fbpx

הקשר בין אפילפסיה ומיגרנה להפרעת קשב וריכוז

ADHD נחשבת להפרעה נירו- התפתחותית. כלומר המקור שלה נירולוגי והיא כרונית- מגיל לידה ועד זיקנה. נמצא קשר בינה לאפילפסיה ומיגרנות.

 

אפילפסיה- השכיחות של אפילפסיה באוכלוסיה הכללית מוערכת בחצי אחוז עד אחוז. השילוב בין הפרעת קשב לאפילפסיה בקרב ילדים ידוע היטב, אך הרבה פחות בקרב מבוגרים. מצאו רק שני מחקרים בנושא זה אצל מבוגרים. אחד מהם הראה של-18.4% מהמבוגרים עם אפילפסיה הייתה גם הפרעת קשב והיא הייתה קשורה בחומרה רבה יותר של אפילפסיה מבחינת תדירות התקפים ושימוש רב יותר בתרופות לאפילפסיה. כמו כן, הופיעו יותר חרדה ודיכאון, תפקוד גרוע יותר ומוגבלות רבה יותר. במחקר הולנדי מצאו של-2.4% מהחולים במרפאה לאפילפסיה יש אבחנה לקש”ר לעומת שכיחות של 1% של קש”ר בקרב האוכלוסיה ההולנדית. השילוב בין הפרעת קשב לאפילפסיה עלול להיות בעל השלכה בטיפול ובאבחנה- למשל תרופות ממריצות עלולות באופן תיאורטי להעלות את תדירות או עוצמת ההתקפים, אם כי התיעוד בחולים עם אפילפסיה מוגבל והראה תוצאות סותרות. היו רק שני מחקרים קטנים כאלה אצל מבוגרים עם אפילפסיה בטיפול עם מתילפנידט כמו ריטלין, אך הם לא הראו השפעות שליליות של הטיפול.

מיגרנה– מיגרנה היא הפרעת כאב ראש אפיזודית עם התקפי כאב ותפקוד נירולוגי מוגבל בזמן. היא שכיחה יחסית באוכלוסיה הכללית ומתחילה בד”כ בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת- 10-15% מהאוכלוסיה הכללית, כשנשים נפגעות לעיתים קרובות יותר ממבוגרים. גם למיגרנה וגם לקש”ר יש בסיס גנטי חזק, כמו גם קשר להפרעות במצב הרוח וחרדה. שני מחקרים נורווגיים גדולים הראו קשר בין קש”ר למיגרנה באמצעות נתונים ממסד הנתונים של המרשמים שלהם שהראה קשר חיובי משמעותי בין מרשם לתרופות נגד מיגרנה והפרעות קשב. גם במחקר עם קבוצת ביקורת ראו שכיחות גבוהה יותר של מיגרנות אצל בעלי קש”ר- 28.3% לעומת 19.2%.

לרוב אני ממליצה למטופליי ללכת לאיבחון ולטיפול בהפרעת הקשב אצל פסיכיאטר, במיוחד אם יש רקע של קשיים נפשיים או הפרעות נפשיות במשפחה (שהם נפוצים ביותר) ואם יש צורך בטיפול תרופתי פסיכיאטרי.

במקרים של מחלות רקע על בסיס נירולוגי כמו אפילפסיה או מיגרנה, אני ממליצה ללכת לנירולוג על מנת שישקול טיפול תרופתי להפרעת הקשב, אם בכלל מותר והשילוב שלו עם טיפול תרופתי לאפילפסיה או מיגרנות.

חשוב ביותר שהרופא המטפל ידע את כל ההיסטוריה הרפואית הפיזית והנפשית של המטופל כדי שידע לאבחן ולהציע טיפול תרופתי מתאים.

מקור: M,Instanes, J. T,  Klungsøyr, K., Halmøy, A., Fasmer, O. B., & Haavik, J. (2018). Adult ADHD and Comorbid Somatic Disease: A Systematic Literature Review. Journal of Attention Disorders, Vol. 22(3) 203–228

 

 

כתיבת תגובה

להתקשר