מחקר ישראלי שפורסם ב-2019 העריך תפקוד של צעירים
בשירות חובה בישראל עם הפרעת קשב והישווה אותם לקבוצת ביקורת של צעירים ללא הפרעת
קשב במספר תחומי תפקוד.
המסגרת הצבאית היא סביבה קשוחה מאוד, עם גבולות ברורים ומשמעת. החוסר ביכולת להתמקד, להיות בקשב מלא ואימפולסיביות עלולים להוות חיסרון בסביבה כזאת, בעוד שהיפראקטיביות ועירנות יכולות להוות יתרון. כמו כן, עבור רבים מבעלי ה- ADHD הפעילות הגופנית שנדרשת גם עשויה להשפיע לטובה על התסמינים של ה-ADHD. יחד עם זאת, ישנם מעט מאוד מחקרים שבדקו את התפקוד והמחלות הנלוות של בעלי ADHD בסביבה הצבאית.
במחקר השתתפו 43,965 צעירים ומתוכם 14,655 צעירים עם הפרעת קשב שאובחנו לפני הצבא, חלקם עם לקות למידה בנוסף. כל המשתתפים בעלי אינטליגנציה ממוצעת או מעל הממוצע, קבוצת הביקורת נבחרה באקראי והותאמה לפי פרמטרים שעלולים להשפיע כגון: מגדר, גיל ותיכון כדי לשלוט על מצב סוציו- אקונומי.
הצעירים אותרו בצו גיוס ראשון בגילאי 16-17 במהלך השנים 2005-2011. בשלב הזה הצבא מעריך התאמה רפואית ומסווג את המלש”בים ל-3 קטגוריות:
- כשירות לשירות קרבי לצעירים ללא בעיות רפואיות או בעיות מינוריות
- כשירות לשירות פקידותי לצעירים בעלי בעיות רפואיות מתונות
- לא כשירים לבעלי בעיות רפואיות חמורות.
ההתאמה הזו מלווה את החייל לאורך כל השירות ועשויה להשתנות בהתאם למצבו הרפואי.
הממצאים:
- לבעלי ADHD היו יותר פגישות עם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש
- לבעלי ADHD היו יותר פגישות עם רופאים, ימי מחלה ופסילות מקצועות (מספר תפקידים שהחייל נפסל והועבר מהם)
- לבעלי ADHD היה שיעור גבוה יותר של עודף משקל
- לבעלי ADHD היה סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעות אישיות, הפרעות רגשיות וחרדה. לא נמצא קשר מובהק לקשיים רגשיים אחרים
- יותר בעלי ADHD סווגו כמתאימים לשירות פקידותי, פחות כשירים לשירות קרבי ופחות מתאימים לשרת בצבא באופן כללי.
במחקרים אחרים ברחבי העולם מצאו ממצאים מעניינים אחרים בתחום הזה:
- מחקר קוריאני מצא שכיחות גבוהה יותר של חרדה ודיכאון בקרב חיילים עם ADHD
- לא מצאו שכיחות גבוהה יותר של סמים אצל חיילים עם ADHD באופן מפתיע (מכיוון שישנם מחקרים רבים שמראים שהשכיחות גבוהה יותר של שימוש בסמים ואף התמכרות אצל בעלי ADHD באופן כללי). ייתכן שזה בגלל האיסור החמור והאכיפה שיש בצבא שהובילו להפחתה, התנזרות או דיווח לא מהימן
- מחקר אמריקאי לא מצא הבדלים בשיעורי האשפוז מסיבות של בריאות הנפש בין חיילים עם הפרעת קשב לחיילים ללא הפרעת קשב, אבל אשפוז פסיכיאטרי הוא מצב קיצוני שלא מייצג את רוב האנשים עם הפרעה פסיכיאטרית ולכן לא בטוח כמה המחקר הזה מייצג את השונות שיש בהיבט הרגשי- פסיכיאטרי בקרב בעלי ADHD
הערות שלי: המחקר המרתק הזה שהקיף מדגם גדול מאוד לאורך מספר שנים מציג ממצאים שהם אומנם מעציבים וקשים לעיכול, אך יחד עם זאת מתיישבים עם מחקרים אחרים שבדקו הפרעת קשב אצל מבוגרים ומראים עוד תחום שבו יש לבעלי הפרעת קשב וריכוז קשיים שחלקם נובעים מהפרעת הקשב וחלקם לא, עם חלקם החייל הגיע לפני השירות וחלקם הוחמרו במהלך השירות.
אני כולי תקווה שהצבא ישכיל להתייחס למועמדים לשירות צבאי בעלי הפרעת קשב בתשומת לב מיוחדת בהתאמת התפקיד לחייל, במתן תמיכה נפשית ורפואית נגישה ועוטפת יותר ואיתור חיילים שיש להם קשיים רבים עוד לפני הגיוס ושקילה מעמיקה האם השירות הצבאי מתאים להם או עלול לדרדר את מצבם.
אציין שמניסיוני המקצועי, ישנם אנשים עם הפרעת קשב שהצבא היה עבורם תקופה קשה מאוד והם התקשו להסתגל למסגרת ולתנאים שלה ומצד שני אנשים שהלכו לאיבוד בתקופת התיכון והצבא הציל אותם, דווקא מהמקום של מסגרת, גבולות, משמעת וחוקים ברורים שאיפשרו להם לפרוח ולתפקד טוב יותר.
מקור:
Fruchter, E., Marom-Harel, H., Fenchel, D., Kapra, O., Ginat, K., Portuguese, S., & Weiser, M. (2019). Functioning of Young Adults With ADHD in the Military. Journal of Attention Disorders, 23(12), 1470–1474.