אולי אין לי באמת הפרעת קשב אם אני מצליח להתרכז במשחקי מחשב, ספר או פרויקט?

 כמו כן, הנטייה של אדם עם קש”ר בגלל הקושי למקד את הריכוז ולהתמיד בו לאורך זמן, זה להתקשות עוד יותר להתרכז בפעילויות שדורשות מאמץ קוגניטיבי גבוה, פעילויות משעממות או קשות ומוסחים יותר בקלות- ואז גם מתקשים להשיב את הקשב שלהם בחזרה.

בפעילויות מעניינות קורית תופעה הפוכה בשם “היפר- פוקוס”, כלומר יש מיקוד יתר. האדם “נבלע” בתוך פעילות מסויימת באופן קיצוני, עד כדי כך שהוא כאילו בתוך “בועה”. כשאנשים או ילדים במצב כזה, הם יכולים לשכוח לאכול, לדחות שינה, לאבד תחושת זמן ולשקוע בפעילות במשך שעות. לפעמים אפשר לקרוא להם וייקח להם זמן עד שהם יבחינו שמשהו מסביבם קורה או מישהו קורא בשמם.
התופעה הזו מתעתעת מכיוון שהרבה הורים תוהים איך הילד שלהם מתרכז יופי במשחקי מחשב, לגו או ספר, ומבוגרים רבים לא מצליחים להבין איך הם יכולים להתרכז בספר, בפרויקט מסקרן ומלהיב- אבל לא במשימות סטנדרטיות בעבודה או ללמוד למבחן.

אז זו בדיוק הסיבה- חוסר היכולת לווסת את הקשב וחוסר עקביות.
לכן אנשים וסביבתם חושבים שאין להם באמת הפרעת קשב וריכוז או תולים את ההצלחה בתחומים/ משימות מסויימות ובאחרות לא בכך שהם “לא מספיק רוצים”, “לא מספיק חשוב להם” או שהם “עצלנים”.
זה כמובן לא נכון.

חשוב להדגיש-
לא, לא לכולם יש הפרעת קשב וריכוז.
לכולם יש תסמינים של הפרעת קשב וריכוז כמו שיש לכולם תסמינים של חרדה, דיכאון, הפרעת אישיות וכל דבר בערך ב- DSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי שלפיו מאבחנים הפרעת קשב והפרעות נפשיות שונות).
אלא שכדי לאבחן הפרעת קשב, צריך שתהיה כמות גדולה של תסמינים, בתדירות גבוהה ושזה יגרום למצוקה ולפגיעה משמעותית בתפקוד.
אם אדם “מידי פעם לא מצליח להתרכז בקריאת ספר או בישיבה, בפרט אם היא משעממת” או “דוחה לפעמים לעשות מטלות של העבודה”, זה לא נקרא הפרעת קשב.
במקרה הטוב- “קשיי קשב”.

קשיי קשב היא תופעה שיכולה לחקות הפרעת קשב, אבל היא אינה הפרעת קשב אמיתית, כלומר- אינה על בסיס נירולוגי אלא נובעת מסיבות אחרות- רגשיות, קשיי שינה, חוסר איזון הורמונלי, לקויות למידה וכו.

החלק היפה בהיפר פוקוס, זה שאפשר לרתום אותו לעשייה נפלאה כשיודעים מה אנחנו אוהבים, רוצים, במה אנחנו טובים, מה חשוב לנו… ולהגיע להישגים נפלאים!