חרדת כישלון

כמה פעמים אמרת לעצמך שנמאס לך מזה שאת דורכת במקום, שאת כבויה, שהעתיד שלך שחור ולא משנה מה תעשי- את תיכשלי?
כי בכל פעם שניסית- נכשלת. אולי ניסית פעם אחת וזה גרם לך לכוויה ולא ניסית שוב. אולי ניסית פעמיים- שלוש או עשר ואז החלטת שלא עוד.
את רואה אנשים אחרים מצליחים במקומות שנכשלת, את מסתכלת עליהם בערגה, בקנאה… למה לא מגיע גם לך?!

את נשארת תקועה בעבודה שאת לא אוהבת כי את לא מצליחה לעבור ראיונות עבודה או שלא חוזרים אלייך כשאת שולחת קורות חיים. טוב, זה ברור. את לא מספיק מוכשרת, לא מספיק מנוסה, לא מספיק יפה, לא מספיק משכילה…
את יוצאת לדייטים ובכל פעם מחדש מתאכזבת כי את נופלת על דייטים גרועים שמורידים לך את המצברוח והמוטיבציה, אז את פשוט מחליטה לא לצאת יותר, כי מה הטעם. כולם $#%1 (או שאת חושבת שאת לא מספיק שווה…).
את לא ניגשת לטסט כי כבר נכשלת בשניים או שלושה ואת ממש לא רוצה לקבל את ה”נכשל” מהבוחן שוב. מה הטעם? את פשוט גרועה ואת אף פעם לא תצליחי לעבור…

וכל כישלון כזה מוריד אותך למטה.
זה מדכא אותך.
זה מכניס אותך לסטרס.
מעלה לך את מפלס החרדה.
זה מייאש אותך.
הביטחון העצמי שלך הולך ונרמס.

ואת? את ממש לא רוצה להרגיש את כל האיכסה הזה, אז ברור ש… הדבר הכי טוב זה… עם כל המשא הזה של הכישלונות על הגב שלך- פשוט להימנע ולא לנסות יותר. הרי אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא כישלון אחד גדול כל הזמן, נכון?

וכישלונות זה באמת דבר שמוריד. זה אנושי. זה טבעי.
גם כשאני נכשלת ודברים לא הולכים לי כמו שאני רוצה- אני מתבאסת.
זה בסדר גמור.
הבעיה היא כשאנחנו מכלילים את הניסיונות הלא מוצלחים שלנו על כל ניסיון עתידי שהוא- “מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש”.
הבעיה היא…
שכשאנחנו לא מנסים ולא מתמודדים אלא נמנעים מעשייה, אנחנו אומנם לא פוגשים את הטעם המר של הכישלון- אבל גם לא מאפשרים לעצמנו לטעום את הטעם המתוק של ההצלחה.
ככל שנמנע יותר מאימת הכישלון- כך הוא ירגיש לנו כמו משהו מאיים, מפחיד ונוראי שיחסל אותנו כליל ולא נוכל לעמוד בזה.

אז אם את מרגישה ככה (או אתה…), את מוזמנת לפנות אליי.
אנחנו נגלה ביחד מה המחשבות שגורמות לך לא להאמין בעצמך, נאתגר אותן, ננסה להבין למה לא הצלחת ומה אפשר לנסות לשנות כדי להגדיל את הסיכויים שתצליחי, אנחנו נלמד ביחד להסתכל על הכישלונות ועל הפחד שמא תיכשלי באומץ, להסתכל לפחד בעיניים ולהבין שכדי לצמוח ולהצליח, אנחנו חייבים לנסות וחייבים להיכשל.
מהכישלונות שלנו אנחנו לומדים הכי הרבה, ופשוט אי אפשר להצליח בלי להיכשל.
ובכלל… כישלונות זה לא דבר נוראי ולא סוף העולם.
בדיוק כמו אותו תינוק שלומד לראשונה ללכת והוא חייב ליפול וללכת עקום ולחשב כל צעד עד שהוא ילמד ללכת טוב ובמהירות באופן טבעי ואוטומטי. תארו לכן שאחרי פעם או פעמיים שהוא ייפול הוא לא ירצה יותר לעמוד על רגליו ולצעוד?

אני יודעת שאת אולי מהנהנת בהסכמה, כן, הכל נראה הגיוני. בראש את מבינה את זה, אבל הלב שלך אומר אחרת.
ברור. זה לא פשוט.
לכן אני פה. כדי לעזור לך בנקודת המפגש הזו שהלב שלך נלחם בהיגיון…

מה הקשר בין קפיאה מקור מהמזגן לחרדה חברתית?

אחת ההתמחויות שלי היא לטפל באנשים עם הרצף של ביישנות וחרדה חברתית. רבים מהם כלל לא מודעים לכך שיש להם חרדה חברתית, הם סבורים שהם “רק ביישנים ומופנמים ועם ביטחון עצמי נמוך”.
זה בהחלט נכון, אבל ההבדל המרכזי בין “סתם” ביישנות לחרדה חברתית, זה שאדם ביישן יתבייש לעשות דבר מה שהוא רוצה או צריך לעשות וייתכן שינסה להימנע מכך, אך בסופו של דבר הוא יעשה זאת, ירגיש את הלחץ והחשש בהתחלה, ואחרי שזה יגיע לשיא מסויים- זה ירד בהדרגתיות כי הוא התגבר על החשש שלו, וזה טבעו של פחד.
 

להמשיך לקרוא

דיכאון

טיפול בדיכאון

למאמר על הגורמים, תסמינים ואיבחון דיכאון לחצו כאן

יש לציין שכדאי לעשות בדיקות דם ובדיקות רפואיות שונות לפי המלצת רופא המשפחה או הפסיכיאטר המטפל כדי לשלול שבגלל זה יש תסמינים שנראים כמו דיכאון, אבל הם לא, והם ייפתרו בקלות ברגע שיטפלו במקור הבעיה

בדיכאון מטפלים בכמה דרכים:

  1. טיפול תרופתי שנועד לסייע לאזן את הפעילות במוח של הנירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים)  בכך שהן חוסמות או מעכבות את הקליטה שלהם בנירון (תא עצב) השולח או הקולט. הטיפול התרופתי הוא יעיל וישנן תרופות שגם רופא משפחה יכול לרשום. החיסרון של התרופות הללו הוא שלוקח להן כ-3 שבועות עד חודש וחצי להשפיע באופן מיטבי על האדם ולעיתים לוקח זמן בניסוי וטעיה עד שמוצאים את התוכנית הטיפולית המיטבית תוך כדי מעקב אצל הרופא המטפל כדי לוודא שהמינון והסוג מתאימים מבחינת האפקט המיטבי וכמה שפחות תופעות לוואי.

    בנוסף, לאחר שהאדם מפסיק את הטיפול התרופתי, ההשפעה של התרופות מפסיקה אף היא והדיכאון עשוי לחזור. במידה ואדםמעוניין להפסיק את הטיפול התרופתי שלו, יש לעשות זאת תוך התייעצות עם רופא לגבי האם להפסיק וכיצד, ומומלץ לעשות זאת באופן הדרגתי ותחת פיקוח. יש לציין שטיפול תרופתי שלא בא לצד טיפול נפשי, לא יתן מענה לאספקטים רגשיים של הדיכאון כמו הביטחון העצמי הנמוך, המחשבות והאמונות השליליות וכדומה.

  2. טיפול נפשי, כשטיפול CBT נמצא במחקרים רבים כטיפול היעיל ביותר בדיכאון והשפעתו דומה להשפעת הטיפול התרופתי, אלא שיתרונו הוא שהשפעתו מתמשכת גם לאחר תום הטיפול. ישנן מחקרים שמראים שהשילוב של CBT עם טיפול תרופתי נותן תוצאות טובות יותר, וישנם מחקרים שמראים שאין לשילוב יתרון משמעותי. יחד עם זאת, יש לציין שלבחירה האם להסתפק רק בטיפול נפשי ללא תרופות יש חשיבות מאוד גדולה לגבי חומרת הדיכאון והאם ישנה סכנת אובדנות. כשהדיכאון ברמה בינונית ומעלה, מומלץ ליטול תחילה טיפול תרופתי כי אחרת הטיפול הנפשי עשוי להיות לא אפקטיבי כי לאדם אין מספיק כוחות ואנרגיות לגייס את עצמו להשקיע ולהתמיד בטיפול, בפרט בטיפול כמו CBT שדורש אקטיביות מצד המטופל.
  3. צעדים משלימים כמו: פעילות ספורטיבית, שמירה ככל הניתן על שיגרת החיים, מפגש עם אנשים וכדומה. 

להמשיך לקרוא

הימנעות מקונפליקטים

“אם אתם נמנעים מקונפליקטים כדי לשמור על שקט, אתם מתחילים מלחמה בתוך עצמכם”
 
הרבה אנשים נמנעים מקונפליקטים. האם גם אתם נמנעים?
האם אתם מתקשים לומר “לא” גם אם זה פוגע בכם?
האם אתם מתקשים לבטא את צרכיכם ורצונותיכם מול אחרים?
(אולי אפילו בפני עצמכם?)
האם כשאתם כבר מעזים לבקש- אם תקבלו סירוב, אתם תתקשו לעמוד על שלכם?
האם אחרי הסירוב הזה אתם משתבללים ואחר כך נמנעים מלבקש, מלהתעמת, מלהתעקש?
 
הקשיים האלה משותפים להרבה אנשים. לחלקם זה קורה מול כל האנשים או חלק מהאנשים. לחלקם זה קורה מול אנשים זרים, לחלקם זה קורה מול אנשי סמכות כמו מנהלים ולאחרים זה קורה מול קרובי משפחה מסויימים כמו הורים או ילדים ולאחרים מול בני זוג או סתם בני המין השני (או שלהם אם הם נמשכים לבני מינם, כמובן).
 
לפעמים זה בגלל הפחד מדחייה.
או חשש מביקורת.
או פחד מהשלכות קטסטרופליות (יפטרו אותי, יעזבו אותי…).
לפעמים זו חרדת נטישה.
לפעמים זה הרצון להיות “מושלם” ולְרָצוֹת.
לפעמים כל התשובות נכונות.
 
ואז… אתם מוצאים את עצמכם מרצים את כל העולם מלבד את עצמכם. מבטלים את עצמכם. מקרבנים את עצמכם.
זה לא נובע מנתינה ואהבה אמיתית, ולכן זה יוצר הרבה תסכול, כעסים, ביקורת עצמית עזה, חרדות, פחדים, חששות.
 
לפעמים זה נובע בגלל חרדה חברתית, לפעמים לא. לפעמים זה נקודתי ולפעמים זה דפוס התנהגות.
רוצים לשבור אותו ולהיות קשובים ונאמנים יותר לעצמכם?
 
מוזמנים להתקשר: 0545-365959
אני כאן. 

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים באיורי קומיקס- חלק א’

יש אומנית קומיקס בשם KAT שמאיירת קומיקסים שהדמות הראשית בה היא תפוח אדמה. מצאתי כמה איורים מקסימים שלדעתי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ADHD,  יזדהו איתם היטב. צירפתי משפט לכל תמונה להסבר. כמובן שמדובר במאפיינים שכיחים- אך הם לא מתבטאים בכולם.

אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים כל הזמן להשוות את עצמם לאחרים- כמעט תמיד הם יצאו עם ידם על התחתונה וירגישו שהם פחות טובים, מוצלחים, יעילים וכו’.

המשך לקרוא