משחק “כל הכבוד” לחיזוקים חיוביים של הורה-ילד

בשבועיים האחרונים התחלתי לעשות משחק עם הילד שלי כדי לעזור לו עם הדימוי העצמי (יש לו הפרעת קשב מאתגרת מאוד), אבל תכלס זה עוזר גם לי- כל לילה לפני השינה אנחנו משחקים במשחק “כל הכבוד” שלמדתי מספר של ד”ר נעמי אפל (טיפול CBT בילדים).
אני מתחילה כדי לתת לו מודלינג- אני אומרת לעצמי כל הכבוד על משהו טוב שעשיתי באותו יום ואז כל הכבוד למשהו טוב שהוא עשה.
אחר כך הוא אומר לעצמו כל הכבוד למשהו ואז לי.
ה”כל הכבוד” יכול להיות ספציפית להתנהגות של שנינו בבית או לבית ספר/לעבודה.
בהתחלה (ועדיין, אבל חשוב מאוד להתמיד) היה לו ממש קשה לעשות את זה והוא סירב, אבל התעקשתי בעדינות. יש ימים קשים שהוא אומר שהוא לא עשה שום דבר טוב, אבל אני מזכירה לו ובודקת איתו ואני גם אומרת לו את כל הדברים הטובים שאני ראיתי שהוא עשה. זה עשוי להרגיש מאולץ בהתחלה ומביך, אבל מהר מאוד זה הופך להיות משחק נעים וכיפי שמרגיע לפני השינה ומשרה אווירה טובה, במיוחד אם היו קונפליקטים.
זה עוזר גם לי לא להתייחס לימים קשים איתו כימים נוראיים ולחפש נקודות אור וכמובן להסתכל על העשייה שלי ולמצוא את הדברים שעשיתי שאני מרוצה מהם.
 
התרגיל הזה מקנה ערכים רבים שלדעתי הם:
  1. חיזוק תחושת המסוגלות העצמית והביטחון העצמי
  2. ניטור עצמי שלא תמיד נעשה אצל מופרעי קשב
  3. למידה מהצלחות
  4. מיקוד הזרקור על החלקים החיוביים ולא רק השליליים אצל שני הצדדים בעצמם ובאחר
  5. למידת המיומנות הבין אישית החשובה של לתת חיזוקים חיוביים לאחר
  6. להצליח לקבל חיזוק חיובי מאחר
  7. מחזק את הקשר הרגשי בין הורה לילד- ההורה לא רק ביקורתי כלפי הילד, אלא גם רואה את החלקים הטובים שבו ואומר לו (והורים לרוב לא אומרים מספיק חיזוקים חיוביים אמיתיים ספציפיים שזה חשוב. דוגמה בהמשך).
  8. הילד לומד על דברים נוספים טובים שהוא עשה, מיוחדים ויומיומיים שאולי לא שם לב שהם טובים.
  9. החיזוקים החיוביים האלה מעודדים להמשיך לבצע את ההתנהגות הטובה שאנו רוצים לחזק.
  10. חשיפה אישית של ההורה, אנו מציגים את עצמנו כאנושיים ומספקים מודלינג לילד.
  11. זה ממש מעניין ומשמח כשגם הילדים שלנו מעריכים אותנו, מעניין לשים לב למה הם שמים לב ומה הם אוהבים בנו
 
דוגמאות עבור הילד:
  1. כל הכבוד לך שישבת והתאמצת לעשות שיעורים, אפילו שהיה לך קשה
  2. כל הכבוד לך שעזרת לחבר בבית הספר
  3. כל הכבוד לך שלא התפרצת בזעם למרות שסירבתי לתת לך לראות עוד תוכנית טלביזיה
  4. כל הכבוד לך שפינית את השולחן אחרי הארוחה
  5. כל הכבוד לך שהתארגנת מהר בבוקר ויצאת בזמן
 
דוגמאות עבור עצמנו:
  1. כל הכבוד לי שהכנתי לך את האוכל האהוב עליך
  2. כל הכבוד לי שנתתי לך עוד משחק אחד כשביקשת והייתי גמישה
  3. כל הכבוד לי ששיחקנו יחד בטאקי והיה לנו ממש כיף
  4. כל הכבוד לי שהייתי סבלנית איתך ולא מיד כעסתי כשלא סידרת את החדר
  5. כל הכבוד לי שהייתי יעילה היום בעבודה והספקתי את המשימות החשובות
אם אתם לא הורים, אתם יכולים לעשות את זה עם עצמכם- למצוא ולחזק בעצמכם את הדברים הטובים והקטנים מידי יום זה משהו שיכול לסייע מאוד לתחושת המסוגלות העצמית ולביטחון העצמי ולראיית עולם ריאלית וחיובית יותר. אפשר גם לרשום מידי יום ביומן או במחברת לפחות דבר אחד שאם גאים בעצמכם שעשיתם אותו, וזיכרו שזה לא חייב להיות בומבסטי. לפעמים זה ברמה של “כל הכבוד לי שלא איחרתי היום לעבודה” אם אני מרבה לאחר או “כל הכבוד לי שבאתי מאורגנת לעבודה עם ארוחת צהריים בקופסה שהכנתי ערב לפני”.
 
בהצלחה ומוזמנים לשתף אם ניסיתם 🙂

“לא ייאמן”- ביקורת. מיני סדרה שמתבוננת על קורבנות אונס ותלונות שווא

בוקר אחד נערה בסיכון בת 16 עם היסטוריית חיים מורכבת וקשה מתקשרת למשטרה ולקרובים כדי לדווח שנאנסה באכזריות זמן קצר לפני כן בדירתה במסגרת של תוכנית המסייעת לצעירים בסיכון. המשטרה מגיעה מיד, כולם מנסים לתמוך ולעזור. מחפשים ראיות, מתשאלים אותה, שולחים אותה לבדיקה מקיפה וחודרנית בבית החולים.
היא מתבקשת לספר את הסיפור שלה שוב ושוב ושוב בפני חוקרים גברים, ובכל פעם מעמתים אותה מחדש עם פרט זה או אחר שלא מתיישב עם פרט זה או אחר. עם זה שאין ראיות. המשטרה מתחילה לפקפק בה, אימהות האומנה שלה מפקפקות בסיפור שלה בגלל העבר שלה.
מופעל עליה מכבש לחצים להודות שבדתה את התלונה על האונס מסביבתה- עד שהיא מודה.
שנתיים אחר כך, באופן כמעט חסר תקדים ולא אופייני- מוגש נגדה כתב אישום על תלונת שווא.
 

להמשיך לקרוא

מה הקשר בין קפיאה מקור מהמזגן לחרדה חברתית?

אחת ההתמחויות שלי היא לטפל באנשים עם הרצף של ביישנות וחרדה חברתית. רבים מהם כלל לא מודעים לכך שיש להם חרדה חברתית, הם סבורים שהם “רק ביישנים ומופנמים ועם ביטחון עצמי נמוך”.
זה בהחלט נכון, אבל ההבדל המרכזי בין “סתם” ביישנות לחרדה חברתית, זה שאדם ביישן יתבייש לעשות דבר מה שהוא רוצה או צריך לעשות וייתכן שינסה להימנע מכך, אך בסופו של דבר הוא יעשה זאת, ירגיש את הלחץ והחשש בהתחלה, ואחרי שזה יגיע לשיא מסויים- זה ירד בהדרגתיות כי הוא התגבר על החשש שלו, וזה טבעו של פחד.
 

להמשיך לקרוא

כרטיסיות חיזוקים חיוביים להעצמת הילד והקשר עם הוריו

“כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו”, הרב שלמה קרליבך.
*
כל ילד צריך שיאמינו בו, שיאהבו אותו, שיחזקו אותו, שיצמיחו אותו.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ובמיוחד היפראקטיביות, צריכים זאת במיוחד.
זאת בגלל שהם גדלים בחוויה של תסכול וכישלון- הם לא מצליחים לעשות דברים, כועסים עליהם וגוערים בהם, הסביבה שלהם מאוכזבת מהם והם מאוכזבים מעצמם.
אותם ילדים יגדלו אחר כך להיות מבוגרים שלא מאמינים בעצמם וביכולת שלהם להצליח, לשלוט בעצמם, להשיג דברים, לדחות סיפוקים…

להמשיך לקרוא

פרידות בטיפול רגשי

פרידות הן בדרך כלל מאורע עצוב. במיוחד כשזה ממישהו שאתה קרוב אליו.
אני חושבת שיחסים טיפוליים זה בין סוגי היחסים הכי אינטימיים שאדם יכול לחוות. אצל אנשים מסויימים אפילו הכי אינטימי- אדם שרואה אותך במצבים הכי לא נעימים, פגועים, כאובים, אישיים… ששומע את הסודות שלך, שמושיט לך יד, שנמצא שם בשבילך, שמכיל אותך, שנותן לך את העיצה שלו או התובנה שלו, מישהו שמתקף אותך, רואה אותך, שם לב אליך, רגיש אליך… מרוכז בך כל כולו.
 
 

להמשיך לקרוא