fbpx

יתרונות וחסרונות הטיפול הפרטי והציבורי

אנשים רבים מתלבטים אם ללכת למטפל בשירות ציבורי או באופן פרטי. לעיתים הם בוחרים באחד מהם מבלי לחשוב על כל היתרונות והחסרונות של הבחירה. רוב המטפלים המוסמכים (כמו עו”ס או פסיכולוג) עובדים גם בציבורי וגם בפרטי במקביל, או לפחות התחילו מהציבורי עד שעברו לחלוטין לפרטי מסיבות שונות. 

אנסה לסקור את היתרונות והחסרונות לדעתי:

יתרונות וחסרונות הטיפול ציבורי

היתרונות

  1. למטפל יש הרבה יתרונות בעבודה בציבורי- ההדרכות, השתלמויות, צוות, מגוון רחב של מטופלים עם בעיות שונות ורקעים שונים. זה משאיר אותו מנוסה יותר ומעודכן יותר. במקרים מסויימים אם הוא עובד עם אוכלוסיה מסויימת, גם למתמחה באותה אוכלוסיה כי הוא נתקל בהרבה יותר מטופלים של האוכ’/ הבעיה הזו מאשר אם היה מטפל בהם בקליניקה פרטית. 
  2. למטופלים יש יתרונות בכך שהטיפול בחינם, בסכום סמלי או שהם עובדים עם מטפלים בהסדר של קופ”ח ומשלמים סכום יחסית נמוך של כ- 130 ש”ח.  
  3. אם זה מטפל פרטי בהסדר, המטופל יכול להיות רגוע שקופ”ח בדקה את התעודות והניסיון שלו לפני שהם החלו לעבוד עימו, וכמובן גם בארגונים ציבוריים אחרים המטופל יודע שעובדים שם רק מטפלים מוסמכים כמו עובדים סוציאלים או פסיכולוגים. 
  4. בציבורי יש צוות רב מקצועי שלעיתים יכול לסייע והתקשורת טובה יותר בין הגורמים שעובדים יחד. לדוגמה: מטפל ופסיכיאטר. במרפאה להפרעות אכילה יש צוות שכולל עו”ס, פסיכיאטר, תזונאית, רופא משפחה וכו’.
  5.  אם מדובר בעו”ס הוא הרבה פעמים יכול לעשות גם תיאום טיפול, כלומר עזרה במיצוי זכויות, הכוונה למסגרות ואנשי מקצוע נוספים שיכולים לסייע, עזרה בחיבור לביטוח לאומי לבקשת נכות אם יש צורך וכו’.
  6.  פעמים רבות הארגון הציבורי מאפשר גם טיפולים קבוצתיים במקום או בנוסף.

החסרונות:

  1. זמן הטיפול מוגבל- בין כמה חודשים לשנה בד”כ. גם אם מדובר במספר שנים בארגונים מסויימים מאוד ובטיפול בבעיות ספציפיות מאוד, עדיין צריך להפסיק בגלל צרכי המערכת ולא צרכי המטופל   
  2. הטיפול לא תמיד מותאם לפי צרכי המטופל 
  3. אם מדובר בבעיה מסויימת בשירות מסוים, המטפל מוכוון לטפל באותה בעיה ולא בבעיות נוספות לעיתים (לדוגמה אם הטיפול במסגרת ייחודית של התמכרות, תעסוקה, טראומה מינית, אלימות במשפחה וכו) 
  4. זמני ההמתנה עשויים להיות ארוכים מאוד בין מספר חודשים לשנה ויותר, במיוחד אם מדובר במסגרת ציבורית שבה הטיפול בחינם. מטפלים בהסדר למיטב ידיעתי לרוב מקדישים זמן מסוים לקבל מינימום מטופלים דרך קופ”ח בגלל שלרוב הסכום שהם מקבלים מהקופה ומהמטופל נמוך ממה שהם מקבלים ממטופל פרטי ואז זה לא מתאים למטופל במצוקה שצריך להמתין עד שיתפנה מועד עבורו 
  5. שעות הקבלה מוגבלות מאוד- במסגרות ציבוריות רוב השעות הן בוקר וצהריים, השעות של הערב מועטות ומבוקשות (אם בכלל קיימות), אין שישי, פעמים רבות לא עובדים בחופשים 
  6. לרוב המטופל מקבל מטפל שפנוי ולא בוחר אותו, ואם מסיבה כלשהי הוא לא מעוניין בו או מעוניין במטפל ספציפי אחר- יהיה בעייתי מאוד לבקש החלפה 
  7. הרבה פעמים נהוג לעבוד בגישה מסויימת באותו ארגון ולא ניתן לבחור גישות אחרות. לדוגמה, ייתכן שבאותו ארגון מקובלת הגישה הדינמית, ואין בכלל או שיש מעט מטפלים שמתמחים בגישות נוספות כמו CBT (שמותאמת לחרדה), DBT, EMDR וכו. 
  8. המטפל לרוב לא זמין מעבר לשעות העבודה שלו, ויהיה פחות  גמיש בלמצוא פגישה למקרה דחוף או צורך של המטופל.
  9. כדי לקבל טיפול בהסדר או במרפאה לברה”נ יש צורך באבחון והפנייה ויש תיעוד. יש אנשים שהפגיעה המסויימת הזו בפרטיות מפריעה להם, הם לא מעוניינים שהמידע יופיע בתיקם הרפואי או לקבל איבחון כלשהו שיהיה רשום. במוסדות ציבורים מסויימים ששייכים לרווחה, המטופל מתבקש לפתוח תיק ברווחה אם אין לו, גם אם זה רק אדמינסטרטיבי, ויש כאלה שמתנגדים גם לזה. 
  10. הארגון או המרפאה עשויים להיות רחוקים ממקום מגוריו של המטופל, במיוחד אם הוא גר בפריפריה.
  11. לפעמים יש התניות שונות ותנאים שונים כדי להיות זכאי לקבל את הטיפול: ללא התמכרויות, אלימות, מחייבים לקבל טיפול תרופתי וכו.

היתרונות והחסרונות של טיפול פרטי

היתרונות:

  1.  המטופל יכול לבחור מטפל שהוא מתחבר אליו ושהוא מקבל עליו המלצות
  2.  אם אחרי כמה פגישות המטופל מרגיש שהוא לא מתאים, הוא יכול להחליף למטפל אחר 
  3. המטופל יכול לבחור מטפל שמתמחה בגישה מסוימת ובבעיה שלו 
  4. יש דיסקרטיות ופרטיות מלאה 
  5. המטפל יכול להיות קרוב לעבודה או לבית שלו 
  6. המטפל גמיש בשעות ובימים לקבלה (כמובן בהנחה שיש לו מועדים פנויים)
  7. המטפל  זמין יותר לשיחות טלפוניות, סמסים, מיילים (תלוי כמובן באג’נדה ובמידת הפניות של המטפל) 
  8. אין הגבלה של משך הטיפול וזה תלוי במטפל ובמטופל ובהחלטה משותפת (רצוי) 
  9. המטפל יכול להתמחות בבעיות מאוד ספציפיות שבציבורי אולי פחות יתמחו (לדוגמה OCD, הפרעות קשב וריכוז למבוגרים, פוביות מאוד ספציפיות וכו ולבוא ממגוון רחב של מקצועות. 
  10. אין צורך באבחון על מנת לקבל את הטיפול. 
  11. המטופל יכול לבחור אם ליטול טיפול תרופתי או לא ואצל איזה פסיכיאטר לקבל ליווי. 
  12. הטיפול יכול להיות רציף גם בחופשות וחגים

 

החסרונות

  1. הטיפול עשוי להיות יקר מאוד ואצל אנשים מסויימים העלות הכספית עלולה להיות כבדה ולגרום להפסקת הטיפול

  2. המטופל לא תמיד בודק מי הוא המטפל, והוא עשוי להיות מטפל בלי הכשרה מוכרת ומפוקחת (כדוגמה עו”ס או פסיכולוג) וללכת למטפל שיגרום לו לנזק בשל היעדר הסמכה והכשרה מוכרות ומקצועיות. 

  3. ההדרכה עשויה להיות פחות זמינה למטפל  ואולי יש מטפלים שלא יקחו הדרכה בכלל או מעט. 

  4. יש מטפלים שיקחו על עצמם מטופלים גם אם הם לא מספיק מבינים בבעיה של המטופלים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Call Now Button