fbpx

האם אישה מלאה היא פשרה?

אני לא רואה חתונמי, אבל חפרתם על הפרק שהיה השבוע, אז כמובן שלא יכולתי לשתוק!
אז אני ענבל, אני במידה 42-44. לפעמים מתבאסת על זה, לפעמים סבבה עם זה, אבל תמיד אוהבת את עצמי לא משנה מה 🙂
לצאת עם אישה מלאה זו לא פשרה.
 
יש, תתפלאו, גברים שנמשכים לנשים מלאות ואפילו זו ההעדפה שלהם. בדיוק כמו שיש גברים שנמשכים לבלונדיניות וכאלה שנמשכים לברונטיות, כאלה שנמשכים לחזה גדול וכאלה שיש להם דווקא העדפה לטוסיק גדול, כאלה שאוהבים מראה אשכנזי וכאלה שאוהבים מראה מזרחי. משקל ומבנה גוף זה פשוט עוד פרמטר לגיטימי במדד המשיכה שלך לאדם מסוים.
ולא, זה שגבר מלא לא אומר שהוא ימשך לאישה מלאה, וזה שגבר רזה לא אומר שהוא ימשך לאישה רזה.
 
 
אנחנו רוצות וצריכות גבר שיימשך אלינו כמו שאנחנו, למה שבפנים ולמה שבחוץ. אנחנו לא רוצה מישהו שיהיה איתנו כי הוא יראה את היופי הפנימי שלנו מעבר לחיצוני ויתעלם מהשומנים, כי הוא אדם טוב או כי הוא לא חושב שמגיע לו משהו יותר טוב, כאילו אישה מלאה היא סוג ז’. 
 
לכל אישה ולכל גבר מגיע להיות עם בן/בת זוג שנמשכים לחיצוניות ולפנימיות שלהם ולא מתפשרים עליהם ומגיע להם לא להתפשר על משיכה לבן או לבת הזוג שלהם.
לצאת עם מישהו מלא או שמן זה לא בהכרח התפשרות.
זו יכולה להיות העדפה.
זה יכול להיות חלק ממכלול.
אפשר להימשך למישהו בלי שהוא יהיה דוגמן עולם.
אפשר להיות דוגמנית בלי להיות 90-60-90.
אפשר להיות מלאה, יפה וסקסית ומלאת ביטחון ואפשר להיות רזה, לא יפה וחסרת ביטחון וכל דבר שהוא על הרצף.
 
אם גבר לא רוצה להיות איתכן כי אתן מלאות, אין בעיה, יש מספיק דגים ודגות בים. שכל אחד ימצא מה שמתאים לו. יש מספיק על מה לפסול א.נשים 🙂
זה לא צריך להעליב ולא צריך לעצבן.
 
 
אני אגיד לכם ממה אני כן ממורמרת.
אני ממורמרת מזה שאני יכולה להרגיש הכי נשית, יפה וסקסית ולאהוב את עצמי, אבל אז אני אלך לקניון ואני לא אמצא בגדים שנראים עליי טוב או משהו במידה שלי או שהמידה שלי תהיה המקסימלית, אבל הגזרה מעפנה או שחברת הבגדים צימצמה אותה יותר מחברת בגדים אחרת או ממה שהיא עצמה מכרה לפני כמה שנים או שהיא תיגמר מהר מידי כי (הפתעה) זו מידה נפוצה שנחטפת מהר.
 
אני ממורמרת ומתוסכלת מזה כל כך, שאני, במידת הביניים שלי, שהיא בין הנפוצות ביותר בארץ, ישבתי לפני כמה שבועות בתא מדידה של חנות בגדים ופשוט הגעתי לדמעות (!) כי זו הייתה החנות הרביעית בקניון ולא הצלחתי למצוא משהו שאהבתי וישב עליי טוב. כי הרגשתי מגעילה ושמנה, וזה בכלל לא המחשבות האמיתיות שלי על עצמי! זה המחשבות שאתם גורמים לי ולנשים כמוני להרגיש ושהאופציה היחידה שלנו היא ללכת לחנות של מידות גדולות, משהו שבכלל לא מרגיש שמתחבר אליי או לאיך שאני תופסת את עצמי ואת הגוף שלי, וגם כשהצצתי לשם- ראיתי בגדים דודתיים, מכסים ומבוגרים ולא כאלה שיגרמו לאף אישה (טוב, כמעט כולן) להרגיש צעירה, יפה וסקסית!
 
מפריע לי שהחברה מתייחסת לנשים מלאות ושמנות כפחות שוות, שהבנתי שבמשך פרק שלם מדברים על מידת מכנסיים של אישה כאילו זה מה שמגדיר אותה וכאילו הגבר שהיא התחתנה איתו הוא מינימום חסיד אומות העולם ומגיע לו להדליק משואה כי הוא מוכן לגעת בה ולא עם מקל.
מפריע לי שמנופוביה
מפריע לי שאנשים דוחפים את האף שלהם לצלחת של אחרים
מפריע לי שזה מהווה נושא לגיטימי לאנשים להגיב לאחרים בתמונות או בסרטונים שלהם בקטע מגעיל ומרושע ולרדת על הגוף, המשקל והבגדים ה”לא מתאימים” כי מצפים מהם ללבוש אוהל סיירים
מפריע לי שאנשים יורדים על אנשים כאלה ומניחים שהם עצלנים ותכונות שליליות נוספות שאין ביניהן למשקל דבר וחצי דבר
מפריע לי שאין ייצוג הטרוגני למגוון נשים ממגוון גדלים, מבני גוף, משקלים, גבהים, צבעי עור, מוצא וכו בתקשורת, בעולם הבידור ובעיתונות, ושמכניסים לדחוף את כולנו לאותה תבנית שכמעט אף אחת לא מתאימה לה
מפריע לי שנשים מפתחות הפרעות אכילה, חיות מדיאטה לדיאטה, שונאות את עצמן גם כשהן במשקל היעד, חיות בפחד לעלות במשקל בחזרה ולא מרגישות בנוח גוף של עצמן, כאילו הן לא ראויות לזה אם הן לא עונות לאידיאל היופי
מפריע לי כל אותן דיעות קדומות כמו למשל שהם לא בריאים וכל אישה שמספרת בדמעות שרופא כזה או אחר התייחס למשקל שלה גם כשבאו עם תלונות רפואיות שאין סיכוי שהן קשורות אליו
מפריע לי שנשים מקסימות, חמודות, ממוצעות ויפות- אבל עם עודף משקל רחמנא ליצלן- לא חושבות שמגיע להן (!) למצוא זוגיות או שהן לא יכולות למצוא זוגיות בגלל זה, ובשביל למצוא מישהו כזה, הן חייבות (!) לרדת במשקל, כי למה שמישהו בכלל יימשך אליהן כפי שהן נראות כיום?!
והכי מפריע לי ילדות צעירות ביסודי שכבר חושבות על דיאטה ושונאות את הבטן הקטנה שלהן וחושבות שהן שמנות ועל מה שהן אוכלות, שרואות את אמא בדיאטה כל הזמן וחושבות שזה מה שצריך להיות ואז יורדות על הילדה השמנמנה בכיתה שלהן ואפילו מחרימות אותה וככה כולם משמרים את התפיסה הזו בהעברה בין דורית וחברתית מזעזעת
 
מגפה עולמית?
פאק איט.
יש מספיק מגפות עולמיות, יש מספיק בעיות חברתיות, פוליטיות, מגדריות, כלכליות ובריאותיות להתעסק איתן והן מטרות הרבה יותר ראויות ומקדמות.
 
מגיע לנו לאהוב את עצמנו ושיאהבו אותנו בכל צורה שהגוף שלנו יראה, פשוט כי הוא יפה כמו שהוא.
לכל סיר יש מכסה ותמיד יהיה מישהו שיאהב אותנו ויימשך אלינו עם הקרחת ועם הכרס, עם הצלוליטיס ועם סימני המתיחה, עם הכמה או ההרבה קילוגרמים עודפים, עם הקמטים ועם המשקפיים, עם האף הנשרי והחזה הנפול, עם מה שהשנים, ההיריון וההנקות עשו לנו
ויגרום לנו להרגיש הכי נחשקים ומושכים בעולם <3
(אבל זה גם תלוי בזה שאנחנו נרגיש ככה)
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר