לאור שאלות שקיבלתי על הפוסט הקודם, הנה כמה הבהרות:
טיפול פסיכוסוציאלי מגיע מהמילים:
פסיכו– פסיכולוגי, נפשי, אישי… מה שקשור באדם עצמו
סוציאלי– סביבתי, חברתי
סימפטום: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וויסות רגשי.
תיפקוד: התפקודים הניהוליים שנפגעים בהפרעת קשב וריכוז כמו: תכנון, סדר וארגון, ניהול זמן, זיכרון, קבלת החלטות וכו’
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה מאד הטרוגנית עם חומרה שונה של תסמינים והשפעה שונה על תיפקוד האדם. כמו כן, גם התגובות של האדם לטיפולים שונים- שונות. יש לתת טיפול ממוקד ולשלב טיפולים שונים כדי לתת מענה לכל ההיבטים של הפרעת הקשב.
סוגי הטיפולים הפסיכוסוציאליים הקיימים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז:
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי CBT: המטרה של הטיפול היא לפתח אסטרטגיות התנהגותיות לפיצוי קשיי התיפקוד בליבת הפרעת הקשב ולשינוי אמונות לא מתפקדות.
יש עדויות רבות של מחקרים ליעילותה של הגישה ב-ADHD.
הרציונל מאחורי הגישה הוא שיש ליקויים נירולוגיים מאחורי הפרעת הקשב שמקשים על התיפקוד שלהם, והמשוב השלילי שהם מקבלים מהסביבה בעיקבות זה גורמים להפרעות במצב הרוח והימנעויות. במסגרת הטיפול עובדים על רכישת אסטרטגיות קוגניטיביות במקום הליקויים הנירולוגיים כמו: ארגון, פתרון בעיות, ניהול זמן ושליטה באימפולסיביות וברגשות ובו זמנית למידת זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות והחלפתן במחשבות מתפקדות וריאליות יותר.הטיפול מובנה וכולל בהתחלה הסבר פסיכו- חינוכי אודות הפרעת הקשב.
הספר נותן כדוגמה 10 מחקרים ומטא-אנליזות מבוקרים ואקראיים שמראים שהטיפול מסייע לליקויים בתיפקוד ולוויסות הרגשות בעקבות זה.
מחקרים עדכניים מראים ששילוב של טיפול CBT עם טיפול תרופתי יעיל משמעותית מטיפול CBT לבדו.
טיפול התנהגותי- דיאלקטי DBT: זוהי התערבות מבוססת CBT (הגל השלישי) שמטרתה לקדם את הקבלה והתיקוף של סימפטומטולוגיה של ADHD וכן רכישת מיומנויות לניהול עצמי.
DBT מבוסס על שתי נקודות מבט הופכיות לכאורה שכוללות בו זמנית קבלה עצמית ושיני. הוא פותח במקור לטיפול באנשים עם הפרעת אישית גבולית, אבל עבר התאמות לאנשים עם ADHD. DBT מבוסס על 4 מודלות: מיינדפולנס, יעילות בין אישית, וויסות רגשית ועמידות למצוקה. הטיפול יכול לסייע בהפחתת נטל הפרעת הקשב שיכול לגרום לדיכאון, בעיות בין אישיות, הערכה עצמית נמוכה ואיכות חיים נמוכה (צוטטו 3 מחקרים).
לאחר שינויים להתאמת הטיפול הפרעת קשב, מחקר שבדק את יעילות הטיפול במשך שנה בשילוב עם קבוצות על 49 מטופלים, והתוצאות הראו שינויים משמעותיים בהתמודדות עם רגשות, יעילות בין אישית וסובלנות למצוקה, הפחתת האימפולסיביות / היפראקטיביות בעזרת המיינדפולנס.
מדיטציית מיינדפולנס: זוהי טכניקה מדיטטיבית הכוללת כיוון תשומת הלב באופן מכוון לרגע הנוכחי בגישה לא שיפוטית.
כל המחקרים שנבדקו דיווחו כי הם משפרים את סימפטומטולוגיית ADHD, יחד עם שיפור בהיבטים מסוימים של תפקוד המבצע והפרעה בוויסות הרגשי. עם זאת, למרות ממצאיהם המבטיחים, הטיות שונות כגון היעדר אקראיות והיעדר קבוצת ביקורת יכולות להשפיע על הערך הקליני וההשלכות של המחקרים בפועל (צוטטו 2 מחקרים).
אימון קוגניטיבי CT: זוהי התערבות המשתמשת בחשיפה מבוקרת לאירועי למידה שמטרתה להתמקד במנגנונים עצביים ידועים של ליקוי התנהגות ולקדם שינוי קליני.
נתונים עדכניים הראו כי למרות שנצפה שיפור בביצועי זיכרון העבודה, אימון קוגניטיבי הראה השפעות מוגבלות על תסמיני ADHD כאשר נעשה שימוש במדידות עיוורות להערכת התוצאה (צוטט מחקר אחד).
נירופידבק NFB: זהו גרסה של ביופידבק EEG שבמהלכה הנבדקים לומדים לווסת את פעילות המוח שלהם בהתבסס על תהליך התניה
נוירופידבק עשוי להיות יעיל בטיפול ב- ADHD. עם זאת, מספר החולים שנכללו במחקרים אלה נמוך מאוד, מה שמגביל את הכללת הממצאים. לאחרונה נערך ניסוי מבוקר אקראי משולש-עיוור (נוירופידבק לעומת נוירופידבק מדומה לעומת מטה-קוגניטיבי) על מבוגרים עם הפרעת קשב. הממצאים נבדקו בעזרת שאלון קונרס להפרעת קשב בתחילת הטיפול ולאחר 8 שבועות, 16 שבועות, וכעבור 6 חודשים. התוצאות הראו כי נוירופידבק לא היה עדיף על מצב הדמה או על קבוצת הטיפול המטא-קוגניטיבית. למעשה, כל שלושת הטיפולים הובילו לשיפור בסימפטומים של ADHD והמחברים הגיעו למסקנה כי ניסוי אקראי זה מבוקר דמה לא הראה השפעות נוירופידבק ספציפיות על תסמיני ADHD אצל מבוגרים.
אימון/ קואוצ’ינג: נגזרת של הגישה ההתנהגותית הקוגניטיבית שמבוסס על תהליך שיתופי, תומך ומכוון מטרה, בו המאמן והלקוח עובדים יחד במטרה לזהות ולפתח מיומנויות ספציפיות להשגת יעדי הלקוח.
למרות שאימון עשוי להשתנות במתודולוגיה שלו, הוא בדרך כלל מכוון לפיתוח מיומנויות כגון ניהול זמן, ארגון, תכנון ופתרון בעיות.למרבה הצער, אין מחקרים מבוקרים המעריכים את יעילות האימון בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז. עם זאת, יש כמה תוצאות מעניינות ממחקרים לא מבוקרים שבהם נראה כי מבוגרים נהנים מאימון מבוסס על עוצמות (צוטטו 3 מחקרים).
חשוב לציין שמכיוון שהפרעת קשב וריכוז היא מצב נוירוביולוגי הקשור לעיתים קרובות להפרעה פסיכיאטרית אחרת, המחברים ממליצים שהאימון ינתן על ידי ספק שירותי בריאות רפואי או פסיכולוג בעל מומחיות בנושא הפרעות קשב וריכוז למבוגרים