fbpx

טיפול נפשי- וויגן פריינדלי

הטבעונות כבר מזמן אינה טרנד וישראל הפכה למעצמת הטבעונות הנחשבת למדינה עם אחוז הטבעונים הגבוה ביותר בעולם- לפי נתוני עמותת “וויגן פריינדלי” יש בישראל 5% צמחונים ו-5% טבעונים. רבים סבורים בטעות שטבעונות היא רק העדפה תזונתית. בפועל “טבעונות” מקפלת בתוכה הרבה משמעויות נוספות- טבעונות היא דרך חיים, ראיית עולם, ערכים, מוסר, פילוסופיה, תזונה, בריאות, שמירה על הסביבה, אהבת חיות וטבע, ייחודיות ושונות ורצון עז להשתנות ולשנות.

טבעונים רבים נתקלים ביום יום שלהם בכמות גדולה של תגובות שיפוטיות, פוגעניות וקנטרניות לגבי אורח החיים שלהם וחלקם הופכים לרגישים מאוד לתגובות הסביבה עד כדי דריכות ופרשנות של אמירה זו או אחרת כניסיון לפגוע בהם או לשפוט אותם גם אם זה לא כך.

אנשים רבים שהפכו לטבעונים מגלים שהמעבר לטבעונות לא רק מתחיל ונגמר בצלחת, אלא שהוא משפיע על כל תחומי החיים שלהם: יחסיהם עם המשפחה, גידול ילדים, חברים, זוגיות, עבודה, בריאות ואנשי מקצוע בתחום הרפואי, הפארא-רפואי והנפשי, מסעדות, חופשות ובתי מלון ועוד. הטבעונות עלולה לגרום לקונפליקטים רבים בליבו של הטבעוני בינו לבין עצמו  ובינו לבין הסביבה שלו. הקונפליקטים הללו עלולים לגרום למועקה ולמצוקה רבה כשהטבעונים נאלצים לא פעם להרגיש ב”משפט שלמה” בו הם צריכים לבחור בין כמה ערכים חשובים שמעמידים אותם לעיתים במצבים בלתי אפשריים. כשאותם טבעונים ירצו ללכת לטיפול רגשי, רוב הסיכויים שהם יגיעו למטפל שאוכל בשר. אותו מטפל, מבחינתם, עלול להחוות כלא אמפתי לקשיים שלהם ולא להבין את הקונפליקטים שמתחוללים בתוכם עד כדי הרגשה שהוא מזלזל בהם ובאידיאולוגיה שלהם ומקטין את התפיסות שלהם מתוך חשיבה שהן מוגזמות, קיצוניות או לא פרופורציונליות. עבורם המטפל מייצג את קולות הסביבה שמולה הם חווים קשיים ולפיכך הקשיים מול המטפל יתבטאו באופן דומה לקשיים מול הסביבה, כשפעמים רבות מדובר באותם קשיים בדיוק שבגללם הם מלכתחילה הגיעו לטיפול או שהם משפיעים על הסיבות שבגללן הגיעו לטיפול באופן ישיר או עקיף.

לדוגמה: ההרגשה ששופטים אותי, את אורח חיי ואת תפיסותיי, חושבים שאני קיצוני ומגזים, לא מבינים את התרבות שלי, הערכים, הקשיים והדילמות שלי, את הקריעה בין הרצון להשתלב חברתית בסביבה שלי לבין הרתיעה מהסביבה ומיחסה לבעלי חיים שאותה הטבעוני חווה כלא מוסרית, הכאב שאני מרגיש על סיבלם של בעלי החיים והכאב הנגרם מחוסר האמפתיה והלעג של הסביבה כי אני מרגיש כאב על חיות, אני שונה ולמה אני כל כך רגיש או למה אני עושה עניין מכל דבר.

הרבה פעמים לטבעוני יש צורך להימנע או להתרחק ממסעדות, אירועים חברתיים, ארוחות משפחתיות, חגים, שהות עם חברים, קרובי משפחה או בני זוג- שינויים בהרגלים ובאורח החיים שגורמים לסביבה הקרובה שלהם להירתע מהם עוד יותר ולשפוט אותם בטענה שהם הפכו להיות “טבעונים קיצוניים” כי הם לא יכולים להיות ליד בשר ומנסים לכפות עליהם את הטבעונות שלהם מבלי להבין את הבסיס האמוציונלי והכאב האמיתי שהם מרגישים ושזה לא בהכרח נובע מרצון לעשות “דווקא” או להמיר או לכפות עליהם את אורח חייהם.

הנה כמה מהדילמות השכיחות ביותר בקרב הטבעונים, כשככל שהם חדשים יותר ב”עסק”, להערכתי ככה הקונפליקט גדול ועוצמתי יותר:

  1. ארוחות משפחתיות: ארוחות משפחתיות שאליהן הטבעוני כטבעוני יחיד הופכות למקור לקונפליקטים רבים. ראשית, המשפחה לא מכינה מבחר מספק של מאכלים עבורו באופן מהותי מול אחרים. הסיטואציה הזו מקשה עליו קודם כל מסיבות פרקטיות כי אין לו מה לאכול, הוא מסתכל על אחרים נהנים והוא עלול להישאר רעב או להסתפק במועט. לאור כך, ישנן גם השלכות רגשיות- הוא עשוי להרגיש דחוי, מופלה, לא ראוי להתאמץ עבורו ולדאוג לו, לא מתחשבים בו, מזלזלים בו, לא מכבדים אותו ולא דואגים לו כאדם וכבן משפחה. שנית, הוא עלול לקבל הערות עוקצניות, מבטים ואף וויכוחים עם בני המשפחה לגבי הטבעונות שלו ברמה האישית: המשפחה מתקשה לקבל את השינוי לעומת העבר שבו הוא אהב מאוד  את המאכלים האלה וכיום הוא לא רוצה לגעת בהם, הוא נהיה בררן ולא כמו כולם והעקיצות על בסיס פרסונלי.

    הויכוח יכול להיות גם ברמה הכללית על סוגיית הטבעונות והטבעונים ככלל והוא עלול להסלים לכדי ריבים של ממש ולגרום למתחים רבים כשכל צד מנסה לשכנע את הצד השני בויכוח חסר סיכוי. כל אלו עלולים לגרום לטבעוני להפחית את השתתפותו בארוחות משפחתיות ולהתרחק מהמשפחה, במיוחד אם בגלל אישיותו, התקשורת, הדינמיקה הבסיסית וההיסטוריה שלו עם בני משפחתו, הוא מתקשה לבטא את צרכיו ולדבר על רגשותיו אם יש לו תחושה שהמשפחה לא תבין אותו ואף תבטל את רגשותיו והטבעונות הופכת להיות עוד סוגיה קונפליקטואלית כמו סוגיות רבות אחרות. ההתרחקות עשויה לשמש כהוכחה עבור בני המשפחה כי האשמה נעוצה בטבעונות ולא בתגובה שלהם אליה או בעבר המשותף, מה שיגביר את השיפוטיות והתוקפנות כלפיו וחוזר חלילה.

  2. חגים: בחגים מסויימים שבהם עיקר המזון על השולחן הוא בשר (כמו פסח או יום העצמאות), טבעונים רבים ירגישו שמאוד קשה להם רגשית ומוסרית לשבת בשולחן שבו יש “גופות” שמזכירות להם שבני משפחתם האהובים עדיין חיים בהכחשה או בחשיכה. הם עלולים להתקשות להתייחס לקרובים להם בסובלנות ובאהבה כרגיל לאור זה שמבחינתם הם פוגעים בחיות וזה מנוגד למוסר שלהם. הקונפליקט והפיצול הזה בין אדם שאני אוהב והוא אדם טוב בעיניי לבין זה שהוא עושה מעשים לא  מוסריים ופוגעניים עלול  ליצור מתח רב וקושי להכיל את הפיצול הזה. חלקם, כאמור, יתרחקו. אחרים ידרשו כתנאי שארוחות החג יהיו נטולות מאכלים מהחי בתמורה להגעתם. במידה והם יגיעו, הם עלולים להרגיש סבל של ממש וקושי להתרכז וליהנות עם הריח, המראות והמחשבות שניצתות לאור כל אלו ומציפות אותם תוך שהם מעוררים בהם גועל, עצב, כעס, רתיעה ואכזבה. כתוצאה מכך טבעונים רבים נאלצים לבחור בין המשפחה והחברים שלהם לבין המוסר והרגשות שלהם, מה שמרגיש עבורם כבחירה כואבת, אכזרית ולא אפשרית.

     

  3. תרבות, דת ומנהגים: אוכל הוא חלק משמעותי בתרבויות שונות. בעדות מסוימות או במשפחות עם תרבות אוכל מסויימת יש מקום מרכזי מאוד לבשר מבחינת התדירות, המגוון והכמויות גם ביום יום וגם באירועים חגיגיים ומשפחתיים. בתרבויות כאלה יהיה קשה מאוד לסביבה להכיל את הטבעוני, והטבעונים יהיו שכיחים בה באופן מופחת משמעותית בהשוואה לתרבויות אחרות. הטבעוני ייתפס כשונה וחריג באופן משמעותי בהשוואה לתרבויות אחרות שבהן הבשר חשוב אך לא תופס מקום מרכזי. סוגיה זו חוזרת גם במגזר הדתי והחרדי שבו רגילים לארוחות שבת וחג בשריות ומייחסים להן חשיבות גדולה כמצווה וכדרך לכבד את השבת. ישנם דתיים שחושבים על טבעונות כמשהו שהיו רוצים לעבור אליו, אבל חוששים שזה בעייתי במובן הדתי ושאולי ישנה חובה דתית.

    מי שאחראי על הכנת הארוחות עשוי להרגיש מועקה גם כי הטבעוני לא יוכל עוד ליהנות מהמאכלים שנהנה מהם עד כה וגם כי הוא לא רגיל להכין ארוחות בלי בשר כמנה מרכזית. לעיתים הבשלן יתקל בקושי שבו הוא ינסה לחפש תחליף טבעוני למנות מסורתיות הכוללות בשר שהופכות לפתע ללא רלבנטיות. משפחות רבות לא מודעות לגיוון התזונתי הרב שיש בטבעונות וחושבים שארוחה טבעונית היא ארוחה ללא מנה עיקרית וכוללת תוספות וסלטים בלבד או מנגד דורשת הכנה של מנות מורכבות מאוד עם רכיבים מוזרים, אקזוטיים, יקרים שקשה להשיג אותם במרכולים רגילים ואין להם מושג כיצד לעבוד איתם. תפיסה נפוצה אחרת היא שארוחה ללא בשר היא “ארוחה של עניים” ושהיא לא מכבדת את האורחים, מביישת או קמצנית ושלא ניתן לשבוע מארוחה כזו. אם הטבעוני מביא מנות משלו, בני משפחתו עשויים לא לרצות לטעום מהמנות שלו ולפסול אותן בלי לנסות מחשיבה שמדובר ב”חיקויים” ובטוחים שמזון טבעוני לא יכול להיות מזון טעים אלא רק מזון בריא, תפל ואורגני. כל אלו יכולים לייצר מתח רב ומכבש לחצים על הטבעוני מצד המשפחה שמתקשה להסתגל לתנאים החדשים והשונים מהשיגרה לה היא רגילה, במיוחד אם היא כרוכה בסמלים, חשיבות רגשית, מסורת, ערכים, מנהגים ותפיסות משפחתיות ועדתיות. קצת כמו שאם אתם רגילים מלידה לליל סדר לפי המסורת ולפתע ידרשו מכם לעשות אותו בלי מצות, יין והגדה והחג יאבד ממשמעותו וירגיש תפל ו”לא כמו שהוא צריך להיות”.

4. מגדר: רוב הטבעונים הם בעצם טבעוניות. הקושי של נשים טבעוניות עשוי להיות במבחר קטן של גברים טבעוניים להיכרות רומנטית. קושי נוסף יכול להיות בגלל שבחלק ניכר מהזוגות האישה היא המבשלת העיקרית, כך שהטבעונית לא תסכים לרוב לבשל בשר לבן זוגה. הקושי של גברים טבעונים שלא יפריע להם להכיר אוכלות בשר הוא שהם יתקלו בסטיגמות פוגעניות מצד נשים (וגם גברים) שידחו אותם כי טבעונות היא “עסק נשי” ושזה לא גברי בעיניהן לאכול חסה במקום “לתקוע” סטייק מדמם תוך עלבונות על מידת הגבריות שלהם שמלווים לפעמים בעוקצנות לגבי הנטייה המינית שלהם, והן לא יכולות לדמיין את עצמן הולכות למסעדה כשהן אוכלות סטייק או המבורגר בעוד בן זוגן אוכל סלט ונוצר היפוך תפקידים השונה מהמסורתי. דווקא לגברים אוכלי בשר יותר קל לצאת עם טבעוניות מתוך תפיסה שזה לגיטימי חברתית שנשים הן רגישות ומתחשבות יותר באחר וזה מתכתב עם רכות ודאגה אימהיות ונשיות טבעיות.

 

5. ילדים ונוער: במשפחה שבה ילד או מתבגר מחליטים להיות טבעונים, הורים רבים נחרדים בתגובה בשל הקושי שאוזכר קודם לכן לגבי מה יכינו לילד שלפתע תזונתו הצטמצמה פלאים (במיוחד אם היה בררן ממילא), הקושי להכין בקביעות מזון כפול לטבעוני ולשאר בני המשפחה (בפרט אם נהגו להכין תוספת שמבושלת או נאפית עם בשר והטבעוני מסרב לאכול את התוספת אם נגעה בבשר) ובמיוחד הפחד מכך שזה יפגע בבריאותו של הילד שלא יתפתח כראוי בשל חוסרים תזונתיים. אנשים רבים מחזיקים בתפיסה השגויה שטבעונות אינה בריאה ושבשר, מוצרי חלב וביצים הם בריאים וחיוניים לבריאות ולהתפתחות תקינה ושתזונה מהצומח אינה יכולה להיות בריאה המספקת את כל הצרכים התזונתיים. תפיסה זו עלולה להוביל לויכוחים רבים בין ההורים לילדים עד כדי תחבולות שונות של ההורים שינסו לשכנע את הילד בכל מחיר, לאיים, להפעיל לחץ רגשי, “לשחד” ואפילו לרמות על ידי הסתרת בשר או רכיבים אחרים מהחי בתוך מנה שהם ישקרו שהיא טבעונית כדי שהילד יקבל את הרכיבים הבריאים, כשמבחינתם ההתנהגויות הללו לגיטימיות כי זה “לטובתו של הילד” מנקודת מבטם. כמובן שהתנהלות כזו פוגעת מאוד בילד שמרגיש שלא מכבדים אותו, את דיעותיו, את האוטונומיה שלו על גופו ואף יכולה להוביל לתחושת חוסר אמון קשה בהורה שנתפס בשקר או ברמאות שעלולה לגרום לילדים לסרב לאכול אוכל שהכין אותו בן משפחה ולאכול רק אוכל שהם מכינים בעצמם או אוכל קנוי. הקונפליקטים הללו יכולים להיות גם ברמת המשפחה המורחבת כמו סבים וסבתות בארוחות משפחתיות או אם הנכדים נוהגים להתארח אצלם הרבה.

הורים מסויימים מתייחסים בזילזול לבחירה החדשה של הילד או המתבגר וחושבים שזה “שיגעון נעורים חולף” שלא צריך לייחס אליו חשיבות, בחירה טרנדית או ניסיון התמרדות כנגדם ועלולים בתגובה לכפות עובדות בשטח על ידי כך שהם מתעקשים בכוונה להכין אוכל רגיל בלבד וללכת למסעדות בשריות גם אם אין בהן מבחר טבעוני. אם הילד לבסוף נכנע ואוכל בשר, הם מרגישים תחושת ניצחון מבלי להבין את הפגיעה באוטונומיה של הילד, ברגשותיו וביחסו אל הוריו. 

6. חברים: סיטואציות דומות למה שקורה עם המשפחה עלולות לקרות גם עם חברים, אלא שבעוד שחלק מהטבעונים יעשה מאמץ להתגמש ולהתפשר למען הקשר עם המשפחה- אחרים יוותרו יותר בקלות על החברים אוכלי הבשר וינסו להחליף אותם באופן מלאכותי או יתקרבו באופן טבעי לחברים טבעונים אחרים, כאלה שירגישו שיש להם נושאים משותפים רבים יותר, שהם מבינים אותם ויכולים להוות עבורם מקור תמיכה.

 

7. זוגיות חדשה: טבעונים רבים מתקשים לצאת עם בני זוג חדשים שהם אינם טבעונים- בין אם כי הם מרגישים שהשקפת עולמם אינה תואמת וזה משהו שהם לא יכולים להתפשר לגביו, ובין אם יש קושי להכיל בן זוג שפוגע בחיות ותומך בהריגתן וגרימת סבל, ובין אם הם מוכנים “להחליק” על הסוגייה, אבל אוכלי הבשר לא מעוניינים לצאת עימם מחשש שהם יהיו שיפוטיים כלפיהם, “יכנסו להם לצלחת”, ינסו “להמיר” אותם לטבעונות וכדומה. חלק מהטבעונים מחזיקים בעמדות נוקשות אודות אוכלי בשר עד כדי רתיעה וגועל רגשיים, קוגניטיביים ואף פיזיים ולא מוכנים לקיים כל מגע פיזי או אינטימי עם אוכלי בשר. לעיתים טבעונים ינסו להתעלם ביום יום מהשוני בינם לבין בני זוגם, אולם הם יתקשו לשבת עם בנזוג במסעדה שהזמין עכשיו סטייק מדמם ולאחר מכן להתנשק איתו ולהתנהג כאילו הכל כרגיל. בנוסף לכך, ישנו קושי מרכזי שנוגע לכך שלמרות שאחוז הטבעונים הולך ועולה עם הזמן, עדיין מדובר במספר מועט יחסית, אחוז הגברים נמוך מאוד יחסית לאחוז הנשים, ובפריפריה אחוז הטבעונים נמוך מאוד בהשוואה לאיזור ת”א וגוש דן- מה שלא מאפשר מבחר סביר למציאת בן זוג טבעוני ובפרט בפריפריה, גם אם ישנה העדפה ברורה לכך וזה אף תנאי הכרחי.

 

8. זוגיות קיימת: במידה ואחד מבני הזוג הופך לטבעוני במהלך הזוגיות או חיי הנישואין, נוצרים קונפליקטים חדשים- מה תהיה התזונה בבית? מי מבשל מה? האם יש הפרדה בכלים? האם הדיון על כל זה מגיע מתוך פשרה, הבנה, סובלנות ורצון לבוא זה לקראת זה או מתוך עקשנות, התנגחויות וניסיון לכפות אחד על השני? האם יש לכל אחד מהם חשש  שהצד השני יכפה עליהם משהו שלא מתיישב עם תזונתם והשקפת עולם? מה קורה כשיש ילדים או כשרוצים להביא ילדים לעולם- האם יגדלו אותם כטבעונים מלידה או כאוכלי כל והם יבחרו כשיגדלו? באיזו מסגרת הם יתחנכו? מה עושים כשמתארחים אצל אחת המשפחות והמשפחה של בן הזוג אוכל הבשר לא מכבדת את טבעונותו?  
יהיו זוגות שיצליחו לצלוח את המעבר הזה ולמצוא את העמק השווה, ויהיו זוגות שיחוו משבר עמוק בדומה למה שקורה אצל זוגות שבהם אחד חוזר בתשובה או בשאלה, מה שעלול להוביל לפרידה.

9. אקטיביזם: אנשים טבעונים רבים מוצאים את עצמם לאחר ההתוודעות לסבל בעלי החיים בתעשייה חדורי רצון עז לקדם את רווחת בעלי החיים באופן משמעותי מעבר למעבר האישי לטיבעונות. זה יכול להתבטא בהפצת הידע לסביבה הקרובה שלהם כגון לקיחת המשפחה והחברים למסעדות טבעוניות או וויגן- פריינדלי, דיונים עד כדי ויכוחים על טבעונות, כתיבת פוסטים ושיתוף סרטונים על הנעשה בתעשייה ברשתות החברתיות, שיתוף מתכונים ותמונות של מאכלים טבעוניים מעוררי תיאבון וכדומה. פעמים רבות התנהגות זו שנעשית מתוך רצון עז לפקוח את עיניהם של הסובבים אותם, עלולה לגרום לאנטגוניזם ולכעסים רבים מצד הקרובים להם שמתייחסים אליהם כעל “קיצונים”, ומבקשים מהם “לא להכנס להם לצלחת, לא לכפות עליהם ולכבד אותם”. מבחינת טבעונים רבים הבקשה הזו מציבה אותם בעמדה לא נוחה עד בלתי אפשרית, שהרי אותם אנשים גורמים לעוול ולא מכבדים את בעלי החיים כך שהם בעצמם נוקטים בכפייה כנגד חסרי ישע, והם מתקשים לשתוק פן ירגישו שהם משתפי פעולה.

 

נוסף על כך, ישנם טבעונים שבעקבות המעבר לטבעונות וההשתלבות בקהילות של טבעונים, הופכים לאקטיביסטים פעילים יותר במטרה להביא את בשורת הטבעונות לציבור הרחב על ידי השתתפות בהפגנות, תרומות, התרמות, השתתפות בפרוייקטים של מימון המונים, פוליטיקה, פעילי עמותות, הצלת חיות, התנדבות במקלטים וכן הלאה. התנדבות ופעילות חברתית זו יכולה להיות ברמות שונות: מרמה בריאה ומיטיבה של פעילות שנותנת משמעות וסיפוק ועד הקדשת זמן רב וכספים רבים לטובת בעלי החיים באופן טוטאלי, מה שעלול לפגוע בהם מבחינה כספית, חברתית, זוגית, משפחתית, תעסוקתית ורגשית כמו כל פעילות שמקדישים לה משאבים רבים עד כדי כך שהם באים על חשבון פעילויות אחרות ורווחתם האישית והסביבתית. מצב זה עשוי לגרום למצוקה- מצד אחד הטבעוני מרגיש שהוא רוצה “להציל את העולם” ולהפיץ את הטוב והעמדות המוסריות שלו ומצד שני הוא “זוכה” לביקורת חברתית, חוסר הבנה, התשה ומוצפות רגשית בשל היחשפות תדירה לתכנים שפוגעים בהם (כמו לדוגמה צילום בסתר של בתי מטבחיים- במיוחד אם זה כולל עבודה שם או במקומות אחרים שיש בהם פגיעה בבעלי חיים במחשבה שהמטרה מקדשת את האמצעים), תחושת בידוד, התמסרות טוטאלית ופגיעה בתחומי חיים שונים.

10. התמודדות עם סטיגמות: בקרב ציבור אוכלי הבשר ישנן סטיגמות ודיעות קדומות רבות ושגויות כגון: אנשים טבעונים הם אנשים חלשים, לא בריאים, חסר להם ברזל, וויטמינים וחלבונים, טבעונים הם יפי- נפש (לא כמחמאה), אכפת להם יותר מחיות מאשר לבני אדם, הם קיצוניים, מגזימנים, כופים את עצמם על אוכלי בשר, קטנוניים וכו וכו’.
כל סטיגמה כזו צובעת את הטבעוני בצבע שחור ומתייגת אותו, ולעיתים עשויה לגרום לתוקפנות כלפיו רק מעצם היותו טבעוני ומבלי לבחון איזה מן אדם הוא והיכן הוא על הרצף של הטבעונות ויחסו לטבעונות וכלפי מי שאינו טבעוני. החשיפה השכיחה לעמדה כזו באופן תדיר מציבה את הטבעוני בעמדה מתמדת של דריכות לתגובת הסביבה כשהיא מגלה שהוא טבעוני, תוך שהוא שוקל כל העת האם, מתי, איך ומול מי הוא מעוניין לחשוף את הטבעונות שלו. לפעמים הוא יצטרך להחליט אם להכריז שהוא טבעוני ולהתמודד עם קונפליקטים וקינטור מבלי שירצה בזאת או להסתיר את הטבעונות, להימנע מקונפליקטים ולוותר בגלל זה על בקשות של דברים שחשובים לו.

 

לאחר שסקרתי את הקשיים הנפוצים בחיי טבעונים רבים, החלטתי לציין משתנים מתערבים שיכולים להיות גורמים מגנים או מקשים עבור טבעונים (וגם צמחונים) כפי שאני רואה זאת. לקריאה, נא ללחוץ כאן >>

 

אני צמחונית מגיל 12 וטבעונית מ-2016 מטעמי מצפון ואידיאולוגיה ו”אמא” גאה ואוהבת לשני חתולי רחוב מהממים: חתולה בשם טופו וחתול בשם יודה שהוא סוג של חתול טיפולי, ומידי פעם כשהוא רוצה צומי הוא יכול לקפוץ רגע לקליניקה ולומר שלום, לבקש ליטוף, לרחרח לכם את התיק או הנעליים, לקפוץ על הכורסא שלכם ולהרגיע 🙂

ואם במקרה אתם אלרגיים לחתולים, תעדכנו אותי מראש ואני אדאג שהם לא תהיה בסביבה ואנקה את השיערות שלהם מהסביבה..

להתקשר