מה הקשר בין קפיאה מקור מהמזגן לחרדה חברתית?

אחת ההתמחויות שלי היא לטפל באנשים עם הרצף של ביישנות וחרדה חברתית. רבים מהם כלל לא מודעים לכך שיש להם חרדה חברתית, הם סבורים שהם “רק ביישנים ומופנמים ועם ביטחון עצמי נמוך”.
זה בהחלט נכון, אבל ההבדל המרכזי בין “סתם” ביישנות לחרדה חברתית, זה שאדם ביישן יתבייש לעשות דבר מה שהוא רוצה או צריך לעשות וייתכן שינסה להימנע מכך, אך בסופו של דבר הוא יעשה זאת, ירגיש את הלחץ והחשש בהתחלה, ואחרי שזה יגיע לשיא מסויים- זה ירד בהדרגתיות כי הוא התגבר על החשש שלו, וזה טבעו של פחד.
 

להמשיך לקרוא

טיפול CBT בחרדה חברתית לבעל עסק עצמאי

“אני מאוד מתוסכלת”, אמרה נועה (שם בדוי), בחורה צעירה ועדינה. “אנשים סביבי אומרים לי שהמוצרים שלי יפים ושיש להם פוטנציאל עסקי טוב- אבל אני לא מצליחה למכור”
“זה באמת מתסכל לרצות לעבוד במשהו שאתה טוב בו, אבל לא להצליח לממש את עצמך… אבל מה מביא אותך אליי? אני מטפלת, לא יועצת עסקית או שיווקית”, שאלתי אותה בחיוך.
“ובכן… הלכתי ליועצת עסקית. בין הטובות בתחום שמתמחה בשיווק עבודות יד. היא נתנה לי הרבה משימות שנשמעות טובות על פניו אבל… אני לא מצליחה לעשות אותן ואני מרגישה שהכסף שלי הולך לפח”, היא השיבה בתסכול.
“למה את לא מצליחה לעשות אותן?”
“בגלל ש…”, נועה פכרה את אצבעותיה. “הכל נורא מלחיץ אותי. אני לא מבינה למה. כלומר, אני כן. חשוב לי מאוד להצליח, אבל מצד שני אני לא מתקדמת ודורכת במקום. ואם זה לא מספיק- אני פשוט גרועה בשיווק וגרועה עם לקוחות…”

להמשיך לקרוא

טיפול CBT וטיפול תרופתי-פסיכיאטרי

לאחרונה מטופלים פונים אליי ומספרים שהסיבה שהם חיפשו מטפל CBT היא בגלל ש… הפסיכיאטר שלהם המליץ להם על כך!
עבור חלק מהם זה היה כי התרופות לא עבדו כמצופה, אצל אחרים בגלל שהפסיכיאטר לא ראה צורך בתרופות כי הוא הבין שמדובר באירוע או משבר נקודתיים או באפיזודות של דיכאון או חרדה לעיתים רחוקות ויש את אלו שהפסיכיאטר פשוט הסביר שטיפול CBT יכול לעזור הרבה יותר מאשר רק תרופות.
 

להמשיך לקרוא

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית (ח”ח) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר- הרביעית בגודלה. השכיחות שלה היא כ- 12% מהאוכלוסייה שיסבלו במהלך חייהם מח”ח ברמה זו או אחרת. ח”ח מאופיינת בפחד או בושה מסיטואציות חברתיות או ביצוע פעולות בציבור שחושפות אדם לביקורת של אחרים. האדם חושש שמא התנהגותו ותגובות האנשים אליה יגרמו לו לבושה, פחד או השפלה, וזה מוביל לחרדה שמתבטאת בתגובות גופניות כגון: דופק מהיר, נשימה מהירה, הסמקה, הזעה, גמגום, רעד בקול, רעד בגוף כמו בידיים וכן הלאה. האדם החרד חברתית בדרך כלל מודע לכך שהמחשבות שלו לא מציאותיות ומוגזמות, אולם לא יכול להימנע מלחשוב כך ולהיות מושפע מכך. בתגובה לחרדה, הוא נמנע ממצבים חברתיים רבים, וכשהוא מתעמת איתם (לעיתים כי אין לו ברירה), הוא חווה מצוקה ניכרת המלווה בחרדה עזה. גם לאחר אותו אירוע הוא ממשיך לחשוב רבות על המקרה ולנתח את התנהגותו ולשפוט אותה.

להמשיך לקרוא

טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT בחרדה חברתית

מבין כל סוגי הטיפול הקיימים, טיפול CBT נמצא כטיפול היעיל ביותר. כ- 75-80% מגיבים לטיפול וחווים ירידה משמעותית ברמת החרדה וההימנעות. כמו כן, הישגי הטיפול נשמרים לאורך זמן לאחר תומו. טיפול בח”ח ניתן גם באופן פרטני וגם קבוצתי. במחקרים ישנים שניהם נמצאו יעילים במידה דומה ובאחרים הפרטני נמצא יעיל יותר, אך במחקרים חדשים יותר נמצא כי הטיפול הפרטני יעיל יותר מהקבוצתי באופן עקבי. טיפול נוסף שנמצא יעיל הוא טיפול חברתי בין- אישי ששם מלמדים מיומנויות חברתיות (שלחלק מהסובלים מההפרעה חסרות), אולם חלק מאנשי המקצוע סבורים שתרגול המיומנויות על ידי התנסות מספקת ואין צורך ללמוד מיומנויות חברתיות באופן מיוחד.

להמשיך לקרוא