- התמכרויות, דכאון, הפרעות חרדה, לקויות למידה והתנהגות אנטי- חברתית.

אבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

אין בדיקות מעבדה לאבחון ההפרעה. האבחנה היא קלינית, על ידי ראיון שנעשה על ידי פסיכיאטר (או נוירולוג ועל ידי מילוי שאלון עצמי לפי קריטריונים מוגדרים וברורים. במקרה של ילדים, הרופא יקבל מידע מהמורה או הגננת, יועצת בי”ס, ההורה והילד עצמו. הילד או המבוגר צריכים להראות התבטאות של התסמינים בשני תחומים לפחות- בית ספר, בית, חברים וכן הלאה. במקרה של ילדים, יש לפנות לרופא ילדים כדי לקבל הפנייה לרופא מומחה בתחום הילד והנוער (פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים עם מומחיות בהתפתחות הילד).

ישנם אבחונים ממוחשבים כדוגמת טובה ומוקסו, אך הללו מהווים כלי עזר ולא אבחון, והם אינם חובה. לעתים עושים את האבחון לפני ואחרי נטילת תרופה כדי לבחון את השפעתה על התפקוד. התוצאות משוות עם בני גילו של האדם שעשה את המבחן ובודקים- מוסחות של גירויים שמיעתיים וויזואליים (כמו במוקסו), עקביות, איטיות תגובה, אימפולסיביות (לדוגמה לחיצה על הרבה תשובות לא נכונות במהירות גבוהה), חוסר עקביות וכו’.

במידת הצורך, כדי לשלב גם אבחון פסיכולוגי אצל פסיכיאטר כדי לבחון את ההשפעה על הפן הרגשי על האדם, כמו גם לבדוק אם ישנן הפרעות או בעיות נוספות להפרעת קשב וריכוז (קש”ר) או כאלה שיש להן תסמינים דומים לקש”ר, אבל הן בעצם משהו אחר כמו בעיות התנהגות, פעלתנות יתר שלא מהפרעת קשב, הפרעות הסתגלות, הפרעות חרדה, פוסט טראומה, כמו גם בעיות בריאותיות גופניות כמו הפרעות שינה או הפרעות בבלוטת התריס. כמו כן, יש לערוך אבחון דידקטי ללקויות למידה במידה וחושדים שישנן לקויות למידה כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה ודיסלקציה. לקויות למידה נמצאות אצל חצי עד שליש בקרב הסובלים מקש”ר.

בDSM(ספר האבחון הסטטיסטי הפסיכיאטרי האמריקאי הקודם) הייתה חלוקה לשתי הפרעות: ADD (הפרעת קשב וריכוז) וADHD (הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות), אולם ב- DSMישנה אבחנה אחת של ADHD שבתוכה מגדירים מהו הרכיב המרכזי בהפרעה- בעיקר לקות בקשב, בעיקר היפראקטיביות ואימפולסיביות או משולב, מתוך הבנה שכל המרכיבים הללו קיימים בכל אדם עם הפרעת קשב וריכוז, אך במינון שונה וזה על רצף. התסמינים חייבים להתקיים חצי שנה לפחות ברציפות. על הרופא לציין מידת חומרת ההפרעה (קל, בינוני או חמור) בהתאם לכמות התסמינים מעבר למינימום הדרוש לאבחנה ומידת הפרעתם לתפקוד בתחום החברתי, הלימודי והתעסוקתי.

עד גיל 18 ילדים זכאים לפי חוק בריאות ממלכתי לאבחון מלא של ADHD לפי קריטריונים של משרד הבריאות.

אלו השלבים שצריך למלא על מנת לעשות אבחון אצל מבוגרים:

  1. ללכת לרופא משפחה ולבקש הפנייה לנוירולוג או פסיכיאטר. לבקש בדיקות דם ואחרות כדי לשלול בעיות פיזיות ורפואיות אחרות שעשויות לגרום לסימפטומים שנראים כמו הפרעת קשב וריכוז.
  2. אצל הנוירולוג/פסיכיאטר עוברים שאלון קליני שבו הרופא מחפש תסמינים של ההפרעה בעבר ובהווה.
  3. אצל הנוירולוג/פסיכיאטר ממלאים שאלון שבו מדרגים משפטים שונים.
  4. בהתבסס על סעיף 2+3 הרופא יכול לאבחן הפרקש”ר. חלקם יפנו אתכם לעשות אבחון ממוחשב כמו TOVA או MOXO כדי לקבל מדד נוסף לחיזוק האבחנה. לאחר קבלת תוצאות המבחן, אתם חוזרים לרופא והוא מאבחן לאחר שקלול של כל הנ”ל האם יש לכם הפרקש”ר או לא. 
  5. במידה ויש לכם קש”ר, הרופא ימליץ על פי רוב על טיפול תרופתי.
  6. אצל אנשים שיש להם בעיות רגשיות נוספות ברקע מומלץ ללכת לפסיכיאטר על מנת לעשות אבחנה מבדלת בין ההפרעות ולוודא שאין התנגשות בין תרופתית. 
  7. אצל סטודנטים אפשר לעשות גם אבחון פסיכו-דידקטי כדי לקבל הקלות והתאמות שונות בלימודים. במוסדות לימודים מסוימים אפשר לקבל גם סך סיוע כמו חונך, סדנאות למידה וכו’.

אצל ילדים התהליך דומה, אלא שאצל ילדים מי שמוסמך לאבחן קש”ר זה נירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או רופא ילדים שעבר התמחות מיוחדת באבחון קש”ר. את ההפניות לרופאים המומחים מקבלים מרופא הילדים או רופא התפתחותי. 

טיפול בהפרעת קשב וריכוז למבוגרים ומתבגרים

  1. טיפול תרופתי– מבוגרים רבים נוטלים תרופות כשהם לומדים באקדמיה, אולם התרופות עוזרות רבות גם להתמודד בתחומי חיים אחרים כמו בעבודה, במטלות הבית וכן הלאה. השימוש בקרב מבוגרים הופך לנפוץ יותר עם הזמן. הטיפול מומלץ כקו ראשון, כלומר הוא היעיל ביותר בטיפול בתסמיני הקש”ר.
  2. מתן כלים אימוניים- התרופות אינן עוזרות למיומנויות ניהול וארגון, ולכן טיפול CBT (התנהגותי קוגניטיבי), אימון אצל מאמן שמתמחה בהפרעות קשב וריכוז או אצל מרפא בעיסוק שמתמחה בהפרעות קשב וריכוז  יכול לתת מענה משלים. חשוב ביותר ללכת לאחד מאנשי המקצוע הללו ולוודא שאכן יש לו ידע וניסיון בקש”ר, מאחר ולא כל מטפל CBT, מאמן או מרפא בעיסוק בעל ידע וכלים לסייע ודרושה התמחות בנושא.
  3. טיפול רגשי- פעמים רבות מצטברים פערים ויש תחושת כישלון מצטברת אצל המבוגר שאובחן בגיל מבוגר או לא טופל במישור הרגשי והחברתי. לכן, במידה ויש גם קושי במיומנויות ניהול וארגון וגם קושי על בסיס רגשי (כגון דימוי עצמי נמוך, חרדות, דכאון וכו’), מיומנויות חברתיות, זוגיות, צורך בהדרכה הורית וכן הלאה- רצוי ללכת לטיפול ולא להסתפק באימון. טיפול CBT אצל מטפל שהוא בעל ידע והיכרות עם CBT יכול לתת מענה גם לפן הרגשי וגם לכלים מעשיים.
  4. טיפול תומך- תזונה בריאה ומאוזנת, שינה טובה ומלאה, ספורט, מיינדפולנס, מדיטציה, יוגה ונירופידבק הם כולם דרכים מצויינות לאורך זמן לסייע בהפחתת התסמינים והתמודדות עימם, אך לא יכולים לבוא בפני עצמם לטיפול בקש”ר, אלא יכולים להוות טיפול תומך לשלושה שמצויינים לעיל.

יש לציין שכל אחת מדרכי הטיפול הללו יכולה לתת מענה ולסייע, אולם הן יעזרו במידה מוגבלת. כדי לקבל מענה שלם ומקיף להפרעת הקשב, מומלץ לשלב את שלושת דרכי הטיפול האלה במקביל. 

מהן מיומנויות ניהוליות שלשמן צריך טיפול CBT או אימון?

  1. ניהול לו”ז יומי ושבועי
  2. סדר וארגון של הסביבה
  3. תעדוף משימות
  4. ללמוד איך לפרק משימות גדולות ליעדים קטנים כדי שניתן יהיה להשתלט עליהן והן תהיינה פחות מאיימות
  5. שכחה של משימות, חפצים ופגישות
  6. דחיינות
  7. מוטיבציה פנימית
  8. יכולת שליטה, ניהול עצמי ואיפוק, דחיית סיפוקים (אימפולסיביות)
  9. פתרון בעיות
  10. קבלת החלטות
  11. וויסות רגשי

טיפול רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי בהפרעת קשב וריכוז כולל:

  1. עבודה על אמונות שגויות שקשורות בין השאר בדימוי עצמי נמוך וביטחון עצמי נמוך בשל תחושת כישלון, חוסר הישגיות, חוסר הלימה בין היכולות למה שעושים בפועל
  2. עבודה על צורך חשיבה שלילית ועל עיוותי חשיבה שדרכן רואים את המציאות באופן לא ריאלי ותורמת לפרשנות שלילית של עצמו, של הסביבה ושל העולם 
  3. סיגול הרגלי התנהגות ועבודה טובים יותר כדי שתהיינה תוצאות טובות בשטח, והן כשלעצמן משפיעות בתורן גם על תחושת המסוגלות והדימוי העצמי (כמתואר במיומנויות ניהוליות)
  4. וויסות רגשי- באמצעות שינוי התפיסות המחשבתיות, יש גם השפעה על עוצמת הרגשות השליליים שגורמים להרגשה כללית רעה ולעתים אף לפגיעה בתפקוד- כעס, דיכאון, חרדה, תסכול, רגשי אשם, ביקורתיות עצמית גבוהה, יאוש, חוסר אונים וכו’

טיפולים אלטרנטיביים בהפרעת קשב וריכוז

יש מגוון של טיפולים אלטרנטיביים כמו תוספי מזון, דיאטות למיניהן, תרופות צמחיות וכו’. לא הוכח שטיפולים מסוג אלו יעילים בטיפול בקש”ר, וחלקם אף עלול להזיק לילד בלי פיקוח רפואי. ישנן עדויות שאומגה 3 יכולה לסייע בשיפור תפקודי זיכרון, אך מדובר בלקיחה בנוסף לטיפול תרופתי קונבנציונלי ולא במקומו.  

 מי שאובחן מתחת לגיל 18 מקבל ריטלין רגיל. קופ”ח לא מחויבות לספק את הריטלין בשחרור מושהה או תרופות אחרות, אך נוטות לסבסד אותו. מבוגרים שאובחנו אחרי גיל 18 לא זכאים לטיפול התרופתי מהקופה, אך גם במקרים כאלה קופ”ח נוטות לסבסד אותו.

קופ”ח לא מסבסדות טיפולים תומכים, אך יש גורמים אחרים שמטפלים באספקטים מסוימים אחרים. למשל- משרד החינוך מטפל בלקויות למידה ומשרד הבריאות מטפל בהפרעות התנהגות קשות. יש מרכזים להתפתחות הילד בחלק מהאזורים בארץ שנותנים מענה רב מקצועי, אך עדיין חלק ניכר מהטיפול המקיף הינו פרטי .

טיפול בהפרעת קשב וריכוז לילדים

  1. טיפול תרופתי מעורר– טיפול בקו ראשון בהפרעה. עוזר ל- 70% מבעלי קש”ר מבחינה התנהגותית ולימודית. רואים עליה בקשב וריכוז, זיכרון, שיפור בלימודים וירידה בתוקפנות, אימפולסיביות והיפראקטיביות. התרופה הנפוצה ביותר היא ריטלין שנחקרת ובשימוש כבר כ- 65 שנים ונחשבת לבטוחה בשימוש. תופעות לוואי נפוצות- איבוד תיאבון, הפרעות שינה, כאבי ראש ובטן, עצבנות, אפאטיות, דכדוך בשלבים מאוחרים יותר של הטיפול. חלק מהתופעות חולפות לאחר הסתגלות. ילדים/אנשים שמים לב למעין ריבאונד בתום השפעת התרופה (כל הטיפול לקש”ר הינן לטווח זמן קצר של כמה שעות) שמתבטא ברגישות יתר, עצבנות, נטייה לבכי, עייפות וכו’. התרופה לא גורמת לעליה בהתמכרות לסמים ואלכוהול- ההיפך, מבוגרים ומתבגרים שלא טופלו בעלי סיכוי רב יותר להתמכר לחומרים הללו. ישנה קבוצת תרופות נוספת שניתנת רק אם המעוררים לא עבדו. במידה ויש תופעות לוואי או שהתרופה לא עוזרת מספיק, ניתן לפנות בחזרה לרופא ולהתייעץ עימו לגבי שינוי מינון או סוג תרופה. לפעמים נטילת תרופה עם האוכל עוזרת לאיבוד התיאבון או זמן מספק לפני השינה מקטין סבירות להפרעות שינה.
    ריטלין וריטלין SR הם היחידים בסל תרופות, וריטלין LA לטווח ארוך וקונצרטה עם פחות תופעות לוואי פעמים רבות ומשפיעות לזמן ארוך יותר, אך אינן בסל תרופות. קופ”ח רבות נותנות הנחה על התרופות האלה ואחרות למי שיש ביטוח משלים. יש גם תרופות שניתן לרכוש באופן פרטי ומחירן יקר משמעותי. (המידע לגבי טיפול תרופתי לקוח מאתר משרד הבריאות).
  2. טיפול רגשי– קבלת כלים להתמודדות עם ההשלכות של הקש”ר- קשרים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, בעיות התנהגות, דיכאונות וחרדה, וויסות רגשי וכו’. טיפול CBT יכול להינתן בגיל 8-9 בערך. יש טיפולים רגשיים נוספים שמקובל לתת לילד, תלוי כמה הוא ורבאלי ולמה הוא מתחבר, חלקם מסובסדים על ידי קופ”ח: רכיבה טיפולית, טיפול בעזרת בע”ח, משחק, מים וכו. 
  3. כלים אימוניים- טיפול CBT, אימון או מרפאה בעיסוק יכולים לתת כלים אימוניים להתמודד עם המיומנויות הניהוליות הלקויות בדומה למבוגרים יכולים להתחיל להינתן בערך בגיל 8-9, בנוסף לכלים ללמידה נכונה.
  4. הדרכת הורים וגורמי חינוך- שינויים בסביבת לימוד, מיקום בכיתה, קשר עם ההורה והמורה מול הילד, הצבת גבולות, משוב, מחברת קשר להורים וכו’
  5. הוראה מתקנת- יכולה מאוד לסייע לילדים ובפרט עם לקויות למידה. ילד שיש חשד שיש לו לקות למידה אחת לפחות (דיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה), יש לעשות אבחון דידקטי או פסיכו- דידקטי והנ”ל גם מקנים התאמות למבחנים בבי”ס. ההוראה המתקנת נסמכת על תוצאות האבחון כדי לסייע לילד (או למבוגר, אך זה אפקטיבי משמעותית יותר עבור ילדים) בקשיים שלו בקריאה, כתיבה, למידה וכו.

 פירוט נוסף על טיפולים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ניתן לראות כאן.

(המידע לגבי טיפול תרופתי לקוח מאתר משרד הבריאות)

בכל הנוגע לטיפול תרופתי- יש להתייעץ עם פסיכיאטר/נוירולוג, ואין לראות במאמר זה כל המלצה רפואית שהיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button