דיכאון וחרדות בהיריון

אנשים רבים לחוצים בתקופת משבר זו בשל דאגות בריאותיות, כלכליות ופוליטיות וגם השהייה בבידוד או בהסגר מוסיפה לביעבוע בסיר הלחץ. מבין האנשים שסגורים עכשיו בבית יש נשים רבות בהיריון או אחרי לידה שעלולות בשל המצב העדין הטבעי שהן נמצאות בו להיות בסיכון מוגבר לחרדות או לדיכאון שעשויים להתפתח לדיכאון אחרי לידה. ההתמודדות עם המצב הרגשי העדין הזה קשה ממילא גם בתקופות רגילות, אולם כעת עם ההגבלות החדשות של משרד הבריאות, אישה כזו עשויה למצוא את עצמה ללא מערכות תמיכה אם היא אם יחידנית או שבן זוגה עובד חיוני, ואם יש לה ילדים שאינם במסגרת חינוכית, ונוסף על הכל אינה עובדת, לא יכולה להיפגש ולהיעזר רגשית ותפקודית בחברות או משפחה- המצוקה יכולה להחריף מאוד. בנוסף, נשים רבות חוששות ליטול טיפול תרופתי לחרדה או לדיכאון מחשש על השפעה על העובר או על ההנקה. במקרים מסוימים פסיכיאטר יכול לשקול לתת תרופות מסוימות שניתן ליטול בהיריון ויש להתייעץ- אפילו טלפונית אם לא ניתן להיפגש.
 
אם יש היסטוריה של דיכאון וחרדות, על אחת כמה וכמה חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולהיות במעקב ובטיפול רגשי ותמיכתי. בחלק מהמקרים אישה עם היסטוריה של דיכאון בעלת סיכון מוגבר לדיכדוך או דיכאון בהיריון ואלו מגדילים סיכון לדיכאון אחרי לידה. לדיכאון אחרי לידה עשויות להיות השלכות קשות על האם, התינוק ושאר המשפחה, ולכן חשוב מאוד לטפל בזה כשזה עוד בשלב הדיכדוך. גורמי סיכון נוספים הם בעיות רפואיות בהיריון, תחושת בדידות, חוסר במערכות תמיכה וגורמים נוספים. לפעמים שינויים הורמונליים גם יכולים להשפיע ביצירה או העצמה של הדיכאון.
 

אם היריונית או אישה שילדה לא מזמן מרגישה ככה וקוראת אותי עכשיו (ובעצם כל אישה שמרגישה ככה), אני מציעה לבחון עם בן זוגך (אם ישנו) מה ניתן לעשות כדי להקל עלייך למרות היותו עובד חיוני (ובמיוחד אם הוא בבית ואינו עובד). אולי הוא יכול להקטין שעות או להגיע הביתה מוקדם יותר יום או יומיים בשבוע כדי שתוכלי לנוח או שבסופש תוכלי לנוח יותר, אולי הוא יכול לעבוד מהבית יום או יומיים כדי להקל עלייך? לשתף אותו במה שאת מרגישה כדי לקבל ממנו תמיכה בסוף היום, גם אם לא מיד כשהוא חוזר כי הוא עייף. לראות אם הוא יכול כשהוא חוזר לפחות לעזור עם השכבה לישון. לבקש חיבוק, לשוחח, לאכול יחד, לחזק את הזוגיות שלכם… בנוסף, אני מציעה לשמור על קשר ולשתף חברות או קרובי משפחה בשיחות טלפון או וידאו.
 
אני מציעה לך לעשות רק את הפעולות שאת חייבת לעשות. לא יקרה כלום אם תנקי פחות, תנוחי יותר ותשקיעי יותר זמן במשחק עם הילדים או שיראו יותר טלביזיה כדי שתוכלי לנוח יותר (לא אמרת מה גילם והאם הם יכולים גם לעזור במטלות הבית, אפילו חלקית), לא יקרה כלום אם ערב אחד תשכיבי את כולם לישון גם בלי מקלחת כדי שתוכלי לישון מוקדם אם את מרגישה שאת מותשת.
אפשר להיעזר באמצעים הרגילים שמסייעים לך להירגע: מקלחת נעימה, מוזיקה שאת אוהבת, לקרוא, תחביב כלשהו, סקס אם אין בעיה רפואית, התעמלות להיריוניות אם רופא הנשים מתיר (ספורט ידוע כמסייע מאוד בהפחתת חרדות, דיכאון והרגשה טובה כללית).
כדאי להקפיד על תזונה נכונה ושינה טובה.
לפי ההנחיות החדשות (נכון לכתיבת שורות אלו) מותר לצאת למרחק של עד 100 מטר מהבית. אולי כדאי לצאת מהבית להתאוורר עם הילדים (וגם אם אין ילדים, אפשר לצאת לבד, כמובן) בגינה כדי שירוצו קצת ואת תוכלי לנוח ולנשום אוויר צח כשאת מרגישה שקשה לך כבר להיות בבית?
 
בגלל משבר הקורונה יש היום הרבה מטפלים שנותנים טיפול רגשי באמצעות שיחת וידאו שיכולה מאוד לעזור (אני ביניהם) ויש קווי סיוע טלפונים אנונימיים. כדאי לבדוק עם מוקד קופח שלך אם את יכולה להתייעץ עם פסיכיאטר או אחות טיפת חלב, אחות היריון או רופא הנשים שלך באופן טלפוני.
טיפול cbt יעיל לטיפול בחרדות, ובמהלכו ניתן ללמד אותך נשימות, דימיון מודרך והרפייה שמאוד יכולים לסייע לרוגע.
במידה וכל אלו לא יעזרו (ואף במקביל אם ההרגשה קשה), כדאי לפנות לפסיכיאטר ולשקול טיפול תרופתי שמותר בהיריון. אבל הכי חשוב- לא להזניח את המצב הרגשי הלא פשוט שאת נמצאת בו.
אני מצרפת לינק לסרטון שצילמתי שמלמד נשימות, דימיון מודרך והרפייה שאת יכולה לנסות בבית וזה עשוי לעזור לך (לא לכווץ את איזור הבטן כמובן ולהיות קשובה מאוד לגוף שלך ולתגובות שלו להרפייה)
 
ענבל טננבאום, עו”ס ופסיכותרפיסטית cbt, בהתמחות M.A עו”ס טראומה

OCD והשילוב עם הפרעת קשב וריכוז

 OCD יכולה להתבטא במגוון דרכים. האופן הנפוץ ביותר שהיא מתבטאת זה בשילוב של “טקסים” כלומר התנהגויות מסויימות שהן לרוב חוזרות על עצמן בכפייתיות ומחשבות אובססיביות שגם הן כפייתיות. OCD היא הפרעת חרדה, והמעגל שלה הוא בעצם שיש מחשבות שנושאות חרדה מסוימת (אם לא אעשה X, יקרה משהו איום ונורא) וכדי להפחית את החרדה עושים את הטקס שהמטרה שלו להפחית אותה. החרדה פוחתת באופן זמני וצפה שוב וכן חוזר חלילה.
 זה יכול להתבצע גם בטקסים מחשבתיים ללא טקסים התנהגותיים (סוג פחות נפוץ) ואפילו בהקשר של מערכות יחסים (ROCD).

 טקסים שנחשבים נפוצים מאוד הם  שטיפות ידיים מרובות (לרוב בגלל פחד מליכלוך, חיידקים ומחלות) ובדיקות חוזרות ונישנות שהאורות כבויים, הדלת נעולה, הגז נעול וכן הלאה שקורות בגלל הפחד שיקרה משהו אם לא אנעל (תפרוץ שריפה, יכנסו גנבים וכו’). יש אנשים שהבדיקות החוזרות והנישנות יכולות לגרום להם לבזבז זמן רב ולגרום למצוקה משמעותית ופגיעות בתיפקוד כמו איחורים לעבודה, “הצקה” לבני משפחה או בני זוג וכדומה. סדר וארגון באופן אובססיבי גם יכול להיות סוג של טקס או סוג של פרפקציוניזם, אבל לא ברמה של בית נקי ומסודר, אלא למשל שאסור להכנס הביתה עם נעליים וחייבים לחלוץ אותן בחוץ, להתקלח מיד כשמגיעים הביתה ולהחליף לבגדים נקיים, האופן שמחליפים בו מצעים חייב להיות בדרך מאוד מסויימת אחרת זה לא טוב מספיק, האופן שבו הרהיטים והחפצים מסודרים חייב להיות בסדר מסויים ובזווית מסויימת ואז האדם יכול להקדיש המון המון זמן מעבר לסביר לסדר ואירגון עד שזה ייצא בדיוק בדיוק כמו שהוא רוצה, גם אם זה חסר תועלת ממשית.

מי שיכול לאבחן OCD זה פסיכיאטר או פסיכולוג.
אני ממליצה ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל אבחנה רשמית, כדי לשקול אם לקחת טיפול תרופתי שעשוי להפחית את החרדה (עוזר במידה חלקית) וכדי לעשות אבחנה מבדלת (בעיקר סביב הפרעת הקשב שאת סבורה שאולי יש לך או בעיות/הפרעות אחרות).
הטיפול היעיל ביותר בOCD הוא טיפול CBT– טיפול התנהגותי קוגניטיבי, רצוי אצל מטפל שמנוסה בOCD, כשלעיתים יש צורך גם בנטילת טיפול תרופתי (תלוי בעוצמת החרדה). כדי לעשות טיפול רגשי כזה, את לא צריכה אבחנה רשמית.
כמה עיצות מעולות שבהחלט משתמשים בהן גם בטיפול ויכולות לעזור מעט: לצלם את זה שבדקתי ואז להסתכל בתמונה לפני שאני חוזרת ובודקת שוב או לומר בקול: “בדקתי את הדלת, הדלת נעולה”.
כדאי ללכת לפסיכיאטר אמפתי עם המלצות וזה לא מחייב אותך להחליט לקחת טיפול תרופתי (מי שנרתע מזה עשוי להימנע מללכת לפסיכיאטר). זה מיועד כדי לקבל אבחנה ואחר כך ניתן לבחור מה לעשות איתה.

הפרעת קשב היא הפרעה שיש לה מגוון רחב מאוד ושונה של תסמינים. קושי להתרכז בגלל קולות ורעשים הוא אחד מהם, אבל בהחלט לא היחיד וצריך להסתכל במקרה הזה על תמונה רחבה- מתי זה התחיל והאם הרגישות הזו תמיד הייתה? האם יש קשיים נוספים כמו בדחיינות, ניהול זמן (לא בגלל הבדיקות…), אימפולסיביות, קושי בקבלת החלטות, קושי להתרכז גם בחדר שקט, קושי להתרכז בשיחות, קושי בסדר וארגון, תנועתיות גדולה, קושי בהתמדה, שיעמום מהיר ואיבוד עניין וכו וכו (לא כל אלה חייבים להתקיים אצל כל אדם ויש טווח רחב של מה שנראה כמו קצוות או סתירות)…

מי שמאבחן הפרעת קשב זה נירולוג או פסיכיאטר בלבד. רבים מתבלבלים עם אבחון פסיכודידקטי- אבחון זה מיועד בראש ובראשונה לאבחון לקויות למידה. זה רלבנטי לילדים בעיקר שזקוקים להתאמות לבית הספר, אולם לדעתי פחות למבוגרים, גם אם יש להם לקויות למידה, כי אז הם יכולים פשוט ללכת להוראה מתקנת. זה כן רלבנטי למבוגר אם הוא צריך התאמות באקדמיה ואז הוא צריך לעשות אבחון מת”ל שדומה מאוד לאבחון פסיכודידקטי כי הם לא מכירים באבחון של פסיכיאטר או נירולוג. יש גם פסיכולוגים שיכולים לאבחן הפרעת קשב, אבל בלי האבחון הממוחשב כמו מוקסו וטובה וכדי לאשר את האבחנה צריך בכל מקרה ללכת לרופא וגם כדי לקבל טיפול תרופתי.

אני ממליצה ללכת לפסיכיאטר, בעיקר אצל מבוגרים, ובעיקר אצל מבוגרים עם קשיים רגשיים נוספים או היסטוריה מורכבת כדי לעשות אבחנה מבדלת שחשובה מאוד- יש פעמים כמו במקרה של OCD, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות שינה או בעיות רגשיות אחרות שהתסמינים שלהן יכולים להתחפש לתסמינים של הפרעות קשב- אבל הן לא. בנוסף, תרופות להפרעת קשב ממשפחת הסטימולנטים (הממריצים) כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט וכו עלולות להגביר חרדה ולהשפיע על מצבי רוח אצל מי שיש לו כבר קשיים כאלה או נטייה לזה, ולכן זה סופר חשוב ללכת לפסיכיאטר כדי שידע איזו תרופה לרשום ולקחת את כל זה בחשבון, משהו שהנירולוג לא יכול לעשות. חשוב ללכת לפסיכיאטר שמנוסה בהפרעות קשב, כי לא כולם מנוסים בכך.

אוסיף שנפוץ מאוד לראות הפרעת קשב משולבת עם הפרעות חרדה ובמיוחד OCD. בגלל שיש נטייה להתפזרות מחשבתית ובסביבה מבחינת קשיי סדר וארגון, הרבה בעלי הפרעת קשב מרגישים שהם חייבים סביבה מאורגנת ומסודרת כדי להצליח להתרכז  אחרת זה מסיח אותם. אחרים הופכים לפרפקציוניסטים שמסתכלים על הפרטים הקטנים וחייבים לעשות דברים באופן מושלם גם אם זה מבזבז להם זמן רב והם לא מספיקים לעשות דברים כי מניסיונם הם נוטים “לחפף” ואז זה לא הולך להם טוב, כועסים עליהם וכו. לפעמים הנטייה לבדוק שוב ושוב שסגרתי ונעלתי גם מגיעה ממוסחות גבוהה מאוד וזיכרון עבודה קצר מהנורמה (מאפיינים של הפרעת קשב) ולא מחרדה שהיא הגורם הראשוני, אלא באמת לא זוכרים ומפחדים לטעות (בOCD האדם לרוב יודע שהוא כן נעל, אבל עדיין יש לו חשש ואפילו של אחוז אחד שאולי הוא טועה והוא צריך לוודא) בגלל שיש להם נטייה לשכוח לעשות דברים, ואז החרדה הופכת להיות משנית למוסחות האמיתית של הפרעת הקשב

לכן, יכול להיות ששתיהן גם יחד קיימות אצלך עם קשר סיבתי או בלעדיו (הפרעת קשב שגרמה לOCD או OCD שגורם לתסמינים שנראים כמו קש”ר, אבל זה לא קש”ר) או אחת מהן.

הטיפול המומלץ להפרעת קשב הוא שילוב של טיפול תרופתי, ואם יש פגיעה במיומנויות הניהוליות (סדר וארגון, ניהול זמן, קבלת החלטות, זכרון וכו), ולרוב יש, אז ניתן להיעזר במטפל CBT שמומחה בקש”ר, מאמן שעבר קורס לקש”ר או מרפאה בעיסוק שלמדה קורס Cog Fun. הם יתנו לך כלים להתמודד באופן תפקודי (אך זה לא עוזר לקשיי ריכוז עצמם. לכך התרופה עוזרת בכך שלמשל היא תפחית את המוסחות שלך והרעשי רקע פחות יפריעו לך- בהנחה שלא מדובר בבעיה של וויסות חושי).

דבר נוסף- אם רק הרעשים מפריעים לך ואין לך תסמינים אחרים, צריך לבדוק אם באופן כללי רעשים מפריעים לך, גם כשאת לא צריכה להתרכז במשהו? האם צלילים בעוצמה סבירה אצל אחרים גורמים לך להרגיש שהם בעוצמה חריגה וממש מפריעים לך מבחינה חושית? האם יש לך קשיים בחושים אחרים- טקסטורות, טעמים, ריחות, טמפרטורה וכו? אם כן, ייתכן שזו בעיה בוויסות חושי שהרבה פעמים מגיעה עם הפרעת קשב. מי שמאבחן ומטפל בה זה מרפאה בעיסוק.

בשורה תחתונה- אבחון מסודר אצל פסיכיאטר לאיסוף נתונים ומידע לעומק ואת ההיסטוריה שלך ושקילת טיפול רגשי ו/או תרופתי בהתאם לאבחנות. לא כדאי להזניח את זה כי,אפשר לסייע לך באופן משמעותי!

טיפ מבחן- צ’ק ליסט חומר למבחן

לכבוד תקופת המבחנים, החלטתי לעשות סדרת טיפים מצולמת מניסיוני האישי. אסטרטגיות למידה וניהול זמן הן סופר חשובות לכל סטודנט ובפרט לבעל הפרעת קשב.

1. לקחת דפים, עטים ומרקרים, הסילבוס והדף שבו רשום מיקוד למבחן (לרוב השיעור האחרון).

2. לעשות צ’ק ליסט של נושאים ללמידה במבחן. אם כל נושא מחולק לסוגים שונים כמו ספרים, מאמרים, מצגות, חומר כיתה וכדומה, לעשות כותרת של כל נושא ומתחתיו ריבועי צ’ק ליסט עם ממש שמות של כל המאמרים, מספרי הדפים, פרקים, תרגילים וכו’

3. הדף הזה ישמש אתכם לאורך כל הלמידה למבחן. בכל פעם שתסיימו לקרוא או לסכם (אם אתם עושים גם וגם, אני מציעה לעשות טבלה או שני ריבועים ליד כל נושא שבו תסמנו וי אחד עבור קריאה ווי אחד עבור סיכום. אם אתם עושים זאת תוך כדי- אין צורך)- אתם מסמנים וי.

סימון הוי גורם למוח שלנו להרגיש נפלא- אנחנו רואים התקדמות ועשייה, זה מאפשר לנו לדעת היכן אנחנו עומדים עם החומר בהשוואה לזמן שנשאר לנו עד המבחן וזה נראה בר השגה כי המשימה היא לא “ללמוד לבגרות בתנ”ך” או “ללמוד למבחן בהיסטוריה של המזרח התיכון בתקופת האימפריה העותמנית” שזה יכול להרגיש מפחיד ומעמיס, אלא כל פעם למידה של משימה קטנה ונקודתית: “פרק 4” או “מאמר- ‘עצמי אמיתי, עצמי כוזב’- וויניקוט”..

4. אם יש המון חומר ומעט זמן, אני ממליצה לעשות סדר עדיפויות בכל תחום. לדוגמה- לקרוא חומר של השיעור והמצגות שתופסים את מרבית החומר למבחן ופחות מאמרים או לקרוא סיכומי מאמרים ופחות מאמרים מלאים וכו’ ולהתחיל בחומר הכי חשוב ומרכזי.

אין תיאור זמין לתמונה.

מה הקשר בין הפרעת קשב לסקס ואינטימיות?

הפרעת קשב פוגעת בכל תחומי החיים של מי שסובל ממנה. אחד התחומים הכי פחות מדוברים הנפגעים אצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז זה כל תחום הזוגיות, האינטימיות וקיום יחסי מין. מה הקשר בין הפרעת קשב לסקס?

 

כדי ליהנות מסקס, גברים ונשים כאחד צריכים להתרכז באקט המיני, בבן או בבת זוגם ובעצמם ובהנאתם. אנשים רבים עם הפרעת קשב שסובלים ממוסחות גבוהה, יכולים לסבול ממנה גם בזמן סקס. לדוגמה, בזמן שהם מנסים להתרכז כדי להגיע לאורגזמה, הם עשויים להיות מוסחים בקלות מכל צליל קטן מהשכנים, מהילדים בחדר ליד, ריחות, משהו במראה של בן הזוג, חם מידי או קר מידי, המגע של השמיכה וכדומה, אבל גם ממחשבות- רק שלא אשכח להגיש מחר בזמן את  המשימה בעבודה, האם שילמתי את קנס החנייה? וואו כמה כביסה יש לי לעשות וצריך לפני שיירד שוב גשם, האם אני נראית מספיק טוב באור הזה? מה היא חושבת עליי עכשיו, רק שהילדים לא יתעוררו…האם הוא שם לב שאני לא לגמרי איתו?”. כשלא מרוכזים לגברים ונשים כאחד קשה להגיע לאורגזמה וליהנות וגברים עשויים להתקשות לשמור על זקפה. כשזה קורה, התיסכול והפגיעה עשויים להיות לא רק אצל האדם שסובל מהפרעת קשב, אלא גם בבן זוגו שעלול לפרש לא נכון את העובדה שהוא שם לב שבן זוגו לא ממש איתו בכאן ועכשיו, שהוא לא מצליח לגרום לו להנאה, שהוא לא קשוב לו, לא מתמסר לסקס, מטיל ספק במידת המשיכה או הרגשות שלו כלפיו וכדומה. הניסיון להתרכז ולהיות מוסח ולהכריח את עצמך שוב ושוב להתרכז עשוי להיות מתסכל מאוד, בפרט כשלא מצליחים להגיע לאורגזמה- בדיוק כמו שזה מתסכל בעבודה או בלימודים. התסכול הזה, ובפרט אם הוא מלווה בביקורת מצד בן הזוג, עשוי לגרום להימנעות מסקס ו/או חוסר הנאה.

Yoga, Pose, Women, Female, Meditation, Yoga Poses, Calm

אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להשתעמם בקלות וצריכים גיוון כל הזמן. קשה להם להתמיד. זה יכול להתבטא בקושי ליצור מערכת יחסים מחייבת ויציבה לטווח ארוך עם תחלופת בני זוג גבוהה, זה יכול להיות מישהו שמלכתחילה מתקשה להכנס למערכת יחסים רצינית ואפילו להיות עם יזיז או יזיזה קבועים. אצל אחרים יש כל הזמן צורך בגיוון בפרטנרים לקיום יחסי מין והעדפה לסטוצים- בדרך לכיבוש הבא ולריגוש מעבר לפינה. אחרים ימשכו לפוליאמוריה או למערכת יחסים פתוחה.

יהיו כאלה שיבחרו בני זוג שפחות מתאימים להם באופן לא מודע בשביל שיווצרו סערות רגשיות, הם  ייצרו קונפליקטים ומריבות- ואולי גם מייק-אפ סקס שבא אחר כך.

הרצון בתחלופה והימנעות משיגרה יכול לייצר יותר בגידות ורומנים בסתר. אצל זוגות שלפחות לאחד מבני הזוג יש הפרעת קשב וריכוז יש סטטיסטית סיכוי רב יותר להתגרש מאשר אצל זוגות שאין אצלם הפרעת קשב וריכוז.

הרבה פעמים לאנשים עם הפרעות קשב יש קושי בתקשורת בין אישית- לתקשר את הצרכים והרגשות שלהם ולהבין את אלו של הצד השני, לקרוא סיטואציות חברתיות או שהם מפרשים באופן שגוי את הצד השני. גם בסקס כל אלו יכולים להפריע כי זה דורש רגישות גבוהה לצד השני ולתקשורת טובה- בעיקר בלתי מילולית.

תוצאת תמונה עבור ‪meme jealous girlfriend‬‏

אנשים אחרים עם הפרעת קשב יכולים דווקא להימשך לגיוון וריגוש ביחסי מין עצמם- התנסויות חדשות במין, מין מרובה משתתפים, BDSM, מין קינקי, פטישים, סקס במקומות ציבוריים, רוצים לנסות כל הזמן תנוחות חדשות, אביזרי מין חדשים, מין קבוצתי וכו’. הם יחפשו כל הזמן את הדבר הבא המגניב שיגוון להם את הסקס עם הפרטנר הקבוע.

יש כאלה שיכולים לאבד פתאום עניין או להשתעמם באמצע והם בקטע של: “יאללה, אין לי כוח עכשיו למשהו איטי ורגוע, זה משעמם!”. לפעמים הם יעדיפו מין קצר יותר או עם פחות אינטימיות ומשחק מקדים. האימפולסיביות עשויה לגרום לאותו אדם להיות פחות רגיש, קשוב וסבלני לבן זוגו והוא מעדיף “לקצר תהליכים”, מה שכמובן עלול לפגוע בבן זוג שיכול להירתע ממין איתו. קשיים כלליים, כעסים ומתחים במערכת היחסים על רקע הפרעת הקשב ובלי קשר אליה, גם יכולים לפגום ביכולת של בני הזוג להתמסר ולהירגע בסקס.

מאחר והרבה אנשים עם הפרעת קשב אוהבים ריגושים, זה יכול להתבטא גם בהתנהגות מינית מסוכנת החל מגיל ההתבגרות: קיום יחסים בגיל צעיר- שנתיים פחות מהממוצע, פי שניים יותר פרטנרים מיניים מבני גילם במחקרים אצל סטודנטים ומתבגרים, מין לא בטוח ומוגן (שנגרם בגלל אימפולסיביות בלי לחשוב על ההשלכות, נטילה לא עקבית של נטילת גלולות למניעת היריון באופן קבוע או רכישת קונדומים וכו’) שגורם לכך שהם חשופים יותר למחלות מין והיריונות לא רצויים והיקלעות לסיטואציות עם זרים שעלולות להיות מסוכנות- כמו למשל לא להחליף תמונות ופרטים אישיים כשמכירים מישהו ברשת, להיפגש בפעם הראשונה בבית של אחד הצדדים, להשתמש בסמים ו/או אלכוהול לפני או תוך כדי סקס באופן שפחות מאפשר להם לשמור על עצמם או לסרב. יש מחקרים רבים שנעשו במתבגרים וגילו שלמתבגרים עם הפרעות קשב יש סיכון גדול יותר להיות מעורבים בפגיעה מינית- מהצד הקורבן או התוקף.

להרבה אנשים עם הפרעות קשב יש גם קשיים בוויסות חושי, כלומר או שהחושים שלהם מוגברים והם זקוקים למגע עדין או שזה דווקא “יטריף” אותם ויש הרבה סוגים של מגע שלא יהיו נעימים להם, הם יהיו רגישים מידי, מגע מסוים עשוי להכאיב להם, הם עשויים להרגיש לא בנוח עם שמיכה עליהם או עם גוף של מישהו אחר, זיעה, ריח, טקסטורות או היעדר בד. כל אלו יכולים להסיח את דעתם בקלות ואף להירתע ממין. אחרים סובלים דווקא מחסך בחושים והם זקוקים למגע חזק ואינטנסיבי כדי להרגיש “משהו” והכל צריך להיות מוגבר ועוצמתי כדי ליהנות.

יש גם צדדים חיוביים- אנשים שמתרכזים בפעילויות שהם אוהבים ולכן מצליחים להתרכז בסקס, יכולים להשתמש בסקס  כאמצעי להרגעה עצמית, יכולים להתמסר ודווקא אז המחשבות פחות מפריעות, מתנסים במידה ובאופן מווסת בסקס מגוון ומעניין ובעזרתו  מצליחים לשמר מערכות יחסים ארוכות ויציבות כי הם דואגים לכך שכל הזמן יהיה עניין להם ולפרטנר.

מקורות:

“168 שעות של הפרעת קשב”- טל קפלינסקי וד”ר ירדן לוינסקי

“לחיות עם הפרעת קשב ADHD”- איריס מנור ושמואל טיאנו

Sarver, D.E., McCart, A. J., Sheidow, E.J., Letourneau, J.L (2014).ADHD and risky sexual behavior in adolescents: Conduct problems and substance use as mediators of risk. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 55 (12), 1345-1353.

Flory, K., Brooke, S. G. M., Pelham, W, E., Gnagy, E., Smith, S. (2006). Childhood ADHD Predicts Risky Sexual Behavior in Young Adulthood. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. 35 (4), 571-577.

 

מקורות:

Childhood ADHD Predicts Risky Sexual Behavior in Young Adulthood. Kate Flory,Brooke S. G. Molina,William E. Pelham, Jr.,Elizabeth Gnagy &Bradley Smith. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology. Volume 35, 2006 – Issue 4. Pages 571-577

“החבר הכי טוב”- ביקורת סדרה על ילד עם חרדה חברתית

**יש מעט ספויילרים על הפרק הראשון, אבל לא באופן שלדעתי פוגע בחוויית הצפייה**
 
תארו לכם שאתם ילד בכיתה ה’ עם חרדה חברתית כל כך קשה עד שאתם מתקשים להיות בחברת ילדים אחרים, נמנעים מללכת לבית הספר ונשארים בבית בחינוך ביתי עם אבא שלכם. עכשיו הגעתם לגיל שבו כל בני גילכם הולכים לחטיבת הביניים וגם אתם רוצים להיות כמו כולם, אבל ברגע שאתם רק מתקרבים לדלת הכניסה לבניין בית הספר- אתם אחוזי אימה…
 
כך בדיוק מתחילה סדרה חמודה להפליא בשם “החבר הכי טוב” (the healing powers of dude) בנטפליקס שכביכול מיועדת לילדים, אבל לדעתי הרבה יכולים להתחבר לסדרה הזו מכל מיני זוויות. בגזרת הילדים יש את נוח- הילד בעל המראה הממוצע עם החרדה החברתית שגם ילדים ביישנים, דחויים, חסרי ביטחון עצמי, בעלי קשיים חברתיים כאלה ואחרים, ילדים שסובלים מחרדות כאלה ואחרות שיכולים להזדהות איתו; מבוגרים עם חרדה חברתית וביישנות שהיו ילדים כאלה או אפילו מתמודדים כיום עם הקושי הזה שנראה די אותו דבר; ילדים שהם כביכול רגילים וממוצעים עם ביטחון עצמי ממוצע אבל עדיין מהווים מטרה לביריונים של בית הספר, מוזרים כאלה שלא ממש מוצאים את עצמם וקלאמזיים כמו סיימון השמנמן וכהה העור שהוא הדמות הידידותית הראשונה שנוח נתקל בה כמצליח להכנס סוף סוף לבית הספר; אמארה היא הילדה האסייתית בכיסא גלגלים שהיא ישירה מאוד, לא ממש שמה על אף אחד, לפעמים קצת חסרת רגישות ולפעמים כן מצליחה להיות אמפטית, היא אינטליגנטית וחשוב לה מאוד להיות מצטיינת כבר בתחילת שנת הלימודים. כבר בתחילת הפרק הראשון נוח פוגש אותה כשהוא עומד על שביל המיועדת לנכים על כיסאות גלגלים בכניסה לבניין בית הספר, מתחיל להרגיש את החרדה עולה בו והיא מתעצמת לנוכח המחשבות שהיו לו עוד לפני כן שיש לראש שלו “צורה מוזרה”, ואז כשאמארה רוצה להכנס לבית הספר, הוא מבוהל וקפוא וחושב שאולי היא מבחינה ב”ראש המוזר שלו”, וכשהיא פונה אליו ומבקשת שיזוז, הוא הוא מרגיש מאוים ובורח לרכב של הוריו. אמארה מפרשת את התנהגותו כילד שחוסם לה את הדרך באופן חסר רגישות. בשלב מאוחר יותר, הם מצליחים להבין ששניהם טעו בפרשנות אחד של השני באותה סיטואציה והופכים לחברים.
 
יש גם את ההורים של נוח- אמא עורכת דין וקרייריסטית ואבא אומן שהקריב את חייו כדי להיות עם נוח בבית וללמד אותו. שניהם דמויות מוגזמות עם שמחת חיים קצת מוגזמת ואכפת להם מאוד מנוח. מצד שני, רואים גם את הקונפליקטים הפנימיים שלהם וביניהם בהתמודדות שלהם עם נוח שצריך בעצמו להתמודד עם החרדה החברתית שלו בבית הספר- הגנה שעוזרת אבל גם עלולה להיות מוגזמת וחונקת מהפחד שהוא לא יצליח להתמודד, הם מחזקים אותו, מנסים לרתום את האחות לעזור לו, ומצד שני הוא חושש לאכזב את הוריו אם לא יצליח להתמודד עם סיטואציות שונות שמפעילות את החרדה החברתית שלו. אחד המשפטים שהוא אומר לחבריו, זה שהוריו אמרו לו כל חמש דקות שהם גאים בו שהלך ביום שישי לבית הספר ושהם עוקבים אחריו, והיה ניכר שהוא מתבייש בזה ואולי גם חושב מה זה אומר עליו אם הוריו מרגישים צורך עז כזה לחזק אותו על כך ולשמור עליו כל כך- וכנראה שהוריו לא חשבו תמיכת היתר הזו גם פוגעת בו.
יש את האחות הקטנה, היפה, החברתית והמוצלחת עם שפע הביטחון שמנסה בדרכה לעזור לו, אבל גם להביך אותו כדרכן של אחיות קטנות.
 
נוח מתעקש להתמודד עם הפחד שלו ולהעיז ורואים איך כל יום הוא מתקדם קצת עד לרגע שהוא מצליח להכנס לכיתה מלאה בילדים. הסדרה ממחישה היטב איך כל סיטואציה פשוטה ויומיומית מתפרשת עבור נוח כמוקש בשדה מוקשים שעלול להתפוצץ בכל רגע. ההורים חוזרים על ההצעה שניתנה לו בעבר וסירב לה עד כה אך הפעם הוא מסכים- להיות מלווה על ידי כלב תמיכה רגשית- “גבר” (באנגלית Dude…) מקסים ואימפולסיבי שאנחנו זוכים גם לשמוע את המחשבות שלו בסיטואציות שונות ונוח מנסה להיעזר בו כדי להרגיש ביטחון ורוגע בסיטואציות המלחיצות.
יש את המסגרת- מנהל בית הספר ואחד המורים שמאוד לא אוהבים את “גבר” הכלב ומכשילים את נוח וכלבו עם חוקים רבים ולא היגיוניים ואת המחנכת שמנסה להיות מבינה ומכילה ושאר הילדים בבית הספר ובכיתה ואיך הם מתייחסים לנוח.
 
מה שאהבתי במיוחד בסדרה זה שמראים באופן ויזואלי מאוד את האופן שבו נוח ובעלי חרדה חברתית חווים את החרדה שלהם. צילומי המסך שצירפתי כאן מראים סיטואציה שבה נוח נכנס עם גבר לראשונה לבית הספר באופן אבסורדי כל הילדים נמשכו אליו כי התלהבו מהכלב, אבל נוח הרגיש הצפה וחרדה גבוהות כי קשה לו עם הרבה ילדים בבת אחת וראו איך הוא מדמיין אותם כמו קבוצה של זומבים. בסצינה אחת הוא שוקע ברצפה כשהוא קפוא ולא יכול לזוז ובסצינה אחרת הוא שומע פעמון אזעקה כאילו עומדת לפרוץ שריפה וכן הלאה.
 
צפיתי בינתיים בשני פרקים ואני מוקסמת. אני רואה איך היא יכולה להתאים למטופלים ילדים ומבוגרים, למשפחות שלהם, למטפלים, לילדים עם קשיים כאלה ואחרים שיש להם דמויות שקל להזדהות ולאהוב וגם לילדים “רגילים” – כל פרק בצפייה משותפת יכול לפתוח שיח שלם על נוח, על ההתמודדות שלו והאומץ שלו להתמודד עם הפחד, עם הדרכים השונות שהוא מנסה לעשות זאת, עם כל אחת מהדמויות שם ואיך שכל אחת מהן מפרשת שונה את אותה סיטואציה- ממש כמו שאני עושה בטיפול CBT, אבל רואים את זה באופן מאוד מומחש וויזואלי ומאפשר עיבוד מעמיק ונפלא.
 
אסיים בדוגמה קטנה של שיחה עם בני בן ה- 8 שאמר בפשטות גמורה על הסצינה של הילדה הנכה, אמארה ונוח- “אבל גם נוח נכה”. התפלאתי ושאלתי למה הוא חושב שהוא נכה, והוא אמר שהוא נכה ברגשות שלו כמו שהיא נכה ברגליים שלה. משהו בי קפץ והתכווץ ואמרתי שזה לא אותו דבר, אבל כשהתחלתי להסביר מה זה נכה, הבנתי שבמובן מסוים הוא צדק- אצל נוח הבעיה הרגשית שלו כל כך חזקה שהיא באמת פוגעת לו בתיפקוד, אלא שיותר קל לסביבה להיות נחמדים ולעזור לאמארה בגלל הנכות הנראית שלה, אבל לא כלפי נוח שיש לו סוג של נכות בלתי נראית. זו הייתה הזדמנות נפלאה לדבר על איך הוא פירש סיטואציות באופן שונה מילדים אחרים ולעזור לו להבין ילדים אחרים עם קשיים- למשל ההרגשה הרגשית, התחושות הפיזיות, ההתנהגות והחוויה של החרדה, האיום, הקפיאה והדופק המהיר בפחד מרופא שיניים או בדיקת דם שהוא מכיר (ולכל אחד יש פחד אחר שהוא יכול להזדהות איתו), עזרו לו להבין יותר טוב את נוח כשהוא קפא במקומו והרגיש שהוא לא יכול לזוז- משהו שלפני שעשיתי את החיבורים האלה, הוא התקשה להבין.
 
אני מקווה שתהיה עונה שניה. זו סדרה מרעננת וחשובה כל כך בעיניי על סוגיות שמטרידות ומעניינות הרבה ילדים ומשפחות והטלביזיה לא נותנת להן כלל דגש לרוב ויכולה גם לעזור להבין ולקבל את השונה.