חיזוק חיובי- לא רק לכלבים או לילדים

כשאמא שלך מטפלת התנהגותית- קוגניטיבית ועובדת איתך בשיטת החיזוק החיובי 🙂

(ציטוט של הבן שלי מלפני כמה שנים שפירסמתי בקבוצה “ילדים הם התסריטאים הטובים ביותר”

לרוב אני מדברת על הפן הקוגניטיבי של הCBT, ואילו הפן ההתנהגותי פחות מדובר. רבים מהאנשים מכירים את כל נושא ההתניות, החיזוקים והעונשים עוד בהקשר של ניסוייו של פבלוב עם הכלב המרייר וזה נראה לרבים כמו שיטת חינוך שמתאימה לילדים. אולם למעשה, כולנו פועלים לפי חיזוקים ועונשים ומפעילים זאת על אחרים, אפילו בלי לעשות זאת בצורה מודעת.

חיזוק חיובי- תגובה חיובית, סוג של פרס, שניתנת בעקבות התנהגות מסויימת וגורמת לחזק אותה. במקרה הזה שציטטתי עם הילד שלי, יש פה שני סוגים של חיזוקים:

חיזוק מוחשי שהוא המדבקה (כמו שבגן או בכיתות נמוכות שמים מדבקות סמיילי או “טוב מאוד”, “עבודה נפלאה” וכו) והוא החיזוק המוכר יותר.

לדוגמה: ממתק, צפייה בתוכנית טלביזיה, זמן מחשב, דמי כיס וכו’.

מה הבעיה בחיזוק החיובי הזה? הוא יוצר תלות בין התהנהגות הטובה לחיזוק החיובי, כך שהילד עשוי לעשות את ההתנהגות הרצויה רק כשהוא מקבל את אותו פרס.

חיזוק חיובי נוסף הוא חיזוק רגשי כמו לומר מילים טובות כמו: “כל הכבוד, אני גאה בך!”, “תודה רבה, אני מעריכה את מה שעשית”, חיבוק, נשיקה, זמן איכות כמו למשל משחק עם ההורה וכדומה.

אלו חיזוקים רצויים שאנו גם יכולים להתמיד בהם לאורך זמן והם חשובים מאוד לילד, ובכלל- לכל אחד מאיתנו.
החיזוקים החיוביים נמשכים גם לבגרות שלנו, וממש לא ניתנים רק לילדים או לכלבים 🙂


לדוגמה: כשבן הזוג שוטף כלים במקומי כי חזרתי עייפה מהעבודה ואני אומרת לו תודה ושאני מעריכה זאת- הסבירות שהוא יעשה זאת שוב בעתיד גוברת מאשר אם אני לא אומר דבר והוא יפרש זאת כאילו זה מובן מאליו ואני לא מעריכה את הנתינה שלו.

כשהבוס נותן לי בונוס על עמידה ביעדים או מכירות גבוהות זה חיזוק חיובי, אבל גם שיחת הערכה טובה, הכרזת “העובד של החודש” בישיבת צוות ואפילו המשכורת שלנו היא חיזוק חיובי לכך שנעבוד כל החודש 🙂

(בתמונה למעלה חיזוק חיובי של ציון בתחום הלימודי)

חיזוק חיובי, אם תשימו לב להגדרה, לא מגיע רק בהקשר של חיזוק התנהגות רצויה. הוא בהחלט יכול להיות משהו שיעודד את אותו אדם או בע”ח להמשיך בהתנהגותו כי זה “משתלם” לו.


לדוגמה– אם הילד שלי יעשה לי סצינות בסופר וייכנס לטנטרום (התקף זעם) כדי שאני אקנה לו את כל הממתקים שהוא רוצה ואני בסוף אוותר לו בגלל הבושות או כי אין לי חשק להתמודד עם עמידה על הסירוב שלו, זה יהווה חיזוק חיובי עבורו לעשות לי התקפי בכי וצרחות בכל פעם שהוא ירצה משהו.

אם בכל פעם שאני אאיים על נציג שירות בפנייה לתקשורת, אצעק ואבקש מנהל- אקבל את מה שאני רוצה, זה יהיה חיזוק חיובי עבורי להמשיך להתנהג ככה בכל פעם שאני רוצה משהו בלי לדבר באופן יפה ומנומס, וזה גם יחזק אצלי את התפיסה ש”רק להפוך כיסאות” מביא לתוצאות.

נסו לחשוב מהם החיזוקים החיוביים שמפעילים אתכם, ואיזה חיזוקים חיוביים אתם נוטים להפעיל אצל הסובבים אתכם.

החיזוקים החיוביים האלה יעזרו לכם לתת אותם לעצמכם כ”כפרס” על התנהגות שאתם רוצים לחזק ולהבין מנגד מה מחזק התנהגויות שאתם רוצים להפסיק.

 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

מצאתי פתרון מפתיע למי שיש לו הפרעת קשב ולא רוצה לקחת טיפול תרופתי!

ככה בשביל הספורט מילאתי שאלון איבחוני של מגוון הפרעות שנתקלתי בו ובתוצאות של מי שיוצא שיש לו הפרעת קשב, היה כתוב בהסבר שזה תוצאה של פעילות יתר או חסר של האונה הפרונטלית. ההמלצה הייתה לטיפולים תרופתיים רגילים להפרעת קשב כמו: אדרל, וויוואנס, ריטלין, קונצרטה, פוקלין ובעוצמה נמוכה וולבטרין

המשך לקרוא

מכירים את זה שקניתם ספר בהתלהבות וגיליתם שכבר יש לכם אותו בבית?

מילדות אני אוהבת מאוד לקרוא ספרים. “תולעת ספרים כזאת”. לצערי עם השנים אני כמעט לא מוצאת את הזמן לקרוא ובהחלט ייתכן שעידן הסמארטפונים פגע ביכולת שלי (ושל רבים אחרים) להיות סבלנית ולקחת ספר ליד וללכת בתוכו לאיבוד

המשך לקרוא

מחקר ישראלי: אנשים עם הפרעת קשב בסיכון להידבק בקורונה

פורסם ממש לאחרונה מחקר ישראלי חדש בראשות פרופ’ איריס מנור שידועה מאוד בתחום של הפרעת קשב וד’ר ז’ניה מרזון. כתבה על המחקר פורסמה ב-YNET וכל קבוצות הפייסבוק בתחום של הפרעת קשב היו עם דיונים מאוד סוערים, אנשים נטו להתגונן ולתקוף את הכתבה- הרי הם מקפידים ואפילו היה להם סבבה בבבית בתקופת הסגר, ואז גיליתי שרבים מאוד לא קראו את הכתבה והסתפקו בכותרת ובטח שממש מעטים קראו את המחקר המקורי. 

 

המשך לקרוא