חרדה מבדיקות דם ורופאי שיניים

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) נחשב יעיל מאוד מחקרית לטיפול בהפרעות חרדות ובחרדות בכלל. הטיפול בפוביות, כל פוביה, דומה למדי. כדאי ללכת לטיפול אם מרגישים שהחרדה כל כך גבוהה עד שנמנעים מלבצע בדיקות רפואיות הכרחיות או שוטפות. יש אנשים שלא הולכים במשך שנים לבדיקות דם או רופאי שיניים בגלל הפחד וזה עלול לפגוע ממש בבריאותם. יש אנשים שהולכים בלית ברירה רק למה שממש הכרחי וכשאין ברירה יותר- גם פה העיכוב עלול לפגוע בבריאות. הבעיה כאן שהם מרגישים סטרס גבוה מאוד במשך זמן רב לפני הבדיקה ובמהלכה, לפעמים עד כדי כך שהם מקשים על הצוות הרפואי לבצע את הבדיקה/הטיפול ולפעמים היא לא מתבצעת בכלל או בשלמותה. הסטרס גם נמשך אחרי הדקירה ולוקח זמן להירגע. יש אנשים עם פוביה ברמה כה קשה עד שכבר בבוקר לפני הבדיקה ולאורך כל הדרך הם ממש בהתקף חרדה קשה עם בכי ותחושת מוצפות גבוהה.
חשוב מאוד לטפל בפוביה ברמות כאלה על מנת שהבריאות לא תיפגע (בפוביות אחרות כמו גבהים, חושך, ג’וקים, טיסות וכו- בד”כ אין השלכות מהותיות על החיים או פגיעה בבריאות, להבדיל מפוביה דנטלית מרופאי שיניים או ממחטים).


הטיפול מתבצע כך:
מנסים לאתר את מקור החרדה, אך זה לא הכרחי אם לא זוכרים ולא “חופרים” שם יותר מידי. מתבצעת עבודה טיפולית בשני מישורים:
1. המישור הקוגניטיבי– עובדים על המחשבות הקיצוניות השליליות שמעוררות את החרדה העצומה (על פי רוב בעל הפוביה יודע שהחרדה שלו לא מותאמת לסיטואציה והיא מוגזמת) ולומדים איך לחשוב באופן ריאלי יותר ולהתמודד עם המחשבות הקשות.
2. המישור ההתנהגותי- לומדים טכניקות הרגעה עצמית כמו אלו שאמנה בהמשך, ואחר כך עובדים על חשיפות הדרגתיות- מתחילים בחשיפה בדמיון בקליניקה עם דמיון מודרך ולאט לאט, בהתאם לרמת החרדה, מתנסים בחוץ.  לוקחים מחט דמה או סיכה כמו בדיקור סיני ונותנים למטופל לדקור את עצמו (תחת השגחה והסבר איך והיכן), אח”כ המטפל וכו. אם זה ברמה שמפחדים כבר מחוץ למרפאה- אז להתקרב למרפאה ואח”כ לחזור הביתה ובכל פעם להתקרב יותר, לדבר עם הצוות וכו. להרגיש ביטחון. ככל שמתקרבים יותר ועולים בסולם החשיפות- כך צוברים ביטחון.

בטיפול בחרדות הכי חשוב להתמודד עם החרדות כי האדם החרד נמנע ממקור החרדה כדי לא להרגיש אותה- וזה מעצים את החרדה ואת ההרגשה שאי אפשר להתמודד איתה וזה יוצר מעגל קסמים סגור שמזין את עצמו.
חשוב ללכת למטפל CBT שמנוסה בהפרעות חרדה (פחות קריטי אם הוא מנוסה ספציפית בפוביה הזו כי הטיפול בפוביות דומה בכולם בלי קשר למקור הפוביה. יוצאת דופן היא החרדה החברתית שבעבר הייתה שייכת לקבוצת הפוביות ונקראת בספרות בחלק מהמקרים גם פוביה חברתית- כי היא דורשת עבודה ייחודית ושונה בשל החסמים והקשיים הייחודיים לה).
הטיפול יעיל ויחסית קצר טווח (ייתכן שיפור משמעותי תוך חודשים בודדים).
הקושי בטיפול בחרדה דנטאלית או של בדיקות רפואיות זה שהרבה פעמים מגיעים לטיפול כשאין זמן וצריך לעשות בדיקה או טיפול דחוף ואז הטיפול פחות מיטבי ויש הרבה לחץ. לכן חשוב ללכת דווקא כשיש בדיקה שהיא לא דחופה כמו בדיקת דם תקופתית ויש מספיק זמן להתכונן אליה בלי להרגיש מוצפות טראומטית ולעשות את הבדיקה בלי שמרגישים מוכנים.
קושי נוסף הוא שבגלל שלא עושים בדיקות דם ובדיקות שיניים או חיסונים לפי הזמנה אלא לפי צורך רפואי, יותר מורכב לעשות חשיפות מתי שרוצים (להבדיל למשל מפחד גבהים או מחתולים שאז אפשר הרבה יותר לשלוט בתדירות, זמן ועוצמת החשיפה), אבל אם יש איש מקצוע טוב שמוכן לשתף פעולה ויש לו סבלנות- אז בהחלט אפשר לעשות הרבה.

 

האמצעים שאני משתמשת בחלקם להרגעה עצמית טובים לדעתי לפחד ברמה סבירה שמאפשרים לעבור משוכה קלה או להתמודד טוב יותר (או כחלק מטיפול ברמות חרדה שהאדם מתקשה להתמודד לבד):
1. ללכת עם מלווה שסומכים עליו, אם אפשר, לדבר איתו לפני ותוך כדי, שיחזיק את היד. אם אי אפשר, אז לדבר בטלפון לפני הבדיקה.
2. לדבר עם האחות/הרופא על סתם דברים מצחיקים או של היומיום.
3. להסתכל הצידה ולא על המחט עצמה.
4. לשמוע מוזיקה באוזניות שאוהבים.
5. נשימות איטיות ורגועות, לא עמוקות מאוד (יש תרגילי נשימה להרגעת חרדות). להתרכז בנשימה ולעצום עיניים.
6. דמיון מודרך של סיטואציה נעימה או מקום נעים קצת לפני שזה מתחיל. כדאי להכין מראש תמונה או סיטואציה מרגיעים ולהעלות אותה בקביעות כי אז היא עולה מהר יותר ולא צריכים להתחיל לחשוב על משהו ומגיבים לזה מהר יותר.
7. להכיר איזורים בגוף שבהם יודעים מניסיון קודם איפה יש וריד שקל יותר למצוא (יש לי ורידים שקשה למצוא) ולכוון את האחות/רופא. היו פעמים שהוציאו לי דם מפרק כף היד ואפילו אינפוזיה משם ופיטוצין לזירוז לידה (כואב מאוד). היה מאוד לא נעים וכואב, אבל בגלל שידעתי שאם אין ברירה ולא מוצאים במקומות אחרים אז זה המקום, לפחות זה חסך לי את הפחד שיחטטו לי בורידים בכל מיני מקומות בגוף.
8. לבקש מחט פרפר כמו של תינוקות- הרבה פחות כואב.
9. במידת האפשר ואם אין מגבלה רפואית- לאכול ולשתות טוב לפני כדי לא להרגיש סחרחורות ובגלל שלפי מה שהבנתי מהוות הרפואי- הנוזלים מסייעים לכך שהורידים יהיו פחות שקועים בתוך הבשר וקל יותר לאתר אותם.
10. ללכת לאיש צוות נעים וסימפטי שיודע להרגיע ומבין את הפחד. אם מכירים אותו ונוהגים ללכת אליו בקביעות- זה גם יכול לעזור לתחושת הביטחון.

והנה עיצות להתמודדות עם טיפול שיניים בחרדה דנטאלית/ פוביה מרופא שיניים