פרידות בטיפול רגשי

פרידות הן בדרך כלל מאורע עצוב. במיוחד כשזה ממישהו שאתה קרוב אליו.
אני חושבת שיחסים טיפוליים זה בין סוגי היחסים הכי אינטימיים שאדם יכול לחוות. אצל אנשים מסויימים אפילו הכי אינטימי- אדם שרואה אותך במצבים הכי לא נעימים, פגועים, כאובים, אישיים… ששומע את הסודות שלך, שמושיט לך יד, שנמצא שם בשבילך, שמכיל אותך, שנותן לך את העיצה שלו או התובנה שלו, מישהו שמתקף אותך, רואה אותך, שם לב אליך, רגיש אליך… מרוכז בך כל כולו.
 
 

להמשיך לקרוא

מה הקשר בין בני המאיה המקסיקנים, האנוסים הספרדים וניצולי השואה ל-CBT?

לפני עשור בדיוק טיילתי במקסיקו בטיול תרמילאים של חודש מתוך טיול בן שלושה חודשים במרכז אמריקה.
טיילתי בעיירה המנומנמת והציורית בדרום-מערב מקסיקו, סן קריסטובל. בני מאיה ילידים הסתובבו בכל מקום, חלקם עם התלבושות הצבעוניות המסורתיות שלהם, בפרט הנשים, שמסמנות לאיזה שבט הם שייכים. בשווקים שם ובערים ועיירות רבות נוספות במקסיקו ראיתי שמוכרים שקים ענקיים של מחטי אורן ולא הבנתי למה שמישהו ירצה לקנות מחטי אורן. התעלומה הזו ניקרה בראשי עוד זמן מה, עד שהגעתי לכנסיה המפורסמת בסן קריסטובל שנראית מבחוץ כנסייה ציורית ורגילה לכל דבר, אולם בפנים מתרחשות סצינות פגאניות -אינדיאניות לכל דבר: כל הרצפה מכוסה במחטי אורן, שמאנים יושבים שם ומבצעים טקסי טיהור וריפוי עם תרנגולות, משקאות אלכוהול ו… קולה (!). בכנסייה הזו אסור לצלם כי מבחינת אינדיאנים רבים הצילום גוזל את נשמתם.
 
מחטי האורן ליוו אותי גם בטיול בכפרים סמוכים ליד בתי קברות, מקומות תפילה ציבוריים ומשפחתיים וגם באחד המוזיאונים לתרבות המאיה. במוזיאון שאלתי לפשר התעלומה את אחד המדריכים, והוא חייך וסיפר לי את הסיפור כדלקמן:
“כשהמיסיונרים הספרדים הגיעו הנה לפני זמן רב, הם הכריחו את הילידים להקים כנסיות ולהמיר את דתם לנצרות. הם הטבילו אותם, הקימו צלבים ולימדו אותם תפילות לישו ולשאר הקדושים. הילידים אולצו להמיר את דתם, אולם זה היה למראית עין. הם רימו את הספרדים וחרטו על הצלבים סמלים של מחטי אורן ופיזרו אותם סביב הצלבים. בתרבות המאיה, מחטי האורן קדושים ובעלי תכונות של טוהר וריפוי. מבחינת האינדיאנים הם התפללו כהרגלם למחטי האורן ולקדושים שלהם, מבחינת הספרדים הם התפללו לישו ולמריה הקדושים ולצלב וכולם היו מרוצים”.
 
נמלאתי הערכה לאינדיאנים של אז, שעד היום רבים מהם משמרים את אמונותיהם העתיקות ותרבותם העתיקה, לעיתים כשהם מהולים באמונות נוצריות. הם הזכירו לי את היהודים האנוסים מתקופת האינקוויזיציה הספרדית- מי שלא המיר את דתו לנצרות, הוצא להורג. יהודים רבים חיו כנוצרים למראית עין, אולם בד’ אמותיהם הם המשיכו לקיים מנהגים ומצוות יהודיים רבים כמו הדלקת נרות חנוכה ונרות שבת, אכילת מאכלים כשרים, סדר פסח וכל מה שיכלו על מנת להמשיך לזכור את יהדותם ולשמר אותה.
 
הסיפור הזה שנזכרתי בו עכשיו כשראיתי במקרה את התמונות הללו, הזכיר לי את המשפט המפורסם של ויקטור פרנקל, פסיכיאטר ששרד את השואה ומפתח ה”לוגותרפיה”: “הנאצים יכלו לקחת ממני הכל, רק לא את האפשרות לבחור איך להתייחס למה שקורה”.
 
זה מזכיר לי שיחות עם מטופלים שלי- לא תמיד יש לנו את היכולת להשפיע על אירועים בחיינו. חלקם נכפים עלינו על ידי הנסיבות או על ידי אנשים אחרים, אך בתוך המרחב הזה תמיד יש לנו את היכולת לבחור כיצד להגיב בתוכנו או כלפי חוץ, לעשות את הפעולות הקטנות האלה שגורמות לנו להרגיש את יכולת הבחירה שלנו, האקטיביות שלנו, השליטה שלנו- מצומצמת ככל שתהיה. לאורך ההיסטוריה היו עמים ודתות שניסו לכפות את עצמם על עמים ודתות אחרים. היו כאלה שהסתכלו על הכפייה הזו בראי של “שחור או לבן”- או שאני ממיר את דתי כדי לא למות או שאני נאמן לעצמי עד הסוף המר, גם במחיר של אובדן חירותי וחיי. לצידם, היו אלו שבחרו לראות את ההחלטה שלהם בגוונים אפורים- הם מצאו את התמהיל שבו מצד אחד הם נהגו כמצופה מהם, ומצד שני לא איבדו את עצמם ושמרו על רכיבים מזהותם האישית, הדתית והתרבותית. האנשים האלה הם אלו ששרדו הכי הרבה זמן, מאות ואלפי שנים ולא נכחדו או נבלעו באחר. הם ידעו להתאים את עצמם ולהסתגל למציאות תחת התנאים שלהם במסגרת היכולות שלהם.
 
מאוד סימלי בעיניי לפרסם את הפוסט הזה עכשיו, בתקופה שבין חג החירות ליום השואה. אולי כדי להזכיר לנו על המלחמה הבלתי פוסקת של בני האדם על חירותם ועצמאותם הפרטית, התרבותית, הדתית והמדינית.
 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏צמח‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏

עמדת פולחן נצרותית-פגאנית קלאסית בכניסה לביתה של אחת המשפחות בכפר הסמוך לסן קריסטובל, מקסיקו

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

מוזיאון לתרבות המאיה במקסיקו (לדאבוני איני זוכרת את המיקום המדויק). בתמונה רואים סצינה של מקסיקני ילידי שלבוש לפי המסורת הנצרותית תוך שהוא מתפלל לצלב שמכוסה במחטי האורן הקדושים שלו.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏פעילויות בחוץ‏‏

הצלבים המעוטרים במחטי אורן, תירס וסמלים דתיים של המאיה בליווי מחטי האורן שעד היום משמשים לתפילה בקרב בני המאיה בחלקים נרחבים במקסיקו

 

דיסוציאציה, דה-פרסונליזציה ודה-ריאליזציה

מהי דיסוציאציה?
דיסוציאציה נמצאת על רצף, כשבקצה אחד יש דיסוציאציה נורמטיבית כמו למשל חלומות בהקיץ, פעולה באוטומט (לדוגמה נהיגה לעבודה כל יום) וכו, ובקצה השני דיסוציאציות שנחשבות לבעייתיות והן נוצרו כמנגנון הגנה באירועים או תקופות בהם לנפש היה קושי להתמודד עם התכנים באופן ישיר, ולכן היא יצרה ניתוק בינה לבין הסיטואציה. בסיטואציות דומות לאירוע הטראומטי (לא חייבות להיות דומות באופן ישיר או טראומות, אלא משהו שמזכיר. לדוגמה מישהי שנאנסה וחוותה דיסוציאציה בזמן האונס כדי להגן על עצמה, עשויה להתנתק בקיום יחסי מין בהסכמה עם בן זוג- או להתנתק בסיטואציות עם מישהו שמזכיר את התוקף או משהו בתקיפה וכו).

להמשיך לקרוא

הקשר בין חרדה לדיכאון

חרדות ודיכאונות הולכים הרבה פעמים ביחד, ולפעמים אחד גורם לשני. בטיפול צריך לברר מה מהם הראשוני ומה מהם המשני, ולפעמים אין ביניהם קשר סיבתי.
לדוגמה: אני לא מוצאת בן זוג תקופה ארוכה, אני מתחילה להרגיש חרדה במגע עם גברים, החרדה מובילה להימנעות, ההימנעות תגרום לי להרגיש ביטחון עצמי הולך ויורד, תסכול על זה שאני נטולת בנזוג והחברות שלי עם, וזה יוביל לדיכאון וחוזר חלילה. כאן החרדה ראשונית, והדיכאון הוא משני, סוג של “תופעת לוואי”.
דוגמה נוספת על אותו מקרה: אני לא מוצאת בן זוג תקופה ארוכה, אני מתחילה להיות מדוכאת, אני פחות יוצאת מהבית, אני עוד יותר מתבאסת על עצמי שאני לא יוצאת ולא מכירה, ואז כשמישהו יתחיל איתי- אני אתחיל להרגיש חרדה, כי הנה, אולי יש סיכוי שמשהו ישתנה, אבל אני מפחדת להרוס את זה או שהרבה זמן לא הייתי בקשר זוגי אז אני לא יודעת מה יהיה, איך יהיה, אם הוא יפגע בי… ואז תיווצר חרדה וחוזר חלילה. כאן הדיכאון הוא הראשוני והחרדה היא משנית.
לא תמיד קל ואפשרי לדעת מה קדם למה, אבל הקשר יכול להיות הדוק מאוד.
 

להמשיך לקרוא

יש לי הפרעת קשב וריכוז. איך מתמודדים עם דחיינות?

שאלה
יש לי הפרעת קשב וריכוז. איך מתמודדים עם דחיינות?

תשובה
דחיינות היא אחד הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, והיא חלק מהמיומנויות הניהוליות שנפגעות כתוצאה ממנה. כך גם קשיי סדר וארגון, ניהול זמן, תיעדוף משימות וכו. הפרעת קשב וריכוז היא אורגנית, נירו- התפתחותית. לכן לקבל עיצות כמו “פשוט תעשי את זה” או “תבדקי מה עומד מאחורי המחשבה ואז תתמודדי איתה”, לא יעזרו לך או יעזרו לך במידה מועטה. 

להמשיך לקרוא