יתרונותיו של עובד סוציאלי כפסיכותרפיסט

אנשים רבים שמחפשים מטפל נפשי, חושבים מיד על פסיכולוג, אולם למעשה גם עובד סוציאלי יכול להיות מטפל נהדר, ובניגוד לדיעות קדומות של אנשים רבים- עבודה סוציאלית אינה עוסקת רק במיצוי זכויות והתמודדות עם עוני, סיעוד וילדים בסיכון ויש בה אספקטים טיפוליים רבים ומגוונים. למגיעים ממקצוע העבודה הסוציאלית לפסיכותרפיה יש יתרונות ייחודיים רבים  מתוקף עבודתם כשכירים למן התואר הראשון שלהם:

עבודה סוציאלית הנה התואר הטיפולי היחיד שכבר מהתואר הראשון הבוגר מוסמך לטפל- החל מהשנה השנייה סטודנט לע”ס עובד בפרקטיקה בהיקף של חצי משרה ומקבל הדרכה מקצועית בשירות, ארגון או עמותה שיש בהם עו”סים. כך גם בשנה השלישית. העו”ס מסיים את התואר כשכבר באמתחתו ניסיון טיפולי בפועל בן שנתיים.

עובד סוציאלי עובד במהלך עבודתו עם מגוון אוכלוסיות עם קשיים ומאפיינים שונים וייחודי שאינם מגיעים לקליניקות פרטיות, מה שמפתח את היכולת לעבוד עם מגוון נרחב של אוכלוסיות בגילים, מוצאים, מגזרים, דתות, מצבים משפחתיים, כלכליים, חברתיים ונפשיים. שונים. עבודה בכל ארגון המתמחה בנתינת שירות לאוכלוסייה מסוימת, אף היא מסייעת לפיתוח מומחיות באותו תחום וקל יותר לעבור בין ארגונים ותחומים שונים כדי להתנסות, ללמוד ולהתמקצע בפועל בעבודה מול אוכלוסיות שונות. הנה מקצת מהאוכלוסיות שעו”סים מטפלים בהן: נפגעי נפש, אלימות במשפחה, התמכרויות, ילדים ונוער בסיכון, קשישים, ילדים ומבוגרים הסובלים מפיגור שכלי, אוטיזם, נכות, סיעוד, אסירים, חסרי בית, עובדות רחוב וכיוצ”ב וכן גופים שונים כגון: ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הביטחון, אפוטרופסות, מרפאות לבריאות נפש קהילתית, בתי חולים, קופות חולים  וכו’ 

הכשרה זהה בפסיכותרפיה לבעלי מקצועות שונים- בלימודי הפסיכותרפיה השונים  (כמו CBT או דינמי) לומדים כתף אל כתף אנשי מקצוע מתחומים שונים- עו”סים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים חינוכיים וכו’, כך שכולם לומדים את אותם תכני לימוד, הולכים לאותם מדריכים מקצועיים על מנת לקבל הדרכות ומקבלים את אותה תעודה. השוני הוא רק בתפיסות עולם מקצועיות שהביאו עימם לפני לימודי הפסיכותרפיה.

בעבודה סוציאלית יש גישות ייחודיות שמבחינות אותם ממקצועות אחרים. לדוגמה: 

גישת הכוחות– גישה שבה מסתכלים לא רק על המצוקות, הקשיים והטראומות של האדם כמו במודל הרפואי שבו משתמשים הפסיכיאטרים והפסיכולוגים, אלא גם על הכוחות והחוזקות של האדם, בוחנים מה אפשר לו להצליח ולהגיע להישגים כשכן הגיע אליהם, ואפילו הישרדות במצבי קשיים קשים עד כדי טראומות, יכולים ללמד רבות על האדם ועל דרכי ההתמודדות שלו והכלים שרכש לעצמו. את הכלים הללו אנו רותמים לטובת הטיפול כדי להתמודד במשאבים הקיימים ולפתח חדשים על מנת להתמודד עם הקשיים שבגללם הגיע המטופל לטיפול.

הגישה המערכתית– גישה שבה העו”ס בוחן את המטופל לא רק בכאן ועכשיו שקורה בקליניקה או בעברו ומסתמך רק על סמך מה שהמטופל מביא עמו לחדר הטיפולים, אלא גם על המערכות בחייו ועל היחסים בינו לבין אותם מערכות אלו (משפחה, חברים, בני זוג, עבודה, לימודים וכו’). יש הקשר סביבתי וישנה חשיבות רבה לסביבה המקיפה את האדם וההשפעות ההדדיות ביניהם. כמו כן, יש תשומת לב להקשר האדם עד לרמת הקהילה בה הוא חי, כך שהמטפל רואה את האדם וחייו כשלם תוך שימת לב לכל חלק בנפרד וגם לקשר בין כל החלקים.

עובד סוציאלי מתנסה כבר בלימודי התואר הראשון שלו בהנחיית קבוצות ובהקמת וניהול פרויקטים קהילתיים. גם בעבודתו ישנם עו”סים המתמחים  בעבודה קהילתית, כאלה המתמחים בקבוצות וכאלה המתמחים בטיפולים פרטניים, כשפעמים רבות יש שילוב באותו שירות של טיפול פרטני וקבוצתי, זוגי,  משפחתי או דיאדי (טיפול הורה- ילד). כך, בעצם, יש לעו”ס יכולת להתנסות בשימוש במגוון כלים לקדם את הפרט ורווחתו ולהתאים לו ולצרכיו את המענה הטוב ביותר.