טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT בחרדה חברתית

מבין כל סוגי הטיפול הקיימים, טיפול CBT נמצא כטיפול היעיל ביותר. כ- 75-80% מגיבים לטיפול וחווים ירידה משמעותית ברמת החרדה וההימנעות. כמו כן, הישגי הטיפול נשמרים לאורך זמן לאחר תומו. טיפול בח”ח ניתן גם באופן פרטני וגם קבוצתי. במחקרים ישנים שניהם נמצאו יעילים במידה דומה ובאחרים הפרטני נמצא יעיל יותר, אך במחקרים חדשים יותר נמצא כי הטיפול הפרטני יעיל יותר מהקבוצתי באופן עקבי. טיפול נוסף שנמצא יעיל הוא טיפול חברתי בין- אישי ששם מלמדים מיומנויות חברתיות (שלחלק מהסובלים מההפרעה חסרות), אולם חלק מאנשי המקצוע סבורים שתרגול המיומנויות על ידי התנסות מספקת ואין צורך ללמוד מיומנויות חברתיות באופן מיוחד.

טיפולים תרופתיים אף הם יעילים ברמות החרדה, במיוחד ממשפחת הSSRI, אך לא מסייעות בד”כ להתגבר על ההימנעות. בזמן נטילת התרופה, יש תוצאה דומה לטיפול CBT, אולם לאחר סיום הטיפול בשתי הדרכים, תוצאות הסיוע של הטיפול התרופתי נשחקות עם הזמן, ואילו של הCBT נשמרות. 

בכל הנוגע לטיפול תרופתי- יש להתייעץ עם פסיכיאטר, ואין לראות במאמר זה כל המלצה רפואית שהיא.

 

טיפול CBT כולל מספר חלקים שעליהם עובדים:

א. טיפול ברמת המחשבות- לאנשים עם ח”ח יש שתי אמונות בסיסיות: אנשים ביקורתיים ושיפוטיים  עם סטנדרטיים גבוהים והשנייה שהאדם הסובל מח”ח לא יכול לעמוד בסטנדרטים האלה בגלל לקות בכישורים האישיים. השילוב של שתיי האמונות האלה גורם לסיטואציות חברתיות להיתפס כמאיימות, כי אם האדם לא יעמוד בסטנדרטים של החברה (וסביר שזה יקרה בגלל כישורים החברתיים- לדעתו, אולם בפועל איש אינו מושלם וכל אחד טועה), מעמדו החברתי נמצא בסכנה. מחשבות שכיחות: אני משעמם, אני מוזר, אני לא יודע איך לפתוח בשיחה, אני לא יודע איך להתנהג במצבים חברתיים, הם יחשבו שאני מוזר או משעמם, אם יגלו את החולשות שלי- ידחו אותי או יצחקו עליי… בטיפול עובדים על אתגור המחשבות הלא מתפקדות והפוגעות למחשבות ריאליות יותר, שבתורן מפחיתות את עוצמת החרדה, הבושה והלחץ.

 ב. מיקוד קשב- במצבים מאיימים, אנשים עם ח”ח ממקדים את הקשב שלהם פנימה לאיך הגוף שלהם מגיב ובטוחים שכולם ישימו לב לכך שהם לחוצים או חרדים, ודעתם עליהם תהיה עוד יותר שלילית והם שמים לב לשפת הגוף שלל הסביבה ומחפשים בהם סימנים לכך שהם דוחים אותם, לא מתעניינים בהם או לא שבעי רצון מהם. בטיפול מלמדים טכניקות שונות להתמודדות עם החרדה ובדיקה של מידת המציאותיות של המחשבות של האדם עם הח”ח.

ג. חשיפה- באופן הדרגתי האדם עם ח”ח מתנסה בסיטואציות חברתיות המעוררות בו לחץ, חרדה או בושה מדרגות נמוכות ואט אט מגיעים לדרגות גבוהות יותר תוך ניתוח הסיטואציות האלה מול המטפל (מחשבות, רגשות, תחושותת והתנהגות). דרך התנסות והפסקת ההימנעות, האדם מתעמת עם הפחדים שלו, רואה שלא קרה שום דבר נורא כמו שדמיין, ושיש לו את היכולת להתמודד עם זה. כאן נשבר מעגל החרדה. למעשה, בהפרעות חרדה הרבה פעמים הפחד מהפחד (כלומר לחוש את התקף החרדה) חזק הרבה יותר ממושא החרדה שמעורר אותה.

במידה ואתם חושדים או יודעים שיש לכם חרדה חברתית ואתם מעוניינים לטפל בה כי נמאס לכם לסבול , אתם מוזמנים ליצור עמי קשר- 0545365959. אני מטפלת בטיפול CBT בחיפה ובקריות (קרית אתא). ניתן לקבל טיפול CBT בחרדה חברתית בסקייפ כמו גם בבעיות אחרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *