fbpx

מפה גופנית של רגשות

בפינלנד (2013) נערך מחקר מעניין שבו יצרו מפה גופנית של רגשות. כשאנו מרגישים רגשות, בפרט אם הם עזים, בין אם הם רגשות שהישרדותנו תלויה בהם (כגון פחד) ובין אם רגשות של הנאה, אנו חשים בגוף מגוון תחושות פיזיות שמתלוות אליהם. במחקר רצו לבדוק האם התחושות ומיקומן בגוף הן אוניברסליות או תלויות תרבות.
במחקר ערכו חמישה ניסויים עם סך כולל של 7733 נבדקים ובו השתמשו בשאלון דיווח עצמי שבו הוצגו ציורי גוף נייטרלים בצבע שחור וחשפו את הנבדקים למגוון גירויים מעוררים רגשית: סרטים, סיפורים, הבעות פנים או מילים רגשיות. לאחר מכן, הם נדרשו לצבוע איזורים בדמות לפי האיזורים הפיזיים שחוו בהם תחושות בהתאם לרגשות שהתעוררו בהם. הנבדקים היו ממדינות במערב אירופה- פינלנד ושוודיה וממזרח אסיה- טייוואן.
המשתתפים דיווחו על שישה רגשות בסיסיים: כעס, פחד, גועל, שמחה, הפתעה ועצב ושבעה רגשות מורכבים: חרדה, אהבה, דיכאון, בוז, גאווה, בושה וקנאה.

התוצאות הראו כי יש קשר עקבי בין הרגשות והמיקום בהם סומנו בציור הגוף והוא אוניברסלי- להבדלי התרבות לא הייתה השפעה משמעותית מובהקת. כמו כן, רוב הרגשות הבסיסיים הראו תחושה של פעילות גבוהה בפלג גוף העליון, באזור החזה- מה שמתיישב עם תחושות פיזיות נפוצות למגוון רגשות כמו דופק מהיר או שינויים בנשימה. תחושות באיזור הפנים תאמו את כל הרגשות- ככל הנראה בגלל התחושה בשינוי בהבעות הפנים, דמעות ושינוי טמפרטורת עור הפנים. תחושות בגפיים העליונות הלמו רגשות מעוררים שדורשים הפעלה של הגוף (למשל כעס או אושר), וירידה בתחושה, בפרט בפלג הגוף התחתון, תוארה ברגשות מעכבים כמו עצב ודיכאון. אושר היה הרגש היחיד שתואר כמורגש בכל הגוף, וגועל תואר בעיקר כמורגש באיזור הגרון ומערכת העיכול. כמו כן, היה נראה שרגשות מורכבים עוררו עוצמה נמוכה יותר של תחושות גופניות. לדעת החוקרים, המחקר יכול לתרום להבנת הפרעות מצב רוח כמו דיכאון או חרדה והבנה של הקשר בין השפעת הרגש על פיזיולוגיית הגוף וההיפך.

בתמונה המצורפת ניתן לראות הדגמה של מיפוי התחושות הפיזיולוגיות של הגוף- האיזורים הצבועים בצהוב מצביעים על עוצמת התחושות הגבוהה ביותר, אדום עוצמה בינונית, שחור נייטרלי וכחול תת- תחושות (מעין כבדות או חוסר אנרגיה/תחושה).
כך, למשל, אפשר לראות באופן מאוד ויזואלי ומרתק:
עצב מתואר על ידי תת- תחושה גופנית, למעט רגש בעוצמה בינונית בחזה ובפנים. דיכאון מתואר כצמצום תחושות בכל הגוף, בעיקר בגפיים (מה שמתיישב עם תמונה קלינית של אנשים מדוכאים שהם חסרי אנרגיה ומדווחים על רגשות שטוחים).
אושר נחווה בעוצמה חזקה בכל הגוף, בעוד אהבה מורגשת בפלג הגוף העליון.
כעס נחווה בראש, חזה וידיים.
פחד מורגש בראש, בבטן ובחזה, בעוד חרדה מורגשת באיזורים האלה ובעוצמה גבוהה יותר- וגם מתווספת תחושת צימצום ברגליים שאולי מצביעה על תגובת קיפאון של הגוף.
בבושה אפשר לראות שהתחושה העוצמתית ביותר נמצאת באזור הלחיים- כנראה בגלל הסמקה.

לדעתי, אפשר להשתמש במיפוי הזה גם בזמן טיפול כדי לסייע לאנשים להבין טוב יותר מה הם מרגישים ואיך הגוף שלהם מושפע מהרגשות הללו מבחינה פיזיולוגית. לדוגמה- כשמטפלים באנשים עם בעיות שליטה בכעסים- מלמדים אותם את התחושות הפיזיות בגוף לפני שעוצמת הכעס גבוהה מידי כדי שילמדו לשלוט בו, וכן במחקרים רבים וגם בניסיון קליני הם מדווחים על תחושת חום בידיים ואגרופים קפוצים. כשאני מטפלת באנשים ומלמדת אותם להבדיל בין מחשבה, רגש ותחושה גופנית, פעמים רבות לאנשים קשה לזכור כשהם מעלים אירוע עבר מה הם חשו בגוף- אלא אם היה זה רגש עז במיוחד שהציף אותם, במיוחד אנשים עם הפרעות חרדה, ששם לתחושות הפיזיות שמציפות מאוד ומגבירות בתורן את החרדה (למשל תחושה שהם עומדים להתעלף או לקבל התקף לב) יש תפקיד רב.

 

לקריאת המחקר במלואו: http://www.pnas.org/content/111/2/646.full

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר