fbpx

איך חשיבה בדימויים ציוריים עוזרת לבעלי הפרעת קשב?

האם חשיבה בדימויים ציוריים קשורה להפרעת קשב? כיצד ניתן להשתמש בהם בטיפול ובכלל בחיים?

הכנתי מם על משהו מקסים שהבן שלי (כמובן עם ADHD) אמר לי. רואים שהוא בן של מטפלת CBT, לא? 😉

 

האם חשיבה בדימויים ציוריים קשורה להפרעת קשב?

 לא ידוע לי על קשר בין חשיבה בצורת דימויים ציוריים להפרעת קשב. זה חזק מאוד אצלי ואצל הבן שלי. אצלו זה התעורר יחסית בערך בשנה האחרונה- אבל הוא גם צעיר וזה הגיוני כי זה דורש חשיבה מופשטת ברמה גבוהה. אני לא יודעת אם זה אופייני לגילו או מוקדם לגילו (הוא מחונן וזה מאפיין מחוננים רבים).

אציין שיש מבוגרים עם קש”ר שאני מטפלת בהם שגם נוהגים להשתמש בדימויים ציוריים כדי להמחיש סיטואציות וזה ממש יוצא מהם בקלות, אבל יש כאלה שממש מתקשים בזה. לא שמתי לב למשהו גורף.

משהו חשוב ומעניין בהקשר הזה- אני בהתמחות קוג- פאן (טיפול במבוגרים עם הפרעת קשב) ובשיטה הזו המטפלת מעודדת את המטופל לתת דימוי ציורי לאסטרטגיה או סיטואציה מכיוון שזה מקל על הזכירה, ההבנה והשליפה בעת הצורך- ואז גם שימוש באסטרטגיה.

אני יודעת שלהרבה בעלי הפרעת קשב יש קושי להבין דברים בעזרת מלל רב, גרפים או טבלאות, ואילו מידע שמועבר בצורה גראפית או ציורים מאוד מסייעת בהבנה וזכירה. אז כשאני חושבת על זה, אולי עבור אנשים כאלה חשיבה בצורת דימויים מאוד מתחברת.

איך אפשר להשתמש בוויזואליות ככלי?

כשאני למדתי לתואר הראשון שלי, הייתי ממרקרת מאמרים שזה סוג של ויזואליות כך שהמלל יקפוץ, אבל בגלל הקושי להבחין בין עיקר לתפל הייתי ממרקרת חצי מאמר וזה היה מציף כשניסיתי לסכם במחשב או בכתב יד- זה גזל מלא זמן ועדיין היה מעייף ומתיש לקרוא הרבה מלל, אם כי עצם הסיכום והתימצות והכתיבה מחדש במילים שלי היא כשלעצמה אסטרטגיה מסייעת וטובה לזכירה והבנה.

בתואר השני שלי אחרי שאובחנתי בהפרעת קשב והבנתי את העניין של הויזואליות, התחלתי לסכם בצורה ויזואלית עם חצים, ריבועים ועיגולים, תרשימי זרימה ומרקרים על כל נושא עם ממש עיקרי הדברים כך שזה מאוד עזר לי בשליפה וגם בהבנת החומר- מה מוביל למה, מה הנושא ומה תת נושא וכו. זו שיטת לימוד שפיתחתי שממש עזרה לי.

איך אפשר להשתמש בדימוי בטיפול?

אם למשל מטופל שלי היה אומר לי משהו כמו הבן שלי, אז בפעם הבאה שהיו לו מחשבות שליליות לגבי עצמו, הייתי יכולה להזכיר לו את הדימוי ולשאול אותו:

האם עכשיו אתה מרגיש אפונה חשופה ופגיעה?

באיזה מקרים זה קורה לך?

בוא נדמיין את תרמיל המחשבות הטובות שמגנות עליך- ממה הוא עשוי? איזה מחשבות טובות יכולות לסייע לך?

ואז בפעם הבאה שהוא יחשוב מחשבות רעות, הוא יוכל לדמיין את עצמו כאפונה בתרמיל, ולמוח שלו יהיה הרבה יותר קל לשלוף את המחשבות הטובות או את עצם השימוש באסטרטגיה הזו של מחשבות טובות.

הכי טוב שהמטופל יחשוב בעצמו על דימוי, אבל כשקשה לו- אני מנסה לדמיין בעצמי דימוי למה שהוא סיפר לי או פשוט משתפת את מה שקפץ לי לראש כמו פופקורן (הנה, דימוי שפשוט נשלף לי כשחשבתי על מחשבה קופצת…), והדימוי שלי יכול לסייע לו להבין את עצמו טוב יותר, במיוחד אם קשה לו להסביר את עצמו במילים. הדימוי שהמטופל מוסר יכול לסייע למטפל או לאנשים אחרים בסביבתו להבין אותו יותר טוב, גם ברמה הרגשית.

לדוגמה, למה יותר קל לכם להתחבר?

1. “איזה יום קשה ומתיש היה לי היום בעבודה עם מלא משימות שלא נגמרו”

2. “היה לי יום ממש קשה. הרגשתי כמו סיזיפוס שדוחף את הסלע הענק במעלה ההר, ועד שאני מגיע כבר למעלה- הסלע מתדרדר למטה ואני שוב צריך לדחוף אותו למעלה בסיוט שלא נגמר”

שיהיה לכם שבוע תותים בקצפת (אחלה דימוי, עושה אותי רעבה…)

ענבל

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר