שאלה
כשהייתי בבית הספר לקחתי ריטלין במשך כמה שנים, ועכשיו אני לא רוצה לקחת יותר טיפול תרופתי להפרעת קשב. האם יש טיפול חלופי שיעזור לי להתרכז בלמידה בבית לפסיכומטרי/מכינה/תואר?
תשובה
קודם כל, לדעתי אחת השאלות הכי חשובות שצריך לשאול קודם זה למה אתה רוצה להפסיק עם הכדורים? סביר להניח שהם עזרו לך אם לקחת אותם כל כך הרבה זמן.
הפרעת קשב היא הפרעה נירו-בתפתחותית והמקור שלה הוא אורגני- כשל תפקודי (של חוסר איזון כימי) באונה הקדמית של המוח. התרופות עוזרות לאזן את המצב לנורמה.
עד כמה שאני יודעת, אין שום שיטה טבעית שיכולה להחליף טיפול תרופתי קונבנציונלי ולתת אפקט דומה עבור קשיי ריכוז.
ההיפראקטיביות אכן מתאזנת עם הזמן והרבה בני נוער עם הגיל, הזמן והבגרות לומדים כל מיני מנגנוני פיצוי להתמודד עם התסמינים של הפרעת הקשב ולכן הם מתמתנים. לפעמים בגיל מבוגר הפרעת הקשב כבר לא מפריעה לתפקוד ולכאורה “נעלמה”.
אני בעצמי בעלת ADHD ונוטלת טיפול תרופתי ליומיום של העבודה. הכלים שאני מלמדת ונעזרת בהם בעצמי שכוללים אסטרטגיות למידה, ניהול זמן, תיעדוף משימות, סדר וארגון וכל אלו- עוזרים לי מאוד לתפקד בעבודה ובכלל, ומהווים מענה משלים לתרופות. אפשר לומר שהתרופות מביאות אותי לקו ההתחלה כמו של אנשים ללא הפרעת קשב מבחינת יכולת הריכוז שלי, ומשם הכלים עוזרים כי לצורך העניין אני יכולה לשבת וללמוד למבחן ולהתרכז טוב יורת בקריאת המאמר, אבל זה לא אומר שאני אדע איך לנצל את הזמן באופן מיטבי, איך לחלק את החומר, איך להבחין בין עיקר לתפל, להתעלם או להקטין מסיחים וכדומה. יש לזכור שגם אדם עם ADHD מלכתחילה בגלל שהמיומנויות הניהוליות שלו נפגעו (סדר וארגון, ניהול זמן, תיעדוף וכו), לא רכש עם הזמן והניסיון כלים להתמודד עם זה כמו אדם ממוצע, ולכן גם בפן הזה קשה לו יותר למרות התרופה. יש לציין שבמשימות שדורשות ריכוז לטווח ארוך- הכלים לא רלבנטיים בכלל כי הם לא משפיעים על יכולת הריכוז. כלומר, אני אשב עם המאמר ואדע איך לחלק את הזמן ומתי לעשות הפסקות, אבל עדיין יהיה לי קשה להתרכז בקריאת המאמר יותר מעשרים דקות.
לדעתי האישית והמקצועית- לא ידוע לי על דרכים טבעיות שמאריכות טווח קשב מעל כ-45 דק’.
אם אתה מתעקש בלי- אתה פשוט תצטרך להשתמש במיומנויות ניהוליות ולעשות הפסקות של 5-10 דקות כל חצי שעת למידה (או יותר, זה מאוד אינדיבידואלי) וכנראה שאחרי 4-5 שעות כאלה אתה כבר לא תוכל יותר (אם תצליח להתרכז פרק זמן כזה שהוא ארוך יחסית). למידה באופן כזה אפשרית, אבל פחות יעילה ודורשת מאמץ גדול מאוד ומייגע.
אחרי שעניתי בהיבט הפרקטי, אתייחס לסיבות האפשריות לסירוב להמשיך להשתמש בטיפול תרופתי: אם אתה לא רוצה תרופות כי הן כבר לא עוזרות לך או שיש תופעות לוואי חדשות או שאתה לא רוצה יותר לסבול את הקיימות- כדאי להתייעץ עם הרופא כדי לבחון אפשרות של שינוי סוג תרופה או מינון. בניגוד לעבר, כשהיה רק את הריטלין הפשוט שגרם להרבה ילדים ומבוגרים תופעות לוואי, כיום יש מבחר גדול של סוגי תרופות וכל אחד יכול להגיב לכל אחת מהן באופן שונה. לפעמים לוקח זמן למצוא את התוכנית הטיפולית המתאימה, ולפעמים משהו שהתאים בעבר- מפסיק להתאים.
אם אתה רוצה להסתדר “לבד” בלי עזרים כדי לראות שאתה יכול להצליח בלי משהו חיצוני, אומר לך שלדעתי תרופה להפרעת קשב וריכוז אינה פריבילגיה והיא לא נועדה לקחת אנשים “רגילים” ולהפוך אותם לבעלי “כישורים על-טבעיים” כדי שיצליחו הרבה יותר מהיכולות הטבעיות שלהם וזה גם לא נקרא “לרמות”. אומנם ישנם סטודנטים בלי הפרעת קשב שמשתמשים בריטלין ודומיו “שימוש לרעה”, כלומר הם משתמשים בתרופה במרשם רופא בלי מרשם רופא ובלי צורך רפואי אמיתי. במקרה כזה, המטרה להתרכז וללמוד הרבה יותר שעות ממה שהם יכולים לעשות באופן רגיל והתרופה נמצאת בשימוש של “סם ממריץ”. כמו אנשים בריאים עושים ספורט וכדי לשפר את הביצועים שלהם הם לוקחים סטרואידים- אבל זה ללא צורך רפואי, זה עלול לפגוע בבריאותם וזה נחשב לא חוקי בתחרויות ספורט רבות. כמובן שבנטילת ריטלין ודומיו בלי מרשם רופא וללא פיקוח רופא עלולות להיות השלכות בריאותיות לא טובות ואף מסוכנות כמו בכל תרופת מרשם אחרת.
עבור מי שיש לו הפרעת קשב התרופה הזו היא צורך חיוני כמו שלאדם בעל בעיות ראייה יש צורך במשקפיים. כמובן שככל שבעיית הראייה שלו חמורה יותר, כך הוא יזדקק למשקפיים עד כדי תלות כי בלעדיהם הוא לא יצליח לתפקד. ישנם אנשים עם מספר נמוך במשקפיים ומסיבות שונות (לא אוהבים משקפיים מבחינה אסתטית, מכחישים שיש להם בעיות ראייה, חסמים רגשיים אלו ואחרים בנושא) לא מרכיבים משקפיים ויכולים להסתדר בלעדיהם- אבל בכל מקרה, איכות החיים נפגעת ברמות שונות.
אני בעצם רוצה לומר, שניתן להסתדר בלי תרופה לADHD, השאלה מה המחיר של השימוש בה ומה המחיר של אי השימוש בה, והאם המחיר הזה של הפגיעה בתיפקוד ובביצועים שווה?
ברגע שמשלימים עם העובדה שהמוח שלנו עובד שונה מהרגיל וכדי לתפקד באופן נורמלי (אפילו לא הרבה מעבר לנורמה) ולממש את היכולות שלנו וכדי שחיינו לא ייפגעו משמעותית- אנו יכולים להיעזר בטיפול תרופתי כמו כל בעיה או מחלה רפואית אחרת שעליה לא היינו חושבים פעמיים אם ליטול תרופה, כך גם בADHD.