קורה לכם שקשה לכם להתרכז בישיבות או בשיעורים בכיתה?
קורה לכם שאנשים חושבים שאתם חסרי טאקט כי אתם אומרים את מה שאתם חושבים בלי יותר מידי מסננים?
אתם דחיינים כרונים, כולל משימות חשובות מאוד גם אם יש להן מחיר לא פשוט כמו למשל להפסיד כסף או לקבל ציון נמוך על אי הגשה בזמן של עבודה?
כשיש לכם הרבה משימות, אין לכם מושג במה להתחיל קודם, אתם מרגישים מוצפים ואז או שאתם לא עושים כלום או שאתם מתחילים במשימות הכי קלות והכי לא חשובות?
קשה לכם לנהל את סדר היום שלכם ובסוף יום עבודה אתם לא מבינים איך נגמר הזמן כל כך מהר, ומה עשיתם בכלל כל היום?
אתם לא מתמידים במקומות עבודה? קשה לכם לשמור על קשרים חברתיים לאורך זמן? קשה לכם להתמיד במערכות יחסים זוגיות? מפסיקים לימודים או קורסים באמצע?
אתם מאבדים עניין מהר מאוד ומשתעממים בקלות גם אם לפני כן ממש אהבתם ונהניתם מזה?
אם עניתם "כן" על חלק גדול מהשאלות האלה, יש סיכוי שאולי יש לכם הפרעת קשב וריכוז…
כל ההתנהגויות האלה אינן גזירת הגורל וניתן לקבל עליהן מענה בטיפול CBT להפרעת קשב וריכוז בקליניקה בחיפה!
אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בטלפון 0545-365959 כדי לקבוע פגישה. בטיפול תוכלו לקבל כלים איך להתמודד עם כל ההתנהגויות הללו, ובמידה ואינכם מאובחנים- מומלץ ללכת לאבחון מסודר בהמשך, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד בהווה או בעתיד הקרוב. כפי שאתם רואים, להפרעת קשב וריכוז יש ביטוי בכל תחומי החיים.
"זה משגע אותי", היא אומרת לי. "העסק הזה ממש חשוב לי, אני יודעת שאני חייבת לבצע את המשימות האלה, ואני פשוט לא מצליחה! אני דוחה את זה בלי סוף, מוצאת תירוצים, עושה מיליון דברים אחרים, העיקר לא לעשות את הטלפונים שאני צריכה או את הניירת. רק כשכבר אין ברירה ויש דד ליין ואני עם סכין על הצוואר, אני עושה את זה. אני עומדת במשימה, אבל בקושי, ואני רוצה יותר, הרבה יותר. אני חולמת להצליח, ואני יודעת שאני יכולה ורק זה עוצר אותי מלהצליח באמת".
את המונולוג העצוב והנוגע ללב הזה (שמי לא מזדהה איתו?) אמרה לי אחת המטופלות שלי בתחילת שנות ה- 30 לחייה. בעקבות הטיפול עלה בי החשד שיש לה הפרעת קשב וריכוז. נתתי לה שאלון שבו אכן עלה שיש חשד לADHD. לאחר מכן סקרתי לעומק את תולדות חייה ועלו סימפטומים נוספים שלא נמצאים בDSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי) אך מאפיינים מאוד את ההפרעה: קשיים לימודיים מהיסודי- אף פעם לא אהבה ללמוד, חוסר יכולת להתמיד במקומות עבודה, משתעממת בקלות, דחיינית, שכחנית, קושי לגייס מוטיבציה, חיה בבלאגן מתמשך, דימוי עצמי נמוך לאור תחושת כישלון מתמשכת…
הסברתי לה על הפרעת קשב וריכוז, תיארתי לה את כל הסימפטומים לפי הDSM ולפי ניסיון קליני בשטח וידע מהתחום, ועיניה נפערו. לפתע היא הבינה שכל אותן התנהגויות ששנאה בעצמה ותמיד חוותה חצי ביקורת בגללן, הן לא בגלל "אופי בעייתי" או "עצלנות"- זה בגלל שאולי באמת יש לה בעיה, בעיה אובייקטיבית… בעיה שגם אפשר לטפל בה! היא קבעה תור לנוירולוג ועברה אבחון מסודר, ואכן נמצאה כלוקה בהפרעת קשב וריכוז. סייעתי לה להפנים את המידע החדש, מה זה אומר לגביה, לגבי העבר ולגבי העתיד… היא התחילה לקחת טיפול תרופתי ובשילוב שלו עבדנו על מיומנויות ניהוליות (סדר, ארגון, תיעדוף משימות, ניהול לו"ז וכו') ועל תפיסת המציאות והעצמי השלילית שלה. בעקבות כך, דימויה העצמי התחזק, היא למדה כלים המיועדים לעסק, אך כמובן ששימשו אותה גם בחייה האישיים, תחושת המסוגלות שלה התחזקה בעקבות חוויות הצלחה ותחושה שהיא יכולה לשלוט בעסק ובחייה!
דוגמה נוספת של טיפול במבוגר עם הפרעת קשב וריכוז עם התערבות זוגית, לחצו כאן
*
מטופלים שואלים אותי מה זה בעצם פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית. מה החלק ההתנהגותי ומה החלק הקוגניטיבי? איזה משימות אני נותנת?
בחלק הקוגניטיבי שנותן המון מקום גם לרגשות ניתחנו יחד מה קורה כשהיא דוחה משימות, איזה מחשבות עולות בה, איזה רגשות מציפים אותה… הלחץ, המתח, האשמה עצמית, חוסר אונים, תסכול… והכל מתגבר ומתעצם לאור העובדה שהיא יכולה, אבל לא עושה… דיברנו על החוזקות שלה, איתרנו את עיוותי החשיבה שלה ונתנו להם מענה מסתגל ומציאותי יותר ובכך העצמנו את ביטחונה העצמי, הפחתנו את החרדות שלה ואת התפיסה השלילית שלה.
בחלק ההתנהגותי בחרנו משימה קטנה, שהיא לא מפחידה מידי, שהיא ניתנת לביצוע והיא דוחה כבר כמה שבועות. היאא קבעה עד מתי היא צריכה לבצע אותה (ולפני הפגישה הבאה שלנו) וקיבלה טבלה למלא שבה היא מנתחת את הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלה סביב האירוע. המשימה שהיא צריכה לבצע והניתוח שלה מעבר לפגישה שלנו הן החלק ההתנהגותי שבהם היא צריכה להתמודד עם מה שמלחיץ אותה ומאיים עליה ולבדוק מה קורה לה בזמן הזה. בהתאם לתוצאות (האם תצליח או לא לבצע את המשימה), נוכל להמשיך להיכנס לעומק ולהבין מהו גורם הלחץ ונתמודד איתו ביחד.
דוגמה נוספת לחלק ההתנהגותי הוא שהכנו יחד רשימה של משימות שעליה לעשות במהלך השבוע הקרוב, היא תעדפה אותן ותכננו יחד שתי משימות שהיא תבצע השבוע כשאנו פורטות ומתכננות את השלבים המקדימים. לאחר מכן, תכננו חלוקת זמן של יום אחד ואת המשימות על פניו. כאן בעצם הוסבר באופן תאורטי ונעשה דיון אודות איך מתעדפים משימות, איך מתכננים ביצוע משימה, מה צריך לכלול תכנון סדר יום וכו'- ולאחר מכן ביצענו זאת יחד, כשהמטרה היא שהיא תנסה ליישם זאת. בהתחלה בליווי שלי, ולאחר מכן בעצמה, כשהיא מביאה לפגישה הבאה גם את התכנון שערכה לבד וגם האם הצליחה לבצע את המשימות, מה סייע לה להצליח ומה לא וכן הלאה.
זו דוגמה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, אבל המודל הטיפולי הזה מתאים לטיפול בכל סוגי ההפרעות ובכל סוגי הבעיות, כולל בעיות שכל אדם נתקל בהן בתחומי חיים שונים או משברי חיים.
האם גם לכם יש קושי או דבר מה שמאיים עליכם או מלחיץ אתכם ואתם רוצים להתמודד איתו, אבל מתקשים לעשות זאת לבד וזקוקים לעזרה כדי להצליח?
מוזמנים ליצור קשר ולקבל ייעוץ וליווי אישי.
דוגמה על עצמי כדי להמחיש מה אני עושה בטיפול ואיך ההשפעה שלו עובדת 🙂
עד לפני הקורונה הייתי אדם סופר פעיל עם פעם- פעמיים בשבוע ריקודי סלסה או בצ'אטה במשך כשעתיים ועוד פעם בשבועיים ריקוד במשך שעות במועדון.
זה עשה לי טוב על הנפש וטוב לגוף.
אבל כבר למעלה משנה שאני לא עושה כלום.
הכושר התנוון, בבית אוכלים יותר והמצברוח יורד כשתקועים בבית מסגר לסגר ועם מיליון הגבלות.
נעלי הספורט שלי מעפנות ושחוקות ולא היו כמעט חנויות במשך שנה, זה לא היה חשוב לי כי ממילא לא נזקקתי להן המון זמן וידעתי שבלי מסגרת- קשה לי לעשות ספורט (כמו חלק ניכר מהאנשים ורוב מופרעי הקשב).
כל הזמן חיכיתי שמסיבות יפתחו. שהסלסה תיפתח. אולי לחזור לחדר כושר… אבל עד שהתחסנתי ויש מעט חוגים ומה שיש ואני מתחברת- לא מתאים לשעות שאני יכולה (הנה… מתחיל לעלות בי הקול השיפוטי של "סתם תירוצים!", אבל אני נותנת לו נבוט על הראש ומשתיקה אותו כי הוא לא תורם לי בכלום…)
שלשום אמרתי די!
נמאס לי להיות בטטה.
נמאס לי ללכת לא הרבה ולהתעייף.
נמאס לי לחכות שמשהו במציאות החיצונית ישתנה!
אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, חיונית, בריאה, מזיעה (איכסוש, אבל גורם לך להרגיש שאשכרה התאמצת!)…
ולא ייתכן שאני עוזרת ללא מעט מטופלים שלי עם הפרעת קשב להתחיל בהרגלי ספורט- ולא עוזרת לעצמי!
וכן, זה תמיד מפחיד אנשים עם ADHD-
ואם אני לא אתמיד?
וקשה לי להתחיל
ואם לא יהיה לי כוח?
וקשה בלי מסגרת…
אולי מחר-כך?
אז לקחתי את הכלים שאני יודעת שעוזרים לי ולקשיי הפרעת הקשב שלי:
- הכנסתי תזכורת לטלפון ללכת לקניון למחרת לקנות נעלי ספורט עם שעה
- מצאתי את כל תווי השי שהצטברו אצלי שנה וחצי
ולא היה לי בהם שימוש וזרקתי 2 שנגמר התוקף שלהם לפני שנתיים (הנה, שוב הקול השיפוטי המיותר ואני מוציאה נבוט ונותנת על הקול הזה בראש) 
- לפני היציאה לקניון בדקתי באיזו חנות הם תקפים כדי שלא יהיו פדיחות
- מצאתי נעליים ממש מהר להפתעתי, ואז קניתי עוד כמה בגדים באופן אימפולסיבי בחנות אחרת
- חזרתי הביתה והחלטתי שהזמן הכי טוב לצאת להליכה זה בערב, כשקריר. החלטתי שאני קודם חייבת לתייק סיכומי מטופלים וקבלות של הוצאות עסק שהזנחתי 3 חודשים (כי לא בסדר עדיפויות שלי מבין מיליוני משימות אחרות, אז נוח לי אחת לכמה חודשים לעשות את כל מה שהצטבר). הקצבתי לזה שעה וחצי ומיד אח"כ לצאת להליכה
- כדי שאני לא אאבד תחושת זמן וכדי שלא יהיה לי משעמם, הייתי עוד יותר פרודוקטיבית (!) ושמתי ברקע הקלטה של וובינר שלא הספקתי לראות ולא מצאתי לו זמן כבר שבוע, עוד מעט יורד מהאוויר והוא במשך שעה וחצי בדיוק
- הספקתי לתייק רק חלק מהסיכומים ובכלל לא את הקבלות- הערכת זמן לא מותאמת כמובן
אבל המדד שלי היה משך העיסוק באדמינ' ולא הכמות. - לכן הפסקתי והשעה הייתה 22 בלילה. פתאום הבנתי שזה מאוחר מיד קפצו לראש המחשבות- אבל מאוחררר… למה לא חשבת על זה קודם? לא סימפטי ללכת בשעה כזאת… אבל אמרתי לעצמי שזה מה שקבעתי, זה יעשה לי טוב ואני רוצה לעמוד בזה!
התלבשתי מהר, ארגנתי בקבוק מים, מגבת הזעה, טלפון ואוזניות. התעכבתי רבע שעה (!) כי לא מצאתי את המחזיק של הטלפון שאני כורכת סביב הזרוע- זה ביאס ממש, אבל החלטתי לא לתת לעצמי להתעכב עוד ואני יוצאת עכשיו!
22:30 יצאתי החוצה להליכה
הורדתי אפליקציה של מד הליכה כדי לדרבן את עצמי, להציב יעדים ולעזור לעצמי להגדיל אותם קצת כל כמה זמן.
היה אחלה!
שקט פנימי, מוזיקה אהובה באוזניים, תחושת מיקוד, גוף חי ופעיל, אנרגיה טובה והיה כל כיף עם מזג אוויר מושלם 
חזרתי אחרי שעה והספקתי כמעט 5 ק"מ ואני ממש גאה בעצמי כי הייתי בטוחה שיהיה לי הרבה יותר קשה… זה כל כך מספק לראות מספרים בטלפון!
החלטתי לצאת פעם- פעמיים בשבוע בערב אחרי שאני מסיימת בקליניקה.
אחד הדברים הכי חשובים ביצירת הרגלים חדשים זה להצמיד אותם לרוטינה קיימת, וזה בדיוק מה שאני עושה ומקווה שזו התחלה חדשה וטובה
מקווה שהטיפים והדרך שלי להתחיל ליצור לעצמי הרגל חדש
(עד שהסלסה תחזור…) תעזור אולי גם לחלק מהאנשים שקוראים את זה 
זו דוגמה חיה למה שאני עושה בטיפול בבעלי הפרעת קשב
(CBT + COG-FUN)- לוקחים סיטואציות ומנתחים אותן:
מה עבד? מה לא עבד? באיזה אסטרטגיות השתמשתי?
מה התפקודים הניהוליים של הפרעת הקשב שמעורבים פה?
ולומדים, מדייקים ומשפרים מפעם לפעם 🙂
רוצים שאני גם אעזור לכם לשפר את התיפקוד שלכם ולהכיר את הפרעת הקשב שלכם?
מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון: 0545365959, ענבל
והנה עוד דוגמה על סדר וארגון חדר עם ילדים עם הפרעת קשב כשגם לכם יש הפרעת קשב 🙂