איך מסבירים את הסיכון המוגבר לבעלי ADHD להידבק בקורונה ומה אפשר לעשות כדי להתמודד?

איך מסבירים את הסיכון המוגבר לADHD ואת זה שהתרופות מפחיתות את הסיכון?

 

  1. קושי לשים לב לפרטים קטנים וטעויות של חוסר תשומת לב, לא עוקבים אחרי הוראות ומוסחים בקלות- ההנחיות של משרד הבריאות משתנות כל הזמן, וכשלא עוקבים אחריהן אז לא ממלאים אותן
  2. קשיים בסדר וארגון ואיבוד דברים חיוניים למשימות או פעילויות- שוכחים לקחת את המסיכה, מאבדים אותה, שוכחים לקנות חדשה
  3. היפראקטיביות ואימפולסיביות: תנועתיות יתר, זזים כל הזמן, נוגעים בכל דבר- למשל בתחבורה ציבורית או במקומות הומים, קשה לשמור על מחקר ונוטים להתקרב מידי לאחרים, נוגעים בפנים, במסיכה, מזיזים אותה, חוסר מנוחה
  4. ילדים שגם ככה נוטים להיצמד זה לזה, אז ילדים היפראקטיביים יותר ישתוללו, ישחקו קרוב לילדים אחרים, יגעו, ידחפו, יצמדו
  5. נטייה לקחת סיכונים ולא לחשוב לטווח רחוק על ההשלכות
  6. קושי לכבד הסגר, במיוחד לבעלי היפראקטיביות ואימפולסיביות- להישאר בבית בלי לזוז, להיות פעיל, לעשות ספורט
  7. הרבה פעמים יש בעיה של חוסר וויסות חושי ולכן יש קושי פיזי וחושי להיות עם מסכה על הפנים ואו שלא עוטים אותה או שמורידים אותה כל הזמן או משחקים איתה
  8. קושי לשמור על היגיינה ולשטוף ידיים לעיתים קרובות, יותר זילזול בהוראות או שיכחה

כל התסמינים הללו של הפרעת קשב שמתבטאים באופן ישיר בקושי לשמור על ההוראות המומלצות של משרד הבריאות גורמים לסבירות גבוהה יותר להידבק ולהדביק בקורונה והם מוגברים במיוחד בילדים.

זה כנראה מסביר את הממצא המעניין שנוגד את מה שחשבו שילדים פחות נדבקים ומדבקים- באותה תקופה אוכלוסיית הילדים הידועה שנדבקה הייתה פחות מ- 2%.

Virus, Protection, Family, Coronavirus, Woman, Face

עוד ממצאים מעניינים:

  1. נמצא שגורמי סיכון הם: ADHD, דמנציה, יתר לחץ דם ומחלות ריאה, זכרים ומתחת לגיל 20
  2. מתוך 1699נבדקים שאובחנו ב-ADHD, רק 418 מהם (24.6%) רכשו בשנה האחרונה לפחות 3 חודשים תרופות להפרעת קשב.
  3. הסבר נוסף לכך שמצאו יותר ילדים שנדבקו ובמיוחד עם הפרעת קשב, זה בגלל שהפרעת קשב מאבחנים רק מגיל 5 והשכיחות של האיבחון הרבה יותר גבוהה אצל ילדים
  4. לא ביצעו בדיקות בהתפרצות המוקדמת ולכן לא ידעו באותו זמן על הכמות הגדולה של הילדים שנדבקו. ילדים נוטים להשתתף יותר במפגשים המוניים ולהיצמד זה לזה
  5. בתחילת מאי בגל השני של הקורונה בקוריאה ראו מקרי הדבקה רבים במועדונים ומקומות בילוי אצל בני 20+
  6. למרות שסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות ריאה רוניות נחשבו כקשורים לגורמי סיכון להידבקות- לא נמצא קשר במחקר הזה. ההשערה היא שבגלל שזו התפיסה, אנשים עם המחלות הללו נטו באופן קפדני יותר לשמור על ההוראות וגם להגן על עצמם ולהישאר בבית
  7. הפרעות פסיכיאטריות לא נמצאו כגורמי סיכון למעט הפרעת קשב וזה ממצא משמעותי. זה מעניין בעיקר בסכיזופרניה מכיוון שגם שם יש תסמינים מסוימים שדומים להפרעת קשב כמו שיפוטי לקוי וחוסר תשומת לב. ההבדל מוסבר שבקושי של הפרעת קשב לשמור על ההוראות ולהיות ממושמעים, מה שלא קיים אצל סכיזופרנים.

המלצות בשורה תחתונה:

  1. קחו טיפול תרופתי אם יש לכם ולילדכם הפרעת קשב
  2. הפרעת קשב לא קשורה רק בלימודים ואם יש לכם ילדים שעכשיו בחופש עדיין כדאי לתת להם טיפול תרופתי ובמיוחד אם הם בקייטנות או משחקים הרבה בחוץ
  3. מי שלא רוצה לקחת כל יום, יכול לכל הפחות לקחת במצבי סיכון כמו כשהולכים לאירועים המוניים או צפופים וגם מהם כמובן כדאי להימנע במידת האפשר
  4. להשתמש בכלים לסדר וארגון ולשכיחה כדי להקפיד על מסיכות- למשל שתמיד תהיה לכם מסיכת גיבוי בתיק, באוטו ובמשרד, תזכורת בנייד, פתק ביציאה מהבית וכו

למשל פתק כזה שתליתי על הדלת בבית ואני רוצה לניילן ולסמן עליו שאפשר לרכוש אותו כחלק מערכת הטפסים שלי שתעזור לכם לנהל את הזמן והמשימות שלכם טוב יותר:

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *