משחק “כל הכבוד” לחיזוקים חיוביים של הורה-ילד

בשבועיים האחרונים התחלתי לעשות משחק עם הילד שלי כדי לעזור לו עם הדימוי העצמי (יש לו הפרעת קשב מאתגרת מאוד), אבל תכלס זה עוזר גם לי- כל לילה לפני השינה אנחנו משחקים במשחק “כל הכבוד” שלמדתי מספר של ד”ר נעמי אפל (טיפול CBT בילדים).
אני מתחילה כדי לתת לו מודלינג- אני אומרת לעצמי כל הכבוד על משהו טוב שעשיתי באותו יום ואז כל הכבוד למשהו טוב שהוא עשה.
אחר כך הוא אומר לעצמו כל הכבוד למשהו ואז לי.
ה”כל הכבוד” יכול להיות ספציפית להתנהגות של שנינו בבית או לבית ספר/לעבודה.
בהתחלה (ועדיין, אבל חשוב מאוד להתמיד) היה לו ממש קשה לעשות את זה והוא סירב, אבל התעקשתי בעדינות. יש ימים קשים שהוא אומר שהוא לא עשה שום דבר טוב, אבל אני מזכירה לו ובודקת איתו ואני גם אומרת לו את כל הדברים הטובים שאני ראיתי שהוא עשה. זה עשוי להרגיש מאולץ בהתחלה ומביך, אבל מהר מאוד זה הופך להיות משחק נעים וכיפי שמרגיע לפני השינה ומשרה אווירה טובה, במיוחד אם היו קונפליקטים.
זה עוזר גם לי לא להתייחס לימים קשים איתו כימים נוראיים ולחפש נקודות אור וכמובן להסתכל על העשייה שלי ולמצוא את הדברים שעשיתי שאני מרוצה מהם.
 
התרגיל הזה מקנה ערכים רבים שלדעתי הם:
  1. חיזוק תחושת המסוגלות העצמית והביטחון העצמי
  2. ניטור עצמי שלא תמיד נעשה אצל מופרעי קשב
  3. למידה מהצלחות
  4. מיקוד הזרקור על החלקים החיוביים ולא רק השליליים אצל שני הצדדים בעצמם ובאחר
  5. למידת המיומנות הבין אישית החשובה של לתת חיזוקים חיוביים לאחר
  6. להצליח לקבל חיזוק חיובי מאחר
  7. מחזק את הקשר הרגשי בין הורה לילד- ההורה לא רק ביקורתי כלפי הילד, אלא גם רואה את החלקים הטובים שבו ואומר לו (והורים לרוב לא אומרים מספיק חיזוקים חיוביים אמיתיים ספציפיים שזה חשוב. דוגמה בהמשך).
  8. הילד לומד על דברים נוספים טובים שהוא עשה, מיוחדים ויומיומיים שאולי לא שם לב שהם טובים.
  9. החיזוקים החיוביים האלה מעודדים להמשיך לבצע את ההתנהגות הטובה שאנו רוצים לחזק.
  10. חשיפה אישית של ההורה, אנו מציגים את עצמנו כאנושיים ומספקים מודלינג לילד.
  11. זה ממש מעניין ומשמח כשגם הילדים שלנו מעריכים אותנו, מעניין לשים לב למה הם שמים לב ומה הם אוהבים בנו
 
דוגמאות עבור הילד:
  1. כל הכבוד לך שישבת והתאמצת לעשות שיעורים, אפילו שהיה לך קשה
  2. כל הכבוד לך שעזרת לחבר בבית הספר
  3. כל הכבוד לך שלא התפרצת בזעם למרות שסירבתי לתת לך לראות עוד תוכנית טלביזיה
  4. כל הכבוד לך שפינית את השולחן אחרי הארוחה
  5. כל הכבוד לך שהתארגנת מהר בבוקר ויצאת בזמן
 
דוגמאות עבור עצמנו:
  1. כל הכבוד לי שהכנתי לך את האוכל האהוב עליך
  2. כל הכבוד לי שנתתי לך עוד משחק אחד כשביקשת והייתי גמישה
  3. כל הכבוד לי ששיחקנו יחד בטאקי והיה לנו ממש כיף
  4. כל הכבוד לי שהייתי סבלנית איתך ולא מיד כעסתי כשלא סידרת את החדר
  5. כל הכבוד לי שהייתי יעילה היום בעבודה והספקתי את המשימות החשובות
אם אתם לא הורים, אתם יכולים לעשות את זה עם עצמכם- למצוא ולחזק בעצמכם את הדברים הטובים והקטנים מידי יום זה משהו שיכול לסייע מאוד לתחושת המסוגלות העצמית ולביטחון העצמי ולראיית עולם ריאלית וחיובית יותר. אפשר גם לרשום מידי יום ביומן או במחברת לפחות דבר אחד שאם גאים בעצמכם שעשיתם אותו, וזיכרו שזה לא חייב להיות בומבסטי. לפעמים זה ברמה של “כל הכבוד לי שלא איחרתי היום לעבודה” אם אני מרבה לאחר או “כל הכבוד לי שבאתי מאורגנת לעבודה עם ארוחת צהריים בקופסה שהכנתי ערב לפני”.
 
בהצלחה ומוזמנים לשתף אם ניסיתם 🙂

על “בני טובים” ותפקיד ההורים בחינוך ילדיהם

הילד שלי רק בן 7 ובכיתה א.
ופתאום אני מגלה שאני כבר לא יכולה לשמור עליו בבועה כמו בגן כשהוא חשוף לילדים בוגרים.
ילד שאני משתדלת לדבר לידו בשפה נאותה ולא לקלל, מסיים את השנה הראשונה שלו עם תלונה מהמורה שעשה אצבע משולשת לילדים שהתלוננו עליו, וסיפר לי שילד הרגיז אותו והוא “יזיין” אותו, ואני חשבתי שאני עומדת לקבל התקף לב. נבהלתי מאיפה הוא שמע מילה כזאת, תרחישים איומים עברו בראשי על שפה מינית לא מותאמת אצל ילדים. 
הוא אמר שאותו ילד איים ש”יזיין אותו במכות”. 
מיד הסברתי לו שזו מילה לא יפה שלא משתמשים בה, והכוונה היא אחרת, בכלל לעשות ילדים עם מישהו שאוהבים כשבוגרים ורק מבוגרים אומרים אותה.

להמשיך לקרוא

מה הקשר בין סושי להפרעת קשב וריכוז?

“אמא, תכיני סושי היום! בבקשה!”, הילד שלי בן ה- 6 ביקש.

“טוב, היום אפשר כי שבת ויש זמן, אבל לך תסדר בינתיים את החדר שלך”.

התחלתי לשטוף את הכלים ונכנסתי לחדר שלו לבדוק מה המצב בין לבין. הוא שכב על הרצפה ושיחק ברובה צעצוע. גערתי בו. “ביקשתי שתסדר את החדר. נכון שביקשתי ממך הרבה פעמים לא להוציא משחקים נוספים לפני שאתה מסדר את מה שאתה משחק איתו?”

“כן”, הוא מהנהן בעצב.

אני מתוסכלת. כועסת. אין ספור פעמים במהלך שטיפת הכלים הייתי צריכה לבוא ולבדוק אם הוא מסדר או משחק או בוהה בתקרה. הסידור שלו היה איטי, מלא בהפסקות וריחוף. 

כן, כמו האמא- כך הבן. 

להמשיך לקרוא

מחשבות לא רציונליות מילדות

בCBT אנחנו עובדים הרבה פעמים בטיפול על המחשבות הלא- רציונליות שלנו (שיש כאלה לכל אחד מאיתנו) וממירים אותן למחשבות רציונליות. ישנם הרבה סוגים של מחשבות לא רציונליות. אחד מהם הוא הנטייה האנושית לפעמים לראות דברים בשחור/לבן. הכל/לא כלום, רע/טוב. זה מאוד מאפיין ילדים קטנים, אבל פעמים רבות זה נמשך גם בבגרותנו.
ד”ר אלברט אליס, ממציא גישת ה- REBT (הגישה הרציונלית- אמוטיבית) אמר שהוא משער שאנחנו מחונכים לחשוב בצורה רציונלית, אבל כנראה שישנם יסודות ביולוגיים להתנהג ולחשוב בצורה לא רציונלית (אחרת כנראה שקשה להסביר את הפער).
הגישה הזו השפיעה עליי מאוד, עד כדי כך ששמתי לי למטרה להעביר אותה גם לבני הקטן, בן ה- 4.

חמשת עיצות הזהב להורים

הורים רבים נוקטים בשיטת הספירה, ונחשו מה קורה כשהם מגיעים ל-3?
כלום!
ולכן זה לא אפקטיבי.

חמשת עיצות הזהב להורים
1. לא מאיימים בעונש בלי לבצע. הילד לומד שאין כיסוי לאיומים שלכם, והם הופכים לריקים מתוכן.
2. מסבירים לילד מה אתם מצפים ממנו בשפה פשוטה המותאמת לגילו. אל תצפו שידעו מה לעשות או לא לעשות אם לא אמרתם לו.
3. כשהילד עושה מעשה לא בסדר, לעולם אל תגידו לו שהוא ילד רע. אם אתם תופסים אותו בשקר, אל תגידו שהוא שקרן וכו’.
יש לעשות הפרדה בין המעשה לילד/האדם עצמו. ההתנהגות לא מעידה על האדם!
4. לאחר שהילד ביצע מעשה לא בסדר, אתם מסבירים במשפט אחד מה לא היה בסדר ומה העונש. אם “תחפרו” לו ותטיפו לו מוסר, תאבדו את הקשב שלו, וזה לא יהיה יעיל.
5. תדאגו להודיע לילד מראש- “אם תעשה x, יקרה y”. ככה הילד יודע מה מצפה לו וגם אתם יודעים. תחליטו שבאופן קבוע על כל הפרה של כלל יש תוצאה קבועה. עקביות חיונית ללמידה והפנמה של התנהגות רצויה. זה גם מונע מכם להגיב בהשהייה ארוכה מידי (שגם פוגמת ביעילות) והגבה מתוך כעס ובאופן לא יעיל או לא פרופורציונלי.

בהצלחה!