fbpx

התחזות להפרעת קשב וריכוז

התקשורת עוסקת רבות במקרי הרצח והניסיונות לרצח של נשים על ידי בעליהן ובבקשת הגברים להסתכלות פסיכיאטרית במטרה להראות שהם לא היו כשירים נפשית בעת ביצוע המעשה על מנת לקבל פטור מאחריות פלילית. במקרים אחרים טוענים להפרעות נפשיות בכדי לקבל הקלות בעונש לאחר הרשעה. לפי ההערכות אחד מכל ארבעה שעובר הערכה למטרה משפטית הוא מתחזה. הפסיכיאטרים והמשפטנים מכירים היטב את התופעות הללו ויודעים כיצד לזהות מתחזים, בפרט כשישנה בקשה כזו בהקשר של תביעה.

התחזות היא ביטוי מומצא או מוגזם של תסמינים פיזיים או פסיכולוגיים כדי לקבל תמריצים חיצוניים כמו להתחמק מהעמדה לדין, לקבל פיצויים מחברות ביטוח או נכות מביטוח לאומי, הימנעות משירות צבאי וכו’.

הרבה אנשים שעברו איבחון להפרעת קשב מודאגים שמא האיבחון לא היה רציני מספיק וישנה ביקורת על כמות המאובחנים הגבוהה וטענה שחלק מהאבחנות שגויות, אולם כמעט ולא מדברים  על אנשים שמתחזים בכוונה תחילה לבעלי הפרעת קשב וכיצד ניתן לזהות זאת.

תופעת ההתחזות להפרעת קשב הינה תופעה לא מוכרת יחסית ולא נחקרת דיה. ישנם אנשים שמתחזים לבעלי הפרעת קשב כדי לקבל תוספת אחוזי נכות בביטוח לאומי, התחשבות בהמתקת העונש בבית משפט, התאמות במוסדות אקדמאיים או בבגרויות ואף קבלת תרופות להפרעת קשב עבור שימוש לרעה כסמים ממריצים או מכירתן בשוק השחור באופן לא חוקי.

בדומה להערכות של ההתחזות למטרות פליליות, יש עדויות לכך שבין רבע לחצי מהסטודנטים שעברו הערכה להפרעת קשב הינם מתחזים.

איבחון סטנדרטי של הפרעת קשב  אצל מבוגרים נעשה עם נוירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שעבר הכשרה מיוחדת בהפרעת קשב והוא כולל תשאול קליני ושאלונים לדיווח עצמי ולעיתים קרובות איבחון ממוחשב כמו TOVA או MOXO.

 

ישנם שני כלים לבחינת התחזות שהוכחה יעילותם:

1.       מדדים מוטמנים:

א.      מטלות חשיבה סטנדרטיות במסגרת הערכה כמו בזיכרון. ישנו טווח של הנורמה ומחוץ לנורמה בגדר הסביר- כאשר ביצועים שנמצאים מחוץ לטווח זה מחשידים בהתחזות. מדדים אלו נמצאו יעילים בזיהוי התחזות במגון הפרעות נירו-פסיכיאטריות. מדדים אלו נוטים להיות באבחון דידקטי או פסיכודידקטי לאיבחון לקויות למידה שאף הן על רקע נירולוגי או באיבחוני מת”ל באקדמיה.

ב.      מבחני ביצוע מתמשך כמו הטובה והמוקסו שמבוססים על ממצאים שמראים שבעלי הפרעת קשב מאופיינים לעיתים קרובות בליקוי ביכולת להגיב לגירוי ספציפי, התעלמות מגירויים אחרים והיכולת לעכב תגובה (אימפולסיביות). לכן מטלות אלו שכיחות מאוד באיבחון הפרעת קשב, למרות שמשרד הבריאות מגדיר אותן ככלי עזר איבחוני ולא חובה לצורך האבחון. במספר מחקרים שבהם ביקשו מאנשים בריאים להתחזות לבעלי הפרעת קשב או שבחנו אנשים עם הפרעת קשב גילו שהמבדק יעיל בגילוי המתחזים – אך הוא מהימן רק כחלק משילוב עם מדדים נספים.

2.    מדדים ייעודיים:

מטלות ייעודיות לזיהוי התחזות– מטלות שגם אנשים עם לקות קוגניטיבית גבוהה (למשל דמנציה, פגיעת ראש קשה מתאונה או אינטליגנציה גבולית או נמוכה) יכולים לבצע יחסית בקלות, וככל שאדם ללא לקויות אלו חורג בביצועים שלו מהנורמה של אנשים עם הפרעת קשב- כך עולה רמת הודאות בהתחזות.

ישנם מספר אתגרים בזיהוי התחזות של הפרעת קשב וריכוז:

  1. ישנה כמות גדולה של אנשי מקצוע שאינם מקצועים דיים באיבחון הפרעת קשב ושאינם לוקחים בחשבון התחזות אפשרית.
  2. חוסר בנהלים ברורים להערכת התחזות באבחוני הפרעת קשב וריכוז.
  3. אין הרתעה של מתחזים באמצעות תביעות פליליות למרות שהחוק מאפשר עבור מי שעושה זאת על  סמך סעיף 244 לחוק העונשין: “העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכון הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו- מאסר שלוש שנים”
  4. יש לפתח אמצעי הערכה אובייקטיביים וספציפיים לזיהוי התחזות להפרעת קשב כי הנוכחיים אינם מספקים דיים כמו שימוש במדדים פסיכו- פיזיולוגיים שלא נשלטים במדעות מלאה. הנושא נחקר בימים אלו במעבדה לנירופסיכולוגיה משפטית באוניברסיטת אריאל וכולל מדדי זמני תגובה ותנועות עיניים.

 

מקור:

בראב, י., אומר, א. וברגר, ק’ (2019). התחזות של הפרעת קשב וריכוז בבוגרים: תיאור מצב, כלי התמודדות ואתגרים עתידיים. רפואה ומשפט, 51, 203-212.

 

Call Now Button