fbpx

OCD והשילוב עם הפרעת קשב וריכוז

כשמורן (השם והפרטים בדויים) צריכה לצאת מהבית שלה. היא מאוד מפוזרת, שוכחת דברים בכל מקום, שוכחת לעשת דברים והראש שלה “מעופף”. חוץ מזה, היא לחוצה באופן טבעי. היא יוצאת מהבית עם התיק על כתפה, לחוצה כרגיל כי היא שוב עומדת לאחר לעבודה והמחשבות בראש ישר רצות אל הבוס ואיך שהוא יעשה לה פרצוף ואולי אפילו ינזוף בה. היא נועלת את הדלת ויורדת במדרגות. כשהיא מגיעה לגרם המדרגות האחרון, היא עוצרת רגע וחושבת לעצמה: “רגע, נעלתי את הדלת?”. 

היא לא ממש בטוחה, אז היא רצה מהר למעלה במשך 3 קומות, מגיעה לדלת ולוחצת על הידית- הדלת לא נפתחת והדלת נעולה. היא מרגישה הקלה וממשיכה לרדת מהר. היא יוצאת לכיוון האוטו וחושבת לעצמה: “רגע, אבל לא דחפתי את הדלת. אולי בכל זאת היא לא נעולה ושכחתי? אולי לא בדקתי כמו שצריך?”, וכך היא עולה שוב, תוך שהיא רוטנת כשהיא מסתכלת על השעון ומבינה שהאיחור שלה הולך וגדל. “אבל אני חייבת לוודא שוב”, היא אומרת לעצמה בפעם החמישית. “אני לא רוצה שמישהו ינסה לפתוח את הדלת כשלא אהיה בבית ויגנוב לי את כל הדברים. הזיכרון שלי ממש גרוע ואני ממש מעופפת עם המחשבות. אני לא סומכת על עצמי שאני באמת נעלתי. הרבה פעמים קרה לי שהייתי בטוחה ושכחתי או לא שמתי לב “.

כשמורן מגיעה סוף סוף למשרד, באיחור של 45 דק’, היא תוהה לעצמה האם כל הסיפור הזה הוא בגלל הפרעת הקשב שהיא בטוחה שיש לה, אבל היא אף פעם לא בדקה או אולי זה… איך קוראים לזה? OCD?

 

OCD- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית יכולה להתבטא במגוון דרכים. האופן הנפוץ ביותר שהיא מתבטאת זה בשילוב של “טקסים” כלומר התנהגויות מסויימות שהן לרוב חוזרות על עצמן בכפייתיות ומחשבות אובססיביות שגם הן כפייתיות. OCD היא הפרעת חרדה, והמעגל שלה הוא בעצם שיש מחשבות שנושאות חרדה מסוימת (אם לא אעשה X, יקרה משהו איום ונורא) וכדי להפחית את החרדה עושים את הטקס שהמטרה שלו להפחית אותה. החרדה פוחתת באופן זמני וצפה שוב וכן חוזר חלילה.

 זה יכול להתבצע גם בטקסים מחשבתיים ללא טקסים התנהגותיים (סוג פחות נפוץ) ואפילו בהקשר של מערכות יחסים (ROCD).

 טקסים שנחשבים נפוצים מאוד הם:  שטיפות ידיים מרובות (לרוב בגלל פחד מליכלוך, חיידקים ומחלות) ובדיקות חוזרות ונישנות שהאורות כבויים, הדלת נעולה, הגז נעול וכן הלאה שקורות בגלל הפחד שיקרה משהו אם לא אנעל (תפרוץ שריפה, יכנסו גנבים וכו’). יש אנשים שהבדיקות החוזרות והנישנות יכולות לגרום להם לבזבז זמן רב ולגרום למצוקה משמעותית ופגיעות בתיפקוד כמו איחורים לעבודה, “הצקה” לבני משפחה או בני זוג וכדומה. סדר וארגון באופן אובססיבי גם יכול להיות סוג של טקס או סוג של פרפקציוניזם, אבל לא ברמה של בית נקי ומסודר, אלא למשל שאסור להכנס הביתה עם נעליים וחייבים לחלוץ אותן בחוץ, להתקלח מיד כשמגיעים הביתה ולהחליף לבגדים נקיים, האופן שמחליפים בו מצעים חייב להיות בדרך מאוד מסויימת אחרת זה לא טוב מספיק, האופן שבו הרהיטים והחפצים מסודרים חייב להיות בסדר מסויים ובזווית מסויימת ואז האדם יכול להקדיש המון המון זמן מעבר לסביר לסדר ואירגון עד שזה ייצא בדיוק בדיוק כמו שהוא רוצה, גם אם זה חסר תועלת ממשית.

מי שיכול לאבחן OCD זה פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
אני ממליצה ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל אבחנה רשמית, כדי לעשות אבחנה מבדלת (בעיקר סביב הפרעת הקשב שמורן מהדוגמה סבורה שאולי יש לה או בעיות/הפרעות אחרות) וכדי לשקול אם לקחת טיפול תרופתי שעשוי להפחית את החרדה (לרוב עוזר לפחות במידה חלקית). מחקרים עדכניים מראים שיש סיבות נירולוגיות ל-OCD כמו הפרשה לא מאוזנת או מועטה של סרוטונין- מעביר עצבי הקשור במצבי רוח ולכן תרופות על בסיס זה יכולות לסייע ופעילות מוגברת בגרעין הבזאלי במוח. כמו כן, יש גורמים תורשתיים וגנטיים וסיכוי גבוה ל- OCD להגיע עם הפרעות נוספות נפשיות כמו דיכאון או חרדה או נירולוגיות כמו ADHD, טורט או אפילפסיה.

הטיפול היעיל ביותר בOCD הוא טיפול CBT– טיפול התנהגותי קוגניטיבי, רצוי אצל מטפל שמנוסה בOCD, כשלעיתים יש צורך גם בנטילת טיפול תרופתי (תלוי בעוצמת החרדה). כדי לעשות טיפול רגשי כזה, אין צורך באבחנה רשמית. כדאי ללכת לפסיכיאטר אמפתי עם המלצות גם אם לא בטוחים אם רוצים לקחת טיפול תרופתי או לא, כדי קודם כל לקבל אבחנה ולאחר מכן להחליט מה לעשות איתה. 

עיצה מעולה שנותנים בטיפול ל-OCD אבל גם ממש עוזרת לשכחנות של הפרעת קשב ויכולה לעזור מעט (כחלק מטיפול): לצלם את זה שבדקתי ואז להסתכל בתמונה לפני שאני חוזרת ובודקת שוב או לומר בקול: “בדקתי את הדלת, הדלת נעולה”.

 

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שיש לה מגוון רחב מאוד ושונה של תסמינים. קושי להתרכז בגלל מוסחות ממחשבות ושיכחה הם בהחלט תסמינים אופיינים, אבל בהחלט לא היחידים וצריך להסתכל במקרה הזה על תמונה רחבה- מתי זה התחיל והאם זה תמיד היה? האם יש קשיים נוספים כמו בדחיינות, ניהול זמן (לא בגלל הבדיקות…), אימפולסיביות, קושי בקבלת החלטות, קושי להתרכז גם בחדר שקט, קושי להתרכז בשיחות, קושי בסדר וארגון, תנועתיות גדולה, קושי בהתמדה, שיעמום מהיר ואיבוד עניין וכו וכו (לא כל אלה חייבים להתקיים אצל כל אדם ויש טווח רחב של מה שנראה כמו קצוות או סתירות)?

מי שמאבחן הפרעת קשב זה נירולוג, פסיכיאטר או רופא קשב בלבדאני ממליצה ללכת לפסיכיאטר, בעיקר אצל מבוגרים, ובעיקר אצל מבוגרים עם קשיים רגשיים נוספים או היסטוריה מורכבת כדי לעשות אבחנה מבדלת שחשובה מאוד- יש פעמים כמו במקרה של OCD, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות שינה או בעיות רגשיות אחרות שהתסמינים שלהן יכולים להתחפש לתסמינים של הפרעות קשב- אבל הן לא. בנוסף, תרופות להפרעת קשב ממשפחת הסטימולנטים (הממריצים) כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט וכו עלולות להגביר חרדה ולהשפיע על מצבי רוח אצל מי שיש לו כבר קשיים כאלה או נטייה לזה, ולכן זה סופר חשוב ללכת לפסיכיאטר כדי שידע איזו תרופה לרשום ולקחת את כל זה בחשבון, משהו שהנירולוג לא יכול לעשות. חשוב ללכת לפסיכיאטר שמנוסה בהפרעות קשב, כי לא כולם מנוסים בכך.

אוסיף שנפוץ למדי לראות הפרעת קשב משולבת עם הפרעות חרדה ובמיוחד OCD

בגלל שיש נטייה להתפזרות מחשבתית ובסביבה מבחינת קשיי סדר וארגון, הרבה בעלי הפרעת קשב מרגישים שהם חייבים סביבה מאורגנת ומסודרת כדי להצליח להתרכז  אחרת זה מסיח אותם. אחרים הופכים לפרפקציוניסטים שמסתכלים על הפרטים הקטנים וחייבים לעשות דברים באופן מושלם גם אם זה מבזבז להם זמן רב והם לא מספיקים לעשות דברים כי מניסיונם הם נוטים “לחפף” ואז זה לא הולך להם טוב, כועסים עליהם וכו. לפעמים הנטייה לבדוק שוב ושוב שסגרתי ונעלתי מגיעה ממוסחות גבוהה מאוד וזיכרון עבודה קצר מהנורמה (מאפיינים של הפרעת קשב) ולא מחרדה שהיא הגורם הראשוני, אלא באמת לא זוכרים ומפחדים לטעות (בOCD האדם לרוב יודע שהוא כן נעל, אבל עדיין יש לו חשש ואפילו של אחוז אחד שאולי הוא טועה והוא צריך לוודא) בגלל שיש להם נטייה לשכוח לעשות דברים, ואז החרדה הופכת להיות משנית למוסחות האמיתית של הפרעת הקשב

לכן, יכול להיות ששתיהן גם יחד קיימות אצל מורן עם קשר סיבתי או בלעדיו (הפרעת קשב שגרמה לOCD או OCD שגורם לתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב, אבל זה לא) או אחת מהן.

הטיפול המומלץ להפרעת קשב הוא שילוב של טיפול תרופתי עבור הגברת הקשב, הריכוז והמוטיבציה והפחתת האימפולסיביות וההיפראקטיביות. עבור פגיעה בתפקודים הניהוליים (סדר וארגון, ניהול זמן, קבלת החלטות, זכרון וכו) ומידע אודות הפרעת הקשב, ניתן להיעזר במטפל CBT שמומחה בקש”ר, מאמן שעבר קורס לקש”ר או מרפאה בעיסוק שלמדה קורס Cog Fun. הם יתנו לך כלים להתמודד באופן תפקודי ולהכיר את הפרעת הקשב וכיצד היא מתבטאת אצלך באופן ספציפי.

בשורה תחתונה- אם גם אתם סובלים מתסמינים שנראים כמו הפרעת קשב ו/או OCD, כדאי ללכת לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר לאיסוף נתונים ומידע לעומק ואת ההיסטוריה שלכם ושקילת טיפול רגשי ו/או תרופתי בהתאם לאבחנות. לא כדאי להזניח את זה כי אפשר לסייע לכם באופן משמעותי!

2 מחשבות על “OCD והשילוב עם הפרעת קשב וריכוז”

  1. ענבל טננבאום

    אחלה רעיון!
    הרעיונות הכי טובים מגיעים כשלממציאים יש בעיה והם מנסים לפתור אותה ביצירתיות 🙂
    עכשיו רק נותר למצוא יזם שיסכים להפוך את זה למוצר שניתן למכור אותו בשוק החופשי ולהפיץ אותו…. 🙂

כתיבת תגובה

להתקשר