fbpx

מחקר: הקשר בין תת-סוג של הפרעת קשב לחרדה חברתית

סקירת ספרות של מחקר שבדק קומורבידיות (נטייה של שתי הפרעות להופיע יחד) של הפרעת קשב אצל מבוגרים, הראתה שבמחקרים שונים שבדקו קשר בין הפרעת קשב לחרדה חברתית מצאו של- 72% מבעלי קש”ר(הפרעת קשב וריכוז) היתה חרדה חברתית גבוהה. מחקרים רבים מצביעים על שילוב גבוה של הפרעות חרדה עם קש”ר מילדות. במחקר שנמשך 11 שנה שיעורי התפתחות החרדה היו 17.7% לבעלי קש”ר לעומת 1.9% בקבוצת ביקורת.

במחקר אפדימיולוגי גדול נמצאו כ-30% מהמבוגרים עם קש”ר כבעלי אבחנה נוספת של חרדה חברתית. מחקרים נוספים מצאו שכיחות של בין 20-40% של חרדה חברתית בבעלי הפרעת קשב. במחקר שבדק את שכיחות בעלי קש”ר אצל בעלי חרדה חברתית, נמצא קשר בין הסוג הקשבי (רק קשב) של קש”ר לעומת הסוג המשולב (קשב והיפראקטיביות עם אימפולסיביות) אצל ילדים (60% לעומת 11.8%), ואילו אצל מבוגרים היחס היה 31% לסוג הקשבי לעומת 24% מהסוג המשולב, וממצאים דומים נמצאו גם במחקר מוקדם יותר. למרות שהחלו בשנים האחרונות באופן יחסי לערוך מחקרים רבים על הקשר בין השתיים, מעט מאוד מחקרים בדקו את הקשר בין חרדה חברתית לתת סוגים של הפרעת קשב.

 

 

 

המחקר הזה שפורסם ב-2015 כלל 142 מבוגרים שאובחנו בחרדה חברתית מוכללת. במדגם הזה 62% מהחולים עמדו בקריטריונים של הפרעת קשב. המחקר מצא רמות חרדה והימנעות גבוהים יותר בשאלון חרדה חברתית בקבוצת הקשביים לעומת המשולבים. המחקר בדק האם יש קשר בין חרדה חברתית לתת סוג של הפרעת קשב וכיצד הוא מתבטא. המחקר מצביע על דפוסים שונים של שילוב החרדה החברתית עם תת- סוג של הפרעת הקשב ומשווה לממצאים של מחקרים דומים אחרים : 

ילדים עם תסמינים קשביים מפגינים קשיים בהשתתפות באינטרקציות חברתיות ובהשתתפות פעילה בסיטואציות חברתיות לעומת ילדים בעלי הסוג המשולב מפגינים התנהגות אגרסיבית ושלילית יותר. מחקרים אחרים מצאו שילדים עם קש”ר קשבי הראו פחות השתתפות בשיחות, הם פסיביים וביישנים יותר, מוזנחים ומבודדים חברתית בהשוואה לילדים עם קש”ר משולב שהראו מעורבות חברתית גדולה יותר, הפגינו אינטימיות גבוהה יותר מול אחרים ונטו למעורבות, שובבות וליצנות בהצגות לעומת ילדים מהסוג הקשבי שסבלו מקשיים באירועים כאלה. 

בנוסף, ילדים קשביים לוקים בחוסר אסרטיביות לעומת ילדים משולבים שלוקים בחוסר שליטה עצמית. ילדים מהסוג המשולב נהנו להיות חברתיים יותר ולהיות במרכז העניינים ולא היו ביישנים. 

יחד עם זאת, ככל שהילד עם הקש”ר גדל- הרכיב ההיפראקטיבי התמתן, אבל חוסר הקשב נמשך עם ההתבגרות. ייתכן שזו הסיבה לכך שחרדה חברתית מאובחנת בגילאים בוגרים יותר אצל מבוגרים עם קש”ר מהסוג המשולב בהשוואה לבעלי הסוג הקשבי.

 

 

מקור:

Koyuncu, A., Çelebi, F., Ertekin, E., Ece Kök, B., & Tükel, R. (2015). Clinical Effects of ADHD Subtypes in Patients With Social Anxiety Disorder. Jornal of Attention Disorders, 23(12), 1464-1469. Retrieved December 4, 2015

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר