חרדת בריאות (היפוכונדריה)

מה כתוב על המצבה של ההיפוכונדר?
“אמרתי לכם!”

עבור חלק מהאנשים שקוראים את הבדיחה הישנה הזו- היא לא מצחיקה. היפוכונדריה- או בשמה העדכני “חרדת בריאות” גורמת למצוקה משמעותית עבור מי שסובל ממנה, ולעיתים קרובות גם לסובבים את האדם- במיוחד אם הוא חרד גם לבריאותם.
המחקרים מראים שהיא נמצאת אצל 4-6% מהאוכלוסיה כשהיא שכיחה אצל גברים ונשים במידה שווה פחות או יותר ומתפרצת בעיקר בגילאי ה20-30.

אדם הסובל מחרדת בריאות הוא אדם שרגיש מאוד לגופו ולסימניו הפיזיים והוא בודק אותם בתשומת לב, כשיש לו נטייה לפרש סימנים קלים או נייטרלים כסימנים שמעידים על מחלה, לרוב מחלה קשה. לדוגמה: התכווצות בלב או לחץ בחזה שיכולה להיות התכווצות שרירים פשוטה עלולה להתפרש כהתקף לב, כאבי ראש חזקים עלולים להתפרש כגידול במוח והתכווצויות בשרירים יכולה להוביל לפחד שיהיה ניוון שרירים. אצל אנשים אחרים יש חשש מתמיד מפני מחלות שעלולות לקרות ויגרמו לזהירות מופרזת גם בלי שיהיו תסמינים כלשהם. בשני המקרים נפוץ לראות שהיה אירוע בריאותי כלשהו שנחווה כטראומטי עבור אותו אדם, הרבה פעמים בילדות והיה כרוך במחלה קשה או מוות של אדם אהוב.

לאור הפרשנות של אותם תסמינים כמסוכנים, עולה הרגשת חרדה ולחץ גבוהים. האדם יתחיל להשתמש בהתנהגויות ביטחון, כלומר התנהגויות שמטרתן להרגיש ביטחון וודאות: לחפש באינטרנט מידע על מה התסמינים האלה אומרים וייבהל עוד יותר מהמחלות המסוכנות שרשומות שם וייחפש בגופו סימנים נוספים שיצדיקו את האבחנה של מחלות אלו. הוא יפנה לרופאים רבים ולבדיקות רבות, חלקן עשויות להיות חודרניות ומסוכנות אם הן נעשות שלא לצורך רפואי וכל זאת במטרה לוודא שהוא בריא ואין לו כלום.
הבעיה היא שכל בדיקה שתתגלה כתקינה תרגיע לפרק זמן קצר ביותר ואז יעלה ספק או חשש נוסף שמא הבדיקה לא הייתה מקיפה מספיק, הרופא לא היה מקצועי מספיק או מבין מספיק בבעיה הזו, שאולי הייתה טעות אנוש, שהמחלה בשלב מוקדם מידי ולכן לא זוהתה וכל סיבה אחרת ללמה לא לסמוך על התוצאות. הם מדמיינים את התרחישים הגרועים ביותר וחשים חרדה ומצוקה אמיתית באופן שעשויה להפריע להם לתפקד. המצוקה גוברת כשסביבתם הקרובה וכשהרופאים אומרים להם שאין להם כלום ושהם מגזימים כי הם חוששים שהם טועים ויש להם בעיה רפואית אמיתית שטרם התגלתה.

בנוסף, ככל שהאדם יותר לחוץ שהוא חולה או יחלה במחלה קשה, כך הוא רגיש יותר לשינויים, כאבים, התכווצויות וכל סממן פיזי אחר בגופם, הוא כמעט תמיד ימצא משהו ואז תתעורר מחדש החרדה שמא יש מחלה נוספת וחוזר חלילה.

כיצד מטפלים?
טיפול CBT נחשב כיעיל בהפרעות חרדה וביניהן כמובן חרדת בריאות. במהלך הטיפול בודקים מנין נובעת חרדת הבריאות: נבין את הרקע המשפחתי והרפואי של האדם ומעמיקים ובודקים מה בעצם חרדת הבריאות מספרת לנו- לפעמים היא יושבת על חרדות נוספות שקשורות במצבי לחץ בחיים, משברים, קונפליקטים אישיים, משפחתיים, זוגיים או תעסוקתיים וכדומה.

נבחן את המחשבות שמעוררות את חרדת הבריאות ומזינות אותה, נבין מה מהן רציונלי ומה לא ונשאף לעזור לאדם להבין שבחיים לא ניתן להשיג ודאות מוחלטת לגבי שום דבר ואסייע לו להתמודד ולשאת את ההרגשה הקשה הזו של חוסר ודאות וחוסר אונים כי לעיתים יש חשש שלא יהיה מסוגל לשאת זאת. כמו כן, נעבוד גם במישור ההתנהגותי- אסייע לאדם לבחון מה הוא עושה כהתנהגויות ביטחון שכביכול מרגיעות את החרדה, אבל בפועל מגבירות אותה ובאופן הדרגתי נפחית אותן כשאין בהן צורך רפואי ממשי. המטופל ילמד מתי סימני הגוף שלו נורמלים ויש להם הסברים אלטרנטיביים ומתי צריך לבדוק אותם מבחינה רפואית.

חשוב לציין שהבסיס של חרדת הבריאות היא להגן על האדם וודאי שהמטרה אינה למנוע ממנו לפנות לרופא כשהוא מרגיש כאבים או סימנים לא רגילים בגופו וודאי שזו התנהגות רצויה וחשובה, אלא המטרה היא לא להמשיך לעשות בדיקות כשיש חרדה גבוהה למרות שלא נמצאו שום ממצאים רפואים חריגים.
כמו בכל דבר בחיים- איזון היא מילת המפתח.

לפרטים נוספים וקביעת פגישת היכרות בקליניקה לטיפול CBT בחרדת בריאות בקריות מוזמנים לפנות אליי  לנייד: 0545365959 

בתמונה: תרשים שהכנתי שממחיש את המעגל של היווצרות והשתמרות חרדת הבריאות.