fbpx

פינת “אפשר שאלה?”- לא לכולנו יש הפרעת קשב וריכוז?

**שאלה**

הפרעת קשב וריכוז זו המצאה. אין דבר כזה. כולנו סובלים מזה. אי אפשר להיות טוב בהכל, כל הזמן. גם אני שוכח, גם אני לא מרוכז לפעמים בישיבות או בהרצאה כי משעמם לי. גם אני לא הבנאדם הכי מסודר. לא כולם חייבים להיות מוצלחים בהכל ולעמוד בסטנדרטים של החברה. זה לא אומר שיש איתם בעיה.

**תשובה**

 
הרבה אנשים חושבים שהפרעת קשב פוגעת רק בלימודים, ולכן חושבים שזו אשמת מערכת החינוך (אצל ילדים) או אם הם לא ילכו ללמוד תואר אז יהיה בסדר והם יעקפו את זה- וזה לא נכון.
כמובן שכולם היו שמחים להיות טובים בהכל. כל הפרעה שמופיעה בDSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי שמשתמשים בו גם בארץ) מוגדרת על ידי למשל 6 סימפטומים מתוך 9 בקבוצה הזו, 7 מתוך 9 סימפטומים בקבוצה ההיא וכו. זאת אומרת שלהרבה אנשים יש 3,4,5 סימפטומים מפה ומשם- אבל הם עדיין לא יאובחנו בהפרעת קשב וריכוז. אפשר לומר שכל הפרעה נמצאת על איזה שהוא רצף ומישהו מתח קו רנדומלי ואמר שמתחת לזה זה נורמלי ומעל זה זה הפרעה. זה נשמע אולי טיפשי ולכן לומר שאולי אין דבר כזה, אבל אפשר לומר שכל אדם חווה קשיים בכל תחום שהוא, כל אחד קצת מדוכא או מפחד- זה עוד לא אומר שיש לו דיכאון קליני או הפרעת חרדה. צריך שיהיו מספיק סימפטומים ושהם יקרו לעיתים מספיק קרובות ושהם יפגעו משמעותית בתיפקוד של האדם- וגם הוא בעצמו מגדיר שהוא סובל ובמצוקה. ניקח כהמחשה תיאור מקרה לדוגמה של גבר עם הפרעת קשב וריכוז.
 
נגיד שאתה מאוד אוהב מחשבים ואתה יצירתי ואתה ממש טוב בזה! אבל אתה לא מצליח לסיים את התואר שלך כי קשה לך להתרכז בלימודים ולעשות עבודות. אתה נכשל במבחנים. אתה לומד וחורש ועדיין מקבל ציונים מתחת ליכולות ולהבנה שלך או לא מצליח לחרוש בכלל. אתה מתחיל להרגיש קצת רע עם עצמך. גם אם יש לך ממוצע של 80, אתה עדיין מתבאס כי אתה אומר לעצמך- אני משקיע כל כך הרבה, למה אני לא מצליח כמו כולם? למה לוקח לי ללמוד שבוע מה שלוקח לאחרים יומיים?
סיימת את התואר בקושי רב.
 
מצאת עבודה כמתכנת.
אתה לא מצליח להחזיק בה מעמד.
אתה עובד מאוד לאט, אתה מתעמק בפרטים. מצד אחד זה טוב כי אתה עובד מדויק, מצד שני- אתה לא יודע להבחין בין עיקר לתפל ומשקיע גם איפה שלא צריך. אתה לא עומד בדד ליינים. המנהל שלך קורא לך פעם אחר פעם לשיחה. הוא מתחיל להזהיר. אתה דוחה משימות. מתעלם מחלקן. מאחר לעבודה. המוטיבציה שלך יורדת. כל מי שסביבך מצליח ואתה לא. גם לוקח לך זמן להבין דברים ואתה נוטה לשכוח. אתה משקיע המון שעות בעבודה, אבל עובד בצורה לא יעילה ולא מספיק כלום.
מפטרים אותך.
 
הביטחון העצמי שלך יורד, אבל אתה לא נותן לזה לפגוע בך. אתה הרי יודע שאתה יודע לעבוד יפה. אתה מוצא עבודה אחרת. הסיפור חוזר על עצמו.
אתה לא מצליח להחזיק באף מקום עבודה יותר משנה, בלחץ שנתיים.
אתה כבר בן 40. יש לך משפחה. אתה לא יכול יותר עם חוסר היציבות הזה בעבודה. אישתך כועסת עליך כי אי אפשר לסמוך על המשכורת שלך ויש לכם משכנתא ומלא חשבונות. את החשבונות, אגב, אתה הרבה פעמים שוכח לשלם. אתה מגלה קנסות. אתה אומר- אני אשלם מחר. או שבוע הבא. ואז יש מיליון דברים ואתה שוכח מזה. החוב הולך ותופח. אתה מקבל התראות. אתה נכנס לחובות כי אתה מתנהל באופן כלכלי לא נכון- קניות אימפולסיביות של דברים שאתה לא באמת צריך, אבל באותו רגע אתה משכנע את עצמך שכן. אתה חסר סבלנות. כשאישתך מדברת איתך, אתה מאבד את הריכוז ומחשבתך נודדת למשחק הכדורגל שעוד מעט יש, לחבילה שמחכה לך בדואר ולזה שצריך לשלוח את הילד עם חולצה לבנה לבית ספר, אבל אתה לא זוכר אם זה מחר או מחרתיים. אישתך כועסת עליך שאתה לא מקשיב לה. שוב. ואתה חסר אחריות. ואתה כל הזמן דוחה לשטוף כלים והיא לא יכולה שהכל נופל עליה. אתה חושש לנישואים שלך, מבטיח שתשתפר ותנסה לעזור יותר בבית, אבל ממש קשה לך לגייס כוחות ולעשות משהו. אתה מוצא את עצמך נרקב מול הטלביזיה או יותר מידי זמן מול הפייסבוק.
 
אתה לא מצליח להחזיק קשרים חברתיים. אתה דוחה פגישות, שוכח לחזור לחברים. כל דבר מרגיש כמו משימה מייגעת. אתה באמת אוהב להיות איתם, אבל אין לך ממש כוח ליזום משהו. לפעמים הם כועסים עליך כי אתה חסר סבלנות וחותך אותם באמצע הדברים ולפעמים אתה אומר להם דברים בחוסר טאקט. הם מתרחקים ממך.
 
אז כן. אתה עובד במקצוע שאתה אוהב, אתה אינטיליגנט, יצירתי, מוכשר, חביב, יש לך אישה שאתה אוהב וילדים מקסימים… אבל החיים שלך מתפרקים ואתה מרגיש שאין לך שליטה על כלום. אתה לא מצליח להיות טוב במשהו אחד כמו שצריך. אין יציבות בחיים שלך. אתה מרגיש כישלון אחד גדול.
 
כל הדוגמה הארוכה הזו- היא דוגמה קלאסית של אדם מבוגר עם הפרעת קשב. לא הכל שחור, מהצד הוא נראה אדם נורמטיבי. בפועל ובתוך תוכו- ממש לא. ולהגיד לאיש הזה- אין לך הפרעת קשב וריכוז, הכל בסדר איתך, לכולנו קשה… והנה- יש גם יתרונות להפרעה. בלעדיה לא היית מצליח להיות יצירתי ולחשוב מהר על פתרונות, לא היית מוכשר בכמה דברים…
כל זה… ישבור אותו. כי הוא רק יחשוב שאף אחד לא מבין אותו. הוא יגיד לעצמו שהוא דפוק ועצלן והוא כנראה לא רוצה מספיק ולא אכפת לו מכלום. כמו שכולם אומרים לו כל הזמן מאז שהוא ילד.
 
יש כאלה שהיו עם הפרעת קשב וריכוז בילדות והצליחו למצוא מעקפים בבגרות ועבודה שלא תאתגר יותר מידי את הקשיים שלהם והתסמינים לא רבים וחמורים והם מצליחים להסתדר. אבל יש הרבה מאוד שלא. והם סובלים באמת ובתמים. והתסמינים של ההפרעה ממש פוגעת להם בכל תחומי החיים- תעסוקה, תחביבים, זוגיות, חברים, משפחה, לימודים, כלכלי, רפואי וכו וכו.
 
אנשים עם הפרעת קשב וריכוז לא בהכרח רוצים להיות טובים בהכל כל הזמן. לא. הם רוצים להיות כמו כולם, הם רוצים לממש את היכולות שלהם. הם לא מצליחים ומה שכן- דורש מהם מאמצים כבירים כל הזמן. מכאן נובע התסכול הרב והמצוקה שהם חשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button