**שאלה**
אני סובלת מדיכאון/ חרדה/ PTSD/ ADHD או כל בעיה אחרת שמשפיעה על חיי ועל הזוגיות שלי. בן זוגי לא מבין אותי ואת הקשיים שלי ואנחנו מוצאים את עצמנו רבים. אני הולכת לטיפול- אבל מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לבן הזוג שלי להבין אותי ולהתמודד ביחד עם הקשיים שלי?
**תשובה**
(לצורך הנוחות התשובה מתייחסת לPTSD- תסמונת פוסט טראומטית, אך הדברים נכונים לכל הפרעה או בעיה כלשהי עם ההתאמות הנכונות).
קודם כל זה חשוב מאוד לשמוע שאת בטיפול. הרבה אנשים שעברו טראומה נוטים לחשוב שזה פשוט “עבור מעצמו עם הזמן” ואז מוצאים את עצמם סובלים במשך שנים ודוחים הגעה לטיפול. ככל שמשתהים יותר עם הטיפול- התסמינים מחריפים, המישקעים מעמיקים וכשבאים לטיפול כבר במצוקה ועם דימוי עצמי נמוך וחוסר תקווה- הרבה יותר קשה לטפל.
אני חושבת שהכלי הראשון שהוא הכי משמעותי זה קודם כל להסביר לו (כדאי להיעזר במטפל/ת שלך איך לתווך לו את זה ומה בדיוק לומר) מהי הטראומה שעברת, מה התסמינים של הפוסט טראומה שלך ואיך הם משפיעים על חיי היומיום שלך. ששניכם תהיו רגישים להתנהגויות מסוימות שיש לך ולהבין שהם תוצר של הטראומה ולא משהו אישיותי או “דווקא”.
לדוגמה, להרבה בני זוג קשה להבין כל מיני התנהגויות שיש למי שסובל מPTSD כמו קושי לתפקד בבית, ללכת לעבודה, מזניחים את עצמם או את הסביבה, מתקשים לקיים אינטימיות רגשית או מינית וכדומה וחושבים שזה “דווקא” או שהם עצלנים או שזה כי הם כועסים עליהם וכו- לכן חשוב להסביר (וגם להבין בעצמך) שמדובר בסימפטומים של הPTSD.
עיצוה נוספת שאני יכולה לתת זה שתעבדי בטיפול שלך על כלים להרגעה והתמודדות כשהטראומה מציפה אותך וכשיש לך התקפי חרדה (אם יש לך. זה לא חייב להיות התקף חרדה של ממש, זה יכול להיות גם מתח עז, חרדה, אי שקט, בכי וכו’) ושתחשבי גם על כלים שקשורים בך וכאלה שקשורים בסביבה- שתדעי מה לבקש ממנו כשאת חווה את הקשיים שלך- האם את צריכה שיעזוב אותך בשקט כדי שתוכלי לעסוק במשהו לבד או את דווקא צריכה את הנוכחות והחיבוק שלו? אולי את צריכה הסחת דעת ושתדברו על משהו אחר או תעשו משהו אחר?
והכי חשוב תקשורת- לדבר על מה שקשה ועל מה שטוב, לדבר על הצרכים שלכם, החלומות שלכם, הרגשות והמחשבות שלכם. כשיש תקשורת טובה- יש בסיס יציב לזוגיות ואז קל יותר להתמודד עם קשיים.
בהצלחה!