משחק “כל הכבוד” לחיזוקים חיוביים של הורה-ילד

בשבועיים האחרונים התחלתי לעשות משחק עם הילד שלי כדי לעזור לו עם הדימוי העצמי (יש לו הפרעת קשב מאתגרת מאוד), אבל תכלס זה עוזר גם לי- כל לילה לפני השינה אנחנו משחקים במשחק “כל הכבוד” שלמדתי מספר של ד”ר נעמי אפל (טיפול CBT בילדים).
אני מתחילה כדי לתת לו מודלינג- אני אומרת לעצמי כל הכבוד על משהו טוב שעשיתי באותו יום ואז כל הכבוד למשהו טוב שהוא עשה.
אחר כך הוא אומר לעצמו כל הכבוד למשהו ואז לי.
 

להמשיך לקרוא

על “בני טובים” ותפקיד ההורים בחינוך ילדיהם

הילד שלי רק בן 7 ובכיתה א.
ופתאום אני מגלה שאני כבר לא יכולה לשמור עליו בבועה כמו בגן כשהוא חשוף לילדים בוגרים.
ילד שאני משתדלת לדבר לידו בשפה נאותה ולא לקלל, מסיים את השנה הראשונה שלו עם תלונה מהמורה שעשה אצבע משולשת לילדים שהתלוננו עליו, וסיפר לי שילד הרגיז אותו והוא “יזיין” אותו, ואני חשבתי שאני עומדת לקבל התקף לב. נבהלתי מאיפה הוא שמע מילה כזאת, תרחישים איומים עברו בראשי על שפה מינית לא מותאמת אצל ילדים. 
הוא אמר שאותו ילד איים ש”יזיין אותו במכות”. 
מיד הסברתי לו שזו מילה לא יפה שלא משתמשים בה, והכוונה היא אחרת, בכלל לעשות ילדים עם מישהו שאוהבים כשבוגרים ורק מבוגרים אומרים אותה.

להמשיך לקרוא

מה הקשר בין סושי להפרעת קשב וריכוז?

“אמא, תכיני סושי היום! בבקשה!”, הילד שלי בן ה- 6 ביקש.

“טוב, היום אפשר כי שבת ויש זמן, אבל לך תסדר בינתיים את החדר שלך”.

התחלתי לשטוף את הכלים ונכנסתי לחדר שלו לבדוק מה המצב בין לבין. הוא שכב על הרצפה ושיחק ברובה צעצוע. גערתי בו. “ביקשתי שתסדר את החדר. נכון שביקשתי ממך הרבה פעמים לא להוציא משחקים נוספים לפני שאתה מסדר את מה שאתה משחק איתו?”

“כן”, הוא מהנהן בעצב.

אני מתוסכלת. כועסת. אין ספור פעמים במהלך שטיפת הכלים הייתי צריכה לבוא ולבדוק אם הוא מסדר או משחק או בוהה בתקרה. הסידור שלו היה איטי, מלא בהפסקות וריחוף. 

כן, כמו האמא- כך הבן. 

להמשיך לקרוא

מחשבות לא רציונליות מילדות

בCBT אנחנו עובדים הרבה פעמים בטיפול על המחשבות הלא- רציונליות שלנו (שיש כאלה לכל אחד מאיתנו) וממירים אותן למחשבות רציונליות. ישנם הרבה סוגים של מחשבות לא רציונליות. אחד מהם הוא הנטייה האנושית לפעמים לראות דברים בשחור/לבן. הכל/לא כלום, רע/טוב. זה מאוד מאפיין ילדים קטנים, אבל פעמים רבות זה נמשך גם בבגרותנו.
ד”ר אלברט אליס, ממציא גישת ה- REBT (הגישה הרציונלית- אמוטיבית) אמר שהוא משער שאנחנו מחונכים לחשוב בצורה רציונלית, אבל כנראה שישנם יסודות ביולוגיים להתנהג ולחשוב בצורה לא רציונלית (אחרת כנראה שקשה להסביר את הפער).
הגישה הזו השפיעה עליי מאוד, עד כדי כך ששמתי לי למטרה להעביר אותה גם לבני הקטן, בן ה- 4.

חמשת עיצות הזהב להורים

הורים רבים נוקטים בשיטת הספירה, ונחשו מה קורה כשהם מגיעים ל-3?
כלום!
ולכן זה לא אפקטיבי.

חמשת עיצות הזהב להורים
1. לא מאיימים בעונש בלי לבצע. הילד לומד שאין כיסוי לאיומים שלכם, והם הופכים לריקים מתוכן.
2. מסבירים לילד מה אתם מצפים ממנו בשפה פשוטה המותאמת לגילו. אל תצפו שידעו מה לעשות או לא לעשות אם לא אמרתם לו.
3. כשהילד עושה מעשה לא בסדר, לעולם אל תגידו לו שהוא ילד רע. אם אתם תופסים אותו בשקר, אל תגידו שהוא שקרן וכו’.
יש לעשות הפרדה בין המעשה לילד/האדם עצמו. ההתנהגות לא מעידה על האדם!
4. לאחר שהילד ביצע מעשה לא בסדר, אתם מסבירים במשפט אחד מה לא היה בסדר ומה העונש. אם “תחפרו” לו ותטיפו לו מוסר, תאבדו את הקשב שלו, וזה לא יהיה יעיל.
5. תדאגו להודיע לילד מראש- “אם תעשה x, יקרה y”. ככה הילד יודע מה מצפה לו וגם אתם יודעים. תחליטו שבאופן קבוע על כל הפרה של כלל יש תוצאה קבועה. עקביות חיונית ללמידה והפנמה של התנהגות רצויה. זה גם מונע מכם להגיב בהשהייה ארוכה מידי (שגם פוגמת ביעילות) והגבה מתוך כעס ובאופן לא יעיל או לא פרופורציונלי.

בהצלחה!