fbpx

כיצד מאבחנים ומטפלים בהפרעת קשב במבוגרים?

לאור ריבוי שאלות לגבי הפרעת קשב ושיש נשים וגברים רבים שאינם מאובחנים, כתבתי את הפוסט הבא שמפרט מי מאבחן, איך מאבחן, למה לאבחן ואיך מטפלים. 

הפוסט בלשון נקבה כי נכתב עבור קבוצת נשים, אך מיועד לכל המינים

מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב הינה הפרעה נוירו-התפתחותית- כלומר היא נירולוגית והיא מלידה ונמשכת לכל החיים, יש לה בסיס תורשתי חזק מאוד ומחקרים מראים שישנה שונות במבנים מוחיים מסויימים וחוסר איזון כימי באונה הקדמית שאחראית על התפקודים הניהוליים- במיוחד דופמין ונור-אדרנלין. השם “הפרעת קשב וריכוז” מטעה, מכיוון שלא מדובר רק בקשיי קשב וריכוז, אלא כנראה בעיקר קשיים בתפקודים הניהוליים כמו: ניהול זמן, דחיינות, סדר וארגון, קבלת החלטות, זכרון, ניהול משימות, תיעדוף, וויסות רגשי וכו’.

ישנן כאלה שיש להן גם אימפולסיביות (קושי בעיכוב תגובה) והיפראקטיביות.

ישנן שתי קבוצות של 9 תסמינים כל אחת, וכדי לאבחן הפרעת קשב במבוגר מעל גיל 17,  צריך שבלפחות קבוצה אחת יהיו לפחות 5 תסמינים. התסמינים צריכים להימשך לפחות חצי שנה, להתחיל לפני גיל 12, לגרום למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד בלפחות שני תחומי חיים כגון: עבודה, לימודים, יחסים בין אישיים, פנאי, כלכלי, טיפול עצמי ועוד.

מי רשאי לאבחן הפרעת קשב?

פסיכיאטר, נירולוג או רופא משפחה שעבר השתלמות מיוחדת בהפרעת קשב. ישנם פסיכולוגים שמאבחנים הפרעת קשב, אולם מכיוון שממילא צריך לקבל אישור סופי על האבחנה מפסיכיאטר או נירולוג (למשל כדי לקבל אבחנה שתירשם בתיק הרפואי או מרשם לתרופה להפרעת קשב), לדעתי כדאי לעשות את האיבחון אצל רופא מלכתחילה. בדרך כלל, אני ממליצה לפנת לפסיכיאטר בשל הקשיים הרגשים שלרוב נלווים ובמיוחד אם יש בעיות נפשיות ידועות או חשודות כמו: דיכאון, חרדות, פוסט טראומה, הפרעות אכילה וכו’ ו/או היסטוריה משפחתית של בעיות נפשיות על מנת לעשות אבחנה מבדלת- כלומר יש הפרעות נפשיות ש”מתחפשות” להפרעת קשב, אבל הן לא וגם כדי לקחת בחשבון גם בבניית התוכנית הטיפולית מענה להפרעת הקשב ולצרכים הרגשיים. ישנן תרופות להפרעת קשב שעלולות להגביר חרדה או דיכאון אצל מי שיש לה או רגישה לכך, וחשוב להיות מודעת לכך. לנירולוג כדאי לפנות אם יש בעיה נירולוגית ברקע לקבלת מענה תרופתי שמתחשב בשתי הבעיות, וגם כאן לוודא שאין התנגשות כלשהי בין התרופות או הבעיות. לדוגמה: מיגרנות, אפילפסיה, פגיעות זיכרון, פגיעת ראש פיזית (לדוגמה בעקבות תאונה) וכדומה. אם יש גם וגם- אפשר לקבל חוות דעת משני הרופאים ולא פעם הם בעצמם שולחים לרופא השני. בכל מקרה- חשוב ללכת לרופא שאתן יודעות שהוא מנוסה באבחון וטיפול בהפרעת קשב במבוגרים מכיוון שזה לא כך אצל כולם וכדאי לבקש המלצות. 

חשוב מאוד לבצע את האבחון אצל רופא שמתמחה באבחון הפרעת קשב במבוגרים. לא כל רופא מתמצא באבחון הפרעת קשב במבוגרים, בפרט אצל מבוגרים עם תפקוד ויכולות גבוהות (לדוגמה אצל מחוננות) שהפרעת הקשב לא השפיעה על הלימודים והציונים בילדות ולכן הן התפספסו אז- ועלולות גם להתפספס בבגרותן.

 

למה צריך לעשות אבחנה?

קודם כל, לדעת מה מקור הקושי ולדעת איך את בוחרת להתמודד איתו. הרבה פעמים יש בהתחלה קושי, במיוחד למי שמאובחנת בגיל מבוגר, כשהיא מבינה שיש לה הפרעת קשב שמעולם לא אובחנה ושזו הסיבה לקשיים שלה לאורך החיים. חלקן אפילו חוות תהליך של אבל על כל מה שאיבדו ולא הצליחו לאורך החיים ומצטערות ואף כועסות על ההורים שלא שלחו אותן לאיבחון או סירבו לתת להן תרופות, אולם לאחר מכן כשהן משלימות עם האבחנה, הן חוות הקלה משמעותית שיש שם וסיבה אובייקטיביים לסבל ולקשיים שלהן, ושהן לא לבד, כשהן מבינות  שהן לא “דפוקות”, “עצלניות”, “טיפשות”, “לא רוצות מספיק”, “עושות דווקא” וכל תיוג כזה או אחר שחוו לרוב מילדות מהסביבה והן גוררות אותו עד היום ואף מפנות אותו כלפי עצמן.

שנית, זה יאפשר לך לקבל טיפול תרופתי שיכול מאוד לסייע לך להתמודד עם קשיי ההפרעה כמו להתרכז בהרצאות, בלמידה ובמבחן אם את סטודנטית, בישיבות או במטלות משעממות או קשות בעבודה, חלק מהנשים יזדקקו לתרופה כשהן נוהגות, מנקות את הבית או מבצעות כל מטלה כזו או אחרת שהן מאוד מתקשות לגייס את עצמן בכדי לבצע אותה או כדי לבצע אותה טוב. חשוב לדעת שאין לתרופה להפרעת קשב שום תחליף טבעי שהוכח כיעיל במידה דומה.

שלישית, האיבחון יכול לאפשר קבלת התאמות (כבר לא אומרים “הקלות”) שונות לצורך לימודים, מבחנים, תיאוריה לנהיגה, מרכזי מיון והערכה למקומות עבודה ועוד.

רביעית, האיבחון יכול לעזור לתקשר לסביבה כמו בני או בנות זוג, הורים, חברים ואף מעסיקים את הקשיים שלה ולהסביר מנין הם נובעים כדי שהם לא יתייגו אותה ואת קשייה באופן לא נכון שפוגע בה.

חשוב לציין שאף פעם לא מאוחר מידי! ניתן לאבחן כבר מגיל 6 (במקרים מיוחדים כמו של בעיות התנהגות קשות כגון אלימות בגן ניתן לאבחן ולטפל תרופתית כבר מגיל 4) ועד… כל גיל שהוא!

מכיוון שהפרעת קשב לא פוגעת רק בלימודים כפי שסברו בעבר, גם אם אתן לא מתכוונות ללמוד- עדיין כדאי ללכת לעבור אבחון ולשקול טיפול תרופתי, אם יש צורך. לפעמים ישנן כאלה שחושבות שאין צורך מכיוון שהן לא מודעות לקשר בין הפרעת הקשב לקשיי התפקוד שלהן בחיים.

 

כיצד מאבחנים הפרעת קשב?

את מבקשת הפניה מרופא משפחה לאבחון הפרעת קשב והולכת לרופא בקופה בעלות תשלום רבעוני של כ30₪. רוב הרופאים שולחים לאיבחון ממוחשב כמו מוקסו, טובה או BRC, ולכן מי שרוצה לחסוך זמן יכולה לבקש מהרופא הפניה גם לאיבחון הממוחשב ולא לשכוח לבקש גם מרשם לתרופה עבור האיבחון- לרוב נהוג לקבל מרשם של כדור ריטלין רגיל של 10 מ”ג בודד- כדאי לשאול ליתר ביטחון במכון מה מקובל.  עלות האבחון הממוחשב נעה סביב 50-350₪ תלוי בקופה ובסוג הביטוח המשלים. לא כל הרופאים מבקשים או מחייבים לעשות את האבחון הממוחשב והוא כלי עזר אבחוני בלבד- אז אם את לא מעוניינת מטעמי עלות או כל סיבה אחרת, את לא חייבת. אני ממליצה לקבוע תור לאבחון הממוחשב וכשבועיים לאחר מכן תור לפסיכיאטר/ נירולוג כך שעד אז כבר יגיעו תוצאות המבדק והרופא יוכל לבצע אבחון בפגישה אחת במקום בשתיים. במוקסו או בטובה נהוג לעשות את החלק במחשב (כיום ניתן לבצע מוקסו גם מהבית ואין צורך להגיע פיזית למכון, אבל אז אין את ההתרשמות של הבוחנת שנוכחת בעת המבדק), ליטול את כדור הריטלין ולחכות כ- 40 דק’ עד שישפיע ולבצע שנית את את אותו חלק במחשב במטרה לבצע השוואה בין הביצועים עם התרופה ובלעדיה. כמו כן, הביצועים מושווים גם לקבוצת הגיל והמין של הנבדק.

ניתן לבצע את האבחון גם אצל רופא פרטי (במיוחד אם קיבלתן עליו המלצות על המומחיות שלו בהפרעת קשב או שרופאים כאלה אינם נגישים לכן באיזור מגוריכן דרך קופה”ח שלכן או שאתן צריכות אבחון ותרופות בדחיפות ויש זמני המתנה ארוכים) או במכונים שמבצעים אבחונים מקיפים שיכולים לעלות אלפי שקלים- אבל זה בדרך כלל לא נדרש.

האבחון של הפרעת הקשב כולל תשאול קליני על הקשיים בהווה ובילדות ולרוב גם שאלון דיווח עצמי.

יש רופאים שיבקשו בדיקות דם עדכניות כדי לשלול בעיות בריאותיות- פיזיות (לדוגמה חוסרים בברזל, ויטמינים, בלוטת תריס לא מאוזנת וכו’) שיכולות לתת תמונה של תסמיני הפרעת קשב בטעות, ולאחר שהבעיות הפיזיות ייפתרו, הפרעת הקשב (לכאורה) תיעלם או תחלש משמעותית.

 

מה עליי לעשות אם אני צריכה התאמות לצורך הלימודים?

כדי לקבל התאמות למבחנים באקדמיה כמו תוספת זמן, תצטרכי לעבור אבחון מת”ל רצוי במכון שהמוסד הלימודי שלך מכיר בו. עלותו (נכון לכתיבת שורות אלו וייתכנו שינויים בין מכונים שונים) 1450 ש”ח ותוקפו 5 שנים. האבחון ממוחשב בן מספר מפגשים ומעבירה אותו בוחנת מוסמכת של מת”ל שבודקת אם יש לקויות למידה וחשד להפרעת קשב. במידה ויש חשד להפרעת קשב- היא מפנה לאיבחון רופא בהמלצות בסיכום האבחון. היא יכולה להמליץ על התאמות בהתאם לממצאים כמו תוספת זמן, הפסקות בין פרקי בחינה וכדומה. אם מעולם לא אובחנת בהפרעת קשב ואת חושדת שיש לך הפרעת קשב, אני ממליצה ללכת קודם כל לאבחון הפרעת קשב אצל רופא, ורק אם אובחנת- לבקש מת”ל לצורך התאמות. יש לבוא למאבחנת עם כל המסמכים שיש לך מילדות ועד היום- סיכומים של טיפולים רגשיים, איבחונים, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, תעודות עם ציונים מבית ספר שמשקפים קשיים וכל מסמך אחר שיכול להצביע על היסטוריה של קשיים בתחום הלימודי, חברתי, רגשי וכו’ ולחזק את האבחנה.

להתאמות עבור מבחן תיאוריה, בגרות אקסטרנית, השלמת 10-12 שנות לימוד או מבחנים בקורסים של לימודי תעודה, לרוב אבחון של הפרעת קשב והמלצה של רופא כמו נירולוג או פסיכיאטר יכולים להספיק, אבל כדאי לבדוק מול מוסד הלימודים, משרד החינוך או משרד התחבורה מה הקריטריונים לקבלת ההתאמות ומה קביל עבורם.

 

איך מטפלים?

  1. טיפול תרופתי להפרעת קשב- לא חובה לקחת על בסיס יומי, אלא ניתן לפי הצורך למי שחוששת או לא מרגישה שהיא זקוקה. יש לקחת בחשבון שהפרעת קשב לא נעלמת ולא פוגעת רק בלימודים, ולכן זה בסדר לקחת על בסיס יומי אם יש קושי. מחקרים מראים שאין חשש מנטילת טיפול תרופתי על בסיס יומי, אין צורך לעשות הפסקות מידי פעם והתרופות אינן ממכרות עבור מי שמאובחנת בהפרעת קשב ונוטלת את התרופה לפי הוראות הרופא. כמובן שצריך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המינון ותדירות נטילת התרופה. ישנן כאלה שצריכות גם תרופות לחרדות או דיכאון אם הן סובלות מהם בנוסף. גם כאן, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל- האם לקחת, מה לקחת, כמה לקחת והאם יחד עם התרופה להפרעת הקשב או קודם להתחיל אחת מהן ולאחר זמן מה להוסיף את השניה- לפי חוות דעתו המקצועית.
    התרופה עוזרת להגברת הקשב והריכוז והפחתת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות- למי שיש. היא לא עוזרת לתפקודים הניהוליים או עוזרת באופן עקיף ומועט (ניהול זמן, דחיינות, סדר וארגון, קבלת החלטות, זכרון, ניהול משימות, תיעדוף וכו’).
  2. טיפול רגשי להפרעת הקשב והשלכותיה/ נספחיה. טיפול התנהגותי- קוגניטיבי (CBT) נחשב לטיפול היעיל ביותר מבין הטיפולים הרגשיים מבחינה מחקרית בהפרעת קשב ויעיל גם בטיפול בשורה של בעיות רגשיות נוספות כמו דימוי עצמי נמוך, דיכאון וחרדות. טיפול אצל מטפל/ת מומחים בהפרעת קשב מסייע גם לחלק התפקודי/ התנהגותי של רכישת כלים להתמודדות עם הקשיים התפקודיים של הפרעת הקשב שצויינו בסעיף הקודם. יש לוודא שהמטפל אכן מבין בהפרעת קשב ויודע כיצד לעבוד איתה.
  3. מי שזקוקה לסיוע בתפקודים הניהוליים ואין לה בעיות רגשיות מיוחדות, יכולה להיעזר גם במאמנים שלמדו קורס מיוחד לאימון הפרעת קשב וריכוז או אצל מרפאה בעיסוק שלמדה קורס בשם Cog- Fun שמתמחה בהפרעת קשב.  
  4. מי שיש לה לקות למידה: דיסגרפיה, דיסקלקוליה או דיסלקציה (נפוצות מאוד עם הפרעת קשב וריכוז) או זקוקה לאסטרטגיות למידה יכולה להיעזר בהוראה מתקנת.
  5. באקדמיה יש על פי חוק מרכזי למידה שנותנים שירותים שונים לסיוע סטודנטים עם בעיות ומוגבלויות שנות, ביניהן גם הפרעת קשב ולקויות למידה. בנוסף להתאמות לפי המלצת אבחון מת”ל ישנם שירותים במרכזי הלמידה והתמיכה לסטודנטים באקדמיה כמו: קבוצת מיומנויות למידה למבחנים, אימון אישי לניהול זמן, אסטרטגיות למידה, חונך, שיעורים פרטיים מוזלים מסטודנטים מצטיינים וכו.
  6. שיטות אלטרנטיביות שיכולות להגיע כתוספת (אך לא במקום) לטיפול תרופתי ותפקודי/ התנהגותי שנמצאו כיעילות במידה זו או אחרת לבעלי הפרעת קשב: מיינדפולנס, ספורט, נירופידבק וביופידבק (האחרונים במידה מוגבלת).

בהצלחה!

ענבל 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר