הימנעות מקונפליקטים

“אם אתם נמנעים מקונפליקטים כדי לשמור על שקט, אתם מתחילים מלחמה בתוך עצמכם”
 
הרבה אנשים נמנעים מקונפליקטים. האם גם אתם נמנעים?
האם אתם מתקשים לומר “לא” גם אם זה פוגע בכם?
האם אתם מתקשים לבטא את צרכיכם ורצונותיכם מול אחרים?
(אולי אפילו בפני עצמכם?)
האם כשאתם כבר מעזים לבקש- אם תקבלו סירוב, אתם תתקשו לעמוד על שלכם?
האם אחרי הסירוב הזה אתם משתבללים ואחר כך נמנעים מלבקש, מלהתעמת, מלהתעקש?
 
הקשיים האלה משותפים להרבה אנשים. לחלקם זה קורה מול כל האנשים או חלק מהאנשים. לחלקם זה קורה מול אנשים זרים, לחלקם זה קורה מול אנשי סמכות כמו מנהלים ולאחרים זה קורה מול קרובי משפחה מסויימים כמו הורים או ילדים ולאחרים מול בני זוג או סתם בני המין השני (או שלהם אם הם נמשכים לבני מינם, כמובן).
 
לפעמים זה בגלל הפחד מדחייה.
או חשש מביקורת.
או פחד מהשלכות קטסטרופליות (יפטרו אותי, יעזבו אותי…).
לפעמים זו חרדת נטישה.
לפעמים זה הרצון להיות “מושלם” ולְרָצוֹת.
לפעמים כל התשובות נכונות.
 
ואז… אתם מוצאים את עצמכם מרצים את כל העולם מלבד את עצמכם. מבטלים את עצמכם. מקרבנים את עצמכם.
זה לא נובע מנתינה ואהבה אמיתית, ולכן זה יוצר הרבה תסכול, כעסים, ביקורת עצמית עזה, חרדות, פחדים, חששות.
 
לפעמים זה נובע בגלל חרדה חברתית, לפעמים לא. לפעמים זה נקודתי ולפעמים זה דפוס התנהגות.
רוצים לשבור אותו ולהיות קשובים ונאמנים יותר לעצמכם?
 
מוזמנים להתקשר: 0545-365959
אני כאן. 

טיפול CBT בחרדה חברתית לבעל עסק עצמאי

“אני מאוד מתוסכלת”, אמרה נועה (שם בדוי), בחורה צעירה ועדינה. “אנשים סביבי אומרים לי שהמוצרים שלי יפים ושיש להם פוטנציאל עסקי טוב- אבל אני לא מצליחה למכור”
“זה באמת מתסכל לרצות לעבוד במשהו שאתה טוב בו, אבל לא להצליח לממש את עצמך… אבל מה מביא אותך אליי? אני מטפלת, לא יועצת עסקית או שיווקית”, שאלתי אותה בחיוך.
“ובכן… הלכתי ליועצת עסקית. בין הטובות בתחום שמתמחה בשיווק עבודות יד. היא נתנה לי הרבה משימות שנשמעות טובות על פניו אבל… אני לא מצליחה לעשות אותן ואני מרגישה שהכסף שלי הולך לפח”, היא השיבה בתסכול.
“למה את לא מצליחה לעשות אותן?”
“בגלל ש…”, נועה פכרה את אצבעותיה. “הכל נורא מלחיץ אותי. אני לא מבינה למה. כלומר, אני כן. חשוב לי מאוד להצליח, אבל מצד שני אני לא מתקדמת ודורכת במקום. ואם זה לא מספיק- אני פשוט גרועה בשיווק וגרועה עם לקוחות…”

להמשיך לקרוא

התערבות זוגית בטיפול פרטני במבוגר עם הפרעת קשב וריכוז/ חרדה חברתית

“אני לא יכול איתה יותר”, הוא ירה את דבריו לחלל האוויר. “אני עובד קשה מהבוקר עד הערב, לפעמים עובד שעות נוספות וקורע את עצמי. היא בבית כל היום ולא עושה כלום. אני חוזר הביתה ורואה הרבה פעמים את הבית כמו שהוא היה כשיצאתי בבוקר. כל דבר לוקח לה המון זמן. היא הולכת לישון מאוחר וקשה לה לקום בבוקר בזמן ולהכין את הילדים לבית הספר. את יודעת כמה פעמים הם הגיעו על הדקה או איחרו?! אני אומר לה שלא מספיק שהיא לא מצליחה להחזיק מעמד בעבודות וזה מכניס אותנו לחובות, היא גם לא עושה כלום בבית. הבית מבולגן ומלוכלך. מילא כשהיא עובדת, אני מבין. אבל גם כשהיא לא?! למה אני צריך לחזור בשבע בערב ולראות שאין לי חולצה נקייה ללבוש למחר בעבודה?!”.
הוא עצר לרגע מהמונולוג הארוך והמאשים שלו. שירן (כל השמות בדויים) התכווצה בכסאה ונראתה קפואה. פניה היו סמוקות, עיניה מושפלות והבעת פניה שמוטה. היא נראתה כמו ילדה קטנה ונזופה על ידי הוריה.

להמשיך לקרוא

טיפול CBT וטיפול תרופתי-פסיכיאטרי

לאחרונה מטופלים פונים אליי ומספרים שהסיבה שהם חיפשו מטפל CBT היא בגלל ש… הפסיכיאטר שלהם המליץ להם על כך!
עבור חלק מהם זה היה כי התרופות לא עבדו כמצופה, אצל אחרים בגלל שהפסיכיאטר לא ראה צורך בתרופות כי הוא הבין שמדובר באירוע או משבר נקודתיים או באפיזודות של דיכאון או חרדה לעיתים רחוקות ויש את אלו שהפסיכיאטר פשוט הסביר שטיפול CBT יכול לעזור הרבה יותר מאשר רק תרופות.
 

להמשיך לקרוא

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית (ח”ח) היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר- הרביעית בגודלה. השכיחות שלה היא כ- 12% מהאוכלוסייה שיסבלו במהלך חייהם מח”ח ברמה זו או אחרת. ח”ח מאופיינת בפחד או בושה מסיטואציות חברתיות או ביצוע פעולות בציבור שחושפות אדם לביקורת של אחרים. האדם חושש שמא התנהגותו ותגובות האנשים אליה יגרמו לו לבושה, פחד או השפלה, וזה מוביל לחרדה שמתבטאת בתגובות גופניות כגון: דופק מהיר, נשימה מהירה, הסמקה, הזעה, גמגום, רעד בקול, רעד בגוף כמו בידיים וכן הלאה. האדם החרד חברתית בדרך כלל מודע לכך שהמחשבות שלו לא מציאותיות ומוגזמות, אולם לא יכול להימנע מלחשוב כך ולהיות מושפע מכך. בתגובה לחרדה, הוא נמנע ממצבים חברתיים רבים, וכשהוא מתעמת איתם (לעיתים כי אין לו ברירה), הוא חווה מצוקה ניכרת המלווה בחרדה עזה. גם לאחר אותו אירוע הוא ממשיך לחשוב רבות על המקרה ולנתח את התנהגותו ולשפוט אותה.

להמשיך לקרוא