סוגי טיפול בגישה ה-CBT

 

ישנן הרבה שיטות טיפול ואנשים מבולבלים מאוד. כשאומרים CBT למה מתכוונים? האם CBT מתאים לכולם? איזו שיטה מתאימה לאיזו בעיה?

 במאמר זה אסביר בקצרה על כל גישה כדי לעשות סדר ולדעת לאיזה סוג של טיפול כדאי לפנות. חשוב להדגיש שכל סוגי הטיפולים שמפורטים כאן מגיעים מהCBT  שהוא גישה מאוד נחקרת ומתוקפת מדעית. כל הגישות כאן הוכחו ביעילותן במגוון מחקרים וזה בין היתרונות הגדולים שלהן.

נהוג לחלק את הCBT  לשלושה גלים של התפתחויות:

הגל הראשון- הגישה ההתנהגותית:

בגישה הזו עובדים על עיצוב התנהגות לפי התניות, עונשים, חיזוקים חיוביים ושליליים.

הגל השני- הגישה הקוגניטיבית:

בשלב הזה הבינו שבני אדם מורכבים יותר מהכלב של פאבלוב ואומנם אנחנו יכולים להיות "מאולפים" בהתנהגות שלנו, אבל זה לא תמיד מספיק ויש צורך גם בשינוי של המחשבות שלנו על מנת ליצור שינויי עמוק יותר בהתנהגות ובתפיסת המציאות שלנו שמשפיעה על ההתנהגות וההפך.

כאן נולד ה- CBT: טיפול התנהגותי קוגניטיבי שמשלב את שתי הגישות. השיטה הוכחה כמוצלחת מאוד לטיפול במגוון בעיות- מבעיות סטנדרטיות ונורמטיביות של אנשים (משברים, אירועים חיים, דילמות, שינויים, בעיות רגילות וכו') ועד הפרעות שונות ובמיוחד- הפרעות חרדה שונות   (כמו OCD, פוביות, הפרעות פאניקה, חרדה חברתית וכו'), דיכאון, הפרעת קשב וריכוז וכיוצ"ב.

הגל השלישי:

כאן שמו לב שבעוד שהCBT  הוכח כיעיל מאוד במגוון בעיות והפרעות, יש אנשים "עמידים" לטיפול ולא מצליחים להשיג תוצאות כמצופה. כשחוקרים ומטפלים ניסו להבין מדוע, ראו שהשיטה לא עובדת מספיק טוב על אנשים עם הפרעות אישיות ואז פיתחו שיטות טיפול נוספות שבעצם כולן עם בסיס ועקרונות של CBT אבל הם משולבים עם עקרונות מגישות פסיכולוגיות שונות אחרות ובעלות כלים ייחודיים להתמודדות עם הקשיים שלהם.

סכמה תרפיה- שיטת טיפול שמתמקדת בעיקר באנשים עם מגוון הפרעות אישיות. מודל טיפולי אינטגרטיבי המשלב טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות, טכניקות חווייתיות והתמקדות בפן הבין-אישי. זיהוי והתמודדות עם אמונות עמוקות פנימיות ושליליות מילדות שנוגעות לצרכים רגשיים והן גורמות למצוקה, לקשיים בתפקוד ובקשרים בין-אישיים.

DBT: טיפול דיאלקטי התנהגותי- שיטת טיפול שמיועדת במיוחד לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית, לבעיות ויסות רגשי, התמכרויות לחומרים מסוכנים והפרעות אכילה. יכול לעזור גם בהפרעות מצבי רוח כמו דיכאון ומאניה דיפרסיה ובפוסט- טראומה. בנוסף, גם לילדים ולמתבגרים הסובלים מנטיות אובדניות, אימפולסיביות, התנגדות לסמכות וכו'. יש הרבה דגש על יחסים בין אישיים ומיומנויות בנושא זה. הדגש הוא על קבלת המצב שמתוכה צומח השינוי והדגשת הניגודים שנמצאים זה לצד זה שקיימים בבעיות האלה.

PE: חשיפה ממושכת- שיטת טיפול שמיועדת בעיקר לאנשים עם הפרעה פוסט טראומטית (בין השאר גם הלם קרב שהוא סוג של פוסט טראומה).

MCBT:  מיינדפולנס/קשיבות- גישה מהמזרח, מהבודהיזם, רוחנית יותר. מתרכז
בכאן ועכשיו. קשיבות לעצמי, לגוף שלי, למחשבות שלי, לסביבה בכל רגע נתון. לקבל ולהבין את המציאות כפי שהיא… טכניקות מתחומי המדיטציות, יוגה וטכניקות הרגעה. כלי טיפולי בשימוש CBT ן- DBT שעוזר בהתמודדות עם דיכאון קליני, חרדה ולחצים. הטכניקות מתורגלות באופן יומיומי בזמני רגיעה לרוגע וריכוז. לא לומדים אותן בזמן אפיזודת דיכאון או חרדה מתמשכת, אלא כשהאדם נמצא בתקופה שבה הדיכאון בנסיגה והוא מרגיש רגיל. הטכניקות משפרות באופן כללי את איכות החיים- גם בתקופות הדיכאון וגם בתקופות הרגילות.

ACT/טיפול בקבלה ומחוייבות- שילוב של CBT , DBT ומיינדפולנס. יעיל מאוד לאנשים שסובלים מכאב כרוני כתוצאה ממחלות פיזיות ולהתמכרויות (יש קווי דמיון לשיטת 12 הצעדים המפורסמת של קבוצות הגמילה מסמים, אלכוהול וכו'). הגישה הזו, בניגוד ל CBT הקלאסי גורסת שבמקרים מסוימים לא צריך להתעלם או לצמצם את הרגשות והמחשבות השליליים וזה יכול לעבוד לטווח קצר או דווקא לגרום לבעיות, כי לא צריך "להדחיק" אותם, אלא דווקא לקבל אותם ולהתמודד איתם.

מטפלי CBT לומדים את הגישה המרכזית של CBT וקורסים בשאר השיטות ככלים וידע בסיסי, כשבדרך כלל מטפלים המעוניינים להתמחות בשיטה מסוימת- לומדים קורס מתמחה באותה שיטה כדי להגדיל את הידע, הכלים והמיומנויות על מנת להתמודד עם אותן בעיות והפרעות.
הרבה מטפלים נוקטים בשיטה אינטגרטיבית שבה, כאמור, הם משתמשים בכלים מגישות שונות בהתאם לבעיה ולמטופל ומשלבים אותן.