טיפול נפשי- וויגן פריינדלי

הטבעונות כבר מזמן אינה טרנד וישראל הפכה למעצמת הטבעונות ונחשבת למדינה עם אחוז הטבעונים הגבוה ביותר בעולם לפי נתוני עמותת “וויגן פריינדלי” יש בישראל 5% צמחוני ו-5% טבעונים.

הרבה חושבים בטעות שטבעונות היא רק סוג של תזונה. בפועל, להיות טבעוני מקפל בתוכו הרבה משמעויות נוספות- טבעונות היא דרך חיים, ראיית עולם, ערכים, פילוסופיה, תזונה, בריאות, איכות הסביבה, שינויים ורצון עז להשתנות ולשנות.

 

טבעונים רבים נתקלים ביום יום שלהם בהרבה תגובות שיפוטיות וקנטרניות לגבי אורח החיים שלהם וחלקם הופכים לרגישים מאוד לתגובות הסביבה עד כדי דריכות ופרשנות של אמירה זו או אחרת כניסיון לפגוע בהם או לשפוט אותם.

אנשים רבים שהפכו לטבעונים מגלים שהמעבר לטבעונות לא רק מתחיל ונגמר בצלחת, אלא שהוא משפיע על כל תחומי החיים שלהם- יחסיהם עם המשפחה, חברים, זוגיות ואף עבודה. הטבעונות עלולה לגרום לקונפליקטים רבים בליבו של הטבעוני בינו לבין עצמו,  ובינו לבין הסביבה שלו. הקונפליקטים הללו עלולים לגרום למועקה ולמצוקה רבה כשהם נאלצים לא פעם להרגיש ב”משפט שלמה” בו הם צריכים לבחור בין מספר ערכים חשובים שמעמידים אותם לעיתים במצבים בלתי אפשריים. כשאותם טבעונים ירצו ללכת לטיפול רגשי, רוב הסיכויים שהם יגיעו למטפל שאוכל בשר. אותו מטפל, מבחינתם, עלול להיות לא אמפתי לקשיים שלהם ולא להבין את הקונפליקטים שמתחוללים בתוכם. עבורם המטפל מייצג את קולות הסביבה שמולם הם חווים קשיים- והם יתבטאו באופן דומה. לדוגמה, ההרגשה ששופטים אותי ואת אורח חיי, את תפיסותיי, חושבים שאני קיצוני ומגזים, שלא מבינים את התרבות, הקשיים והדילמות שלי, את הקריעה בין הרצון להשתלב חברתית בסביבה שלי לבין הרתיעה מהסביבה ומיחסה לבעלי חיים שאותו הטבעוני חווה כלא מוסרי.

הנה כמה מהדילמות השכיחות ביותר בקרב הטבעונים, כשככל שהם חדשים יותר ב”עסק”, להערכתי ככה הקונפליקט גדול יותר:

  1. ארוחות משפחתיות: ארוחות משפחתיות שאליהן הטבעוני הולך והוא הטבעוני היחיד, הופכות למקור לקונפליקטים רבים: לדוגמה, לא תמיד יש לו מה לאכול כי לא תמיד המשפחה מכינה מבחר מספק של מאכלים עבורו. לכן, הסיטואציה הזו מקשה עליו גם מסיבות פרקטיות כי אין לו מה לאכול, הוא מסתכל באחרים נהנים והוא עלול להיות רעב או להסתפק במועט. לאור כך, ישנן גם השלכות רגשיות- הוא עשוי להרגיש שלא מתחשבים בו, מזלזלים בו, לא מכבדים אותו ולא דואגים לו כאדם וכבן משפחה. בנוסף, הוא עלול לקבל הערות עוקצניות, מבטים ואף וויכוחים עם בני המשפחה לגבי הטבעונות שלו. השיח על טבעונות עלול להסלים לכדי ריבים של ממש ולגרום למתחים רבים. הנ”ל עלולים לגרום לטבעוני להפחית את השתתפותו בארוחות משפחתיות ולהתרחק מהמשפחה, בפרט אם בלי קשר לטבעונות, אלא בגלל אישיותו והדינמיקה הבסיסית עם בני משפחתו, הוא מתקשה לבטא את צרכיו ולדבר על רגשותיו אם יש לו תחושה שהמשפחה לא תבין אותו ואף תבטל את רגשותיו. ההתרחקות עלולה להוכיח לבני המשפחה כי כל זה בגלל הטבעונות, מה שיגביר את השיפוטיות והתוקפנות כלפיו וחוזר חלילה.
  2. חגים: בחגים מסויימים שבהם עיקר המזון על השולחן הוא בשר (כמו פסח או יום העצמאות), טבעונים רבים ירגישו שמאוד קשה להם רגשית ומוסרית לשבת בשולחן שבו יש “גופות” שמזכירות להם שבני משפחתם האהובים עדיין חיים בהכחשה או בחשיכה. הם עלולים להתקשות להתייחס לקרובים להם בסובלנות ובאהבה כרגיל לאור זה שמבחינתם הם פוגעים בחיות וזה מנוגד למוסר שלהם. הקונפליקט והפיצול הזה בין אדם שאני אוהב והוא אדם טוב בעיניי לבין זה שהוא עושה מעשים לא  מוסריים ופוגעניים עלול  ליצור מתח רב וקושי להכיל את הפיצול הזה. חלקם, כאמור, יתרחקו. אחרים ידרשו כתנאי שארוחות החג יהיו נטולות מאכלים מהחי בתמורה להגעתם. במידה והם יגיעו, הם עלולים להרגיש סבל של ממש וקושי להתרכז וליהנות עם הריח, המראות והמחשבות שניצתות לאור כל אלו ומציפות אותם תוך שהם מעוררים בהם גועל, עצב, כעס ואכזבה. כך טבעונים רבים נאלצים לבחור בין המשפחה והחברים שלהם לבין המוסר והרגשות שלהם.
  3. חברים: סיטואציות דומות למה שקורה עם המשפחה עלולות לקרות גם עם חברים, אלא שבעוד חלק מהטבעונים יעשה מאמץ להתגמש ולהתפשר למען הקשר עם המשפחה- אחרים יוותרו יותר בקלות על החברים אוכלי הבשר וינסו להחליף אותם באופן מלאכותי או יתקרבו באופן טבעי לחברים טבעונים אחרים, כאלה שירגישו שיש להם נושאים משותפים רבים יותר, שהם מבינים אותם ויכולים להוות עבורם מקור תמיכה.
  4. זוגיות חדשה: טבעונים רבים מתקשים לצאת עם בני זוג חדשים שהם אינם טבעונים- בין אם כי הם מרגישים שהשקפת עולמם אינה תואמת וזה משהו שהם לא יכולים להתפשר לגביו, ובין אם יש קושי להכיל בן זוג שפוגע בחיות ותומך בהריגתן וגרימת סבל, ובין אם הם מוכנים “להחליק” על הסוגייה, אבל אוכלי הבשר לא מעוניינים לצאת עימם מחשש שהם יהיו שיפוטיים כלפיהם, “יכנסו להם לצלחת”, ינסו “להמיר” אותם לטבעונות וכדומה. חלק מהטבעונים מחזיקים בעמדות נוקשות אודות אוכלי בשר עד כדי רתיעה וגועל רגשיים, קוגניטיביים ואף פיזיים ולא מוכנים לקיים כל מגע פיזי או אינטימי עם אוכלי בשר. לעיתים טבעונים ינסו להתעלם ביום יום מהשוני ביניהם, אולם הם יתקשו לשבת עם בנזוג במסעדה שהזמין עכשיו סטייק מדמם ולאחר מכן להתנשק איתו ולהתנהג כאילו הכל כרגיל. בנוסף לכך, ישנו קושי מרכזי שנוגע לכך שלמרות שאחוז הטבעונים הולך ועולה עם הזמן, עדיין מדובר במספר מועט יחסית, אחוז הגברים נמוך מאוד יחסית לאחוז הנשים, ובפריפריה אחוז הטבעונים נמוך מאוד בהשוואה לאיזור ת”א וגוש דן- מה שלא מאפשר מבחר סביר למציאת בן זוג טבעוני, גם אם ישנה העדפה ברורה לכך, ואף תנאי הכרחי.
  5. זוגיות קיימת: במידה ואחד מבני הזוג הופך לטבעוני במהלך הזוגיות או חיי הנישואין, נוצרים קונפליקטים חדשים- מה תהיה התזונה בבית? מי מבשל מה? האם הדיון על כל זה מגיע מתוך פשרה ולבוא זה לקראת זה או מתוך עקשנות וניסיון לכפות על השני? האם יש חשש  שהצד השני יכפה עליהם משהו שלא מתיישב עם תזונתם והשקפת עולם? מה קורה כשיש ילדים או כשרוצים להביא ילדים לעולם- כיצד יגדלו אותם- כטבעונים מלידה או כאוכלי כל והם יבחרו כשיגדלו? באיזו מסגרת הם יתחנכו? מה עושים כשמתארחים אצל אחת המשפחות והמשפחה של בן הזוג אוכל- הכל לא מכבדת את טבעונותו?
    יהיו זוגות שיצליחו לצלוח את המעבר הזה ולמצוא את העמק השווה, ויהיו זוגות שיחוו משבר עמוק בדומה למה שקורה אצל זוגות שבהם אחד חוזר בתשובה או בשאלה, מה שעלול להוביל לפרידה.
  6. אקטיביזם: אנשים טבעונים רבים מוצאים את עצמם לאחר ההתוודעות לסבל בעלי החיים בתעשייה בעלי רצון עז לקדם את רווחת בעלי החיים באופן משמעותי מעבר למעבר לטיבעונות. זה יכול להתבטא בהפצת הידע לסביבה הקרובה שלהם כגון לקיחת המשפחה והחברים למסעדות טבעוניות או וויגן- פריינדלי, דיונים עד כדי ויכוחים על טבעונות, כתיבת פוסטים ושיתוף סרטונים על הנעשה בתעשייה ברשתות החברתיות וכדומה. פעמים רבות התנהגות זו שנעשית מתוך רצון עז לפקוח את עיניהם של הסובבים אותם, עלולה לגרום לאנטגוניזם ולכעסים רבים מצד הקרובים להם שמתייחסים אליהם כעל “קיצונים”, ומבקשים מהם “לא להכנס להם לצלחת, לא לכפות עליהם ולכבד אותם”. מבחינת טבעונים רבים, הבקשה הזו מציבה אותם בעמדה לא נוחה עד בלתי אפשרית, שהרי אותם אנשים גורמים לעוול ולא מכבדים את בעלי החיים, והם מתקשים לשתוק, פן ירגישו שהם משתפי פעולה. נוסף על כך, ישנם טבעונים שבעקבות המעבר לטבעונות ולהשתלבות בקהילות של טבעונים, הופכים לאקטיביסטים פעילים יותר במטרה להביא את בשורת הטבעונות לציבור הרחב על ידי השתתפות בהפגנות, תרומות, התרמות, השתתפות בפרוייקטים של מימון המונים, פוליטיקה, פעילי עמותות, הצלת חיות, התנדבות במקלטים וכן הלאה. התנדבות ופעילות חברתית זו יכולה להיות ברמות שונות, לפעמים להגיע עד כדי הקדשת זמן רב וכספים רבים לטובת בעלי החיים באופן טוטאלי, מה שעלול לפגוע בהם מבחינה כספית, חברתית, זוגית, משפחתית, תעסוקתית ורגשית כמו בכל פעילות שמקדישים לה משאבים רבים עד כדי כך שהם באים על חשבון פעילויות אחרות ורווחתם האישית והסביבתית. מצב זה עשוי לגרום למצוקה- מצד אחד הטבעוני מרגיש שהוא רוצה “להציל את העולם” ולהפיץ את הטוב והעמדות המוסריות שלו ומצד שני הוא “זוכה” לביקורת חברתית, חוסר הבנה, התשה ומוצפות רגשית בשל היחשפות תדירה לתכנים שפוגעים בהם (כמו לדוגמה צילום בסתר של בתי מטבחיים במיוחד אם זה כולל עבודה שם או במקומות אחרים שיש בהם פגיעה בבעלי חיים במחשבה שהמטרה מקדשת את האמצעים), תחושת בידוד, התמסרות טוטאלית ופגיעה, כאמור, בתחומי חיים שונים.
  7. התמודדות עם סטיגמות: אנשים טבעונים הם אנשים חלשים, לא בריאים, חסר להם ברזל, וויטמינים וחלבונים, טבעונים הם יפי- נפש (לא כמחמאה), אכפת להם יותר מחיות מאשר לבני אדם, הם קיצוניים, כופים את עצמם על אוכלי בשר, קטנוניים וכו וכו’.
    כל סטיגמה כזו צובעת את הטבעוני בצבע שחור ומתייגת אותו, ולעיתים עשויה לגרום לתוקפנות כלפיו רק מעצם היותו טבעוני ומבלי לבחון איזה מן אדם הוא והיכן הוא על הרצף של הטבעונות. העמדה הזו מציבה את הטבעוני בעמדה מתמדת של דריכות לתגובת הסביבה כשהיא מגלה שהוא טבעוני, ולשקול מלכתחילה האם, מתי, איך ומול מי הוא מעוניין לחשוף את הטבעונות שלו.                        

 

לאחר שסקרתי את הקשיים הנפוצים בחיי טבעונים רבים, החלטתי לציין משתנים מתערבים  שיכולים להיות גורמים מגינים או מקשים עבור טבעונים (וגם צמחונים) כפי שאני רואה זאת:

  1. סוג התזונה הפרה-טבעונית: האם הטבעוני עבר מאכילת-כל לטבעונות או מצמחונות? סביר להניח שטבעוני שהיה קודם לכן צמחוני במשך שנים, תזונה שנחשבת מתונה יותר בקרב הציבור, והמעבר לטבעונות היה הדרגתי, זה נהיה  קל יותר לעיכול מבחינת הסביבה וגם מבחינת הטבעוני עצמו שפחות נאלץ לעשות מהפך של ממש בתזונה שלו ולהיפרד במכה מיותר מזונות שהוא אוהב ולמצוא להם תחליפים. במקרה של מעבר הדרגתי, הוא עשוי להערכתי להיות מתון יותר ויוכל להכיל יותר גם את הסביבה אוכלת- הבשר, וגם את עצמו כשיתקל בקשיים לאכול רק תזונה טבעונית ומידי פעם “יחטוא”, וסביר שגם לסביבה יהיה יותר קל להכיל אותו.
  2. גיל: ככל שהטבעוני צעיר יותר במשפחה והוא מוקף בסביבה של אוכלי בשר בלבד, ככה יהיה לו קשה יותר. ילדים ובני נוער רבים שמחליטים להפוך לטבעונים נתקלים בקשיים רבים מצד הוריהם שחוששים לבריאותם של ילדיהם, שחושבים שזה “משבר/טרנד חולף” של גיל ההתבגרות ואף מפרשים את הטבעונות כניסיון למרוד בהם. ישנם הורים שלוקחים את המעבר לטבעונות של ילדם כאקט שהוא מוכוון כביכול נגדם. יהיו הורים שיתנגדו בפועל ויסרבו להכין במיוחד עבור ילדיהם אוכל טבעוני, ולעומתם אחרים ינסו לרמות את ילדיהם ולהחביא רכיבים מן החי במאכלים שלהם בחושבם שזה לטובת ילדיהם כי להשקפתם בשר זה בריא ובלעדיו הם לא יגדלו כראוי. הילד שעלול לגלות שהוריו או סביו רימו אותו- עלול לחוש משבר אמון קשה. לעיתים ההורים יפעילו מכבש לחצים על הילד ולא יכבדו את בחירתו. במקרה כזה, הן ההורה יחוש תסכול ומצוקה בעקבות קשייו להתמודד עם ילדו השונה והן הילד יחוש מצוקה ותסכול בעקבות קשייו של ההורה לכבד את דעתו ולתמוך בבחירתו- הן ברמה הרגשית והן ברמה הפרקטית. ככל שהטבעוני מבוגר יותר, ככה הוא יכול להתמודד טוב יותר עם תגובות הסביבה הבלתי תומכות ואף מתנגדות ולבחור כיצד להגיב ולהתנהל מול אותם אנשים, להבדיל מילד או נער שאישיותו עדיין בלתי בשלה, ועליו להתמודד עם דמויות משמעותיות בחייו שאינן תומכות בו והוא אף תלוי רגשית, פיזית וכלכלית בהוריו.
  3. משפחת המוצא: האם משפחתו של הטבעוני היא משפחה שהיא פתוחה, בלתי שיפוטית ומכבדת באופן כללי או שהם נוטים להיות ביקורתיים, מכווינים את הטבעוני בבחירותיו לגבי כל נושא שהוא בעולם (לדוגמה מתערבים בבחירותיו בלימודים, זוגיות, התנהלות יומית וכו) ולא מאפשרים שונות וייחודיות של כל פרט במשפחה? האם ישנו שיח פתוח ורגשי בבית? האם נוהגים להתפשר ולבוא אחד לקראת השני או שמצופה שתמיד הילדים יבואו לקראת ההורים כי זו המשמעות מבחינתם של כיבוד אב ואם?
  4. תרבות: התרבות יכולה להיות הן מבחינת מוצא- ישנן תרבויות ממדינות מסוימות או מגזרים מסויימים שתרבות אכילת הבשר הרבה יותר מהותית ובכל ארוחה חייב להיות בשר והרבה ממנו, ושרובם המוחלט של המאכלים המסורתיים כולל בשר ומוצריו כך שהטבעוני יתקשה למצוא מה לאכול בארוחות המשפחתיות או בארוחות חג, ולמשפחה ולסביבה יהיה יותר קשה לקבל את הטבעוני כי הם מתקשים להבין את הבחירה עצמה וגם עשויים לעמוד חסרי אונים נוכח האילוץ להכין אוכל שלא כולל בשר כי הם אינם מורגלים בתזונה צמחית, גם אם הם מעוניינים לבוא לקראת בן המשפחה.
  5. עיר: במרכז הארץ ובפרט בת”א רבתי יש מבחר גדול של מסעדות טבעוניות וידידותיות לטבעונות, מספר הטבעונים באוכלוסיה גדול משמעותית בהשוואה לאיזורים אחרים בארץ, יש יותר נותני שירות טבעונים וסופרמרקטים וחנויות עם מבחר מוצרים וחומרי גלם טבעוניים גדול יותר. החיים באיזור שבו יש הרבה טבעונים מקל על הטבעוני למצוא אנשים טבעונים, למצוא מקומות בילוי ומקומות שימכרו לו מצרכים טבעוניים שיאפשרו לו באופן נוח וקל יותר לקיים אורח חיים טבעוני בלי שזה ידרוש ממנו מאמץ מיוחד, להבדיל מהפריפריה ובפרט ביישובים קטנים. שכיחות גבוהה של טבעונים באיזור המגורים יוצר גם מודעות גדולה יותר לטבעונות של הסביבה, פחות שיפוטיות ואף מזמנת יותר אפשרויות למציאת בן זוג טבעוני.
  6. אישיות: אדם שבאישיותו ובסגנון התקשורת והעמדות שלו הוא מתון יותר, בטוח בעצמו ופחות מושפע מדיעותיהם של אחרים, יודע לעמוד על שלו באסרטיביות והוא סובלני באופן כללי כלפי עמדות של אחרים השונות משלו, יצליח להרגיש טוב יותר עם שונותו כטבעוני, לעמוד איתן מול תגובות הסביבה ופחות לעורר התנגדויות אל מול התנהגותו.

 

לאור כל הנ”ל, לטבעונים רבים יש צורך בטיפול רגשי שיסייע להם לעבד את קשייהם ולהתמודד עימם. צורך זה מייצר העדפה ואף צורך במטפל רגשי טבעוני, שמבין את עולמם הפנימי והקשר שלו לעולמם החיצוני, שלא ישפוט אותם או יתייחס להתנהגותם ומחשבותיהם בלי להבין את הקשיים הייחודיים לטבעונים בכל ההיבטים בחייהם שבחירה זו משפיעה עליהם, ויבין שלא מדובר רק בבחירה תזונתית על כל המשתמע מכך. זאת בין אם מדובר בטיפול שקשור באופן ישיר לטבעונות ולהתמודדויות שהיא מזמנת, ובין אם מדובר בטיפול שאינו קשור באופן ישיר לטבעונות, אולם ישנה השפעה כלשהי מעצם זה שהיא חלק משמעותי בחייהם ובתפיסת עולמם.

אני צמחונית מגיל 12 מטעמים אידיאולוגיים וטבעונית מזה כשלוש שנים. אני רשומה כנותנת שירות טבעונית בוויגן פריינדלי וגם בפורטל נותני שירות טבעונים- וי פורטל. ניתן להתקשר כדי לקבל מידע נוסף ולקבוע פגישת היכרות לטיפול רגשי לטבעונים בחיפה ובקריות: 0545-365959, ענבל.