fbpx

ילדים ואנשים רגישים מאוד

מהו ילד רגיש מאוד?

ילד שסובל מקשיים בוויסות הרגשי שמתבטאים בתגובות עם סף רגשי נמוך (דברים קטנים יחסית מציתים רגשות) רגשיות חזקות, מהירות ולוקח לילד זמן לחזור לרגיעה.

מאפיינים:

  1. עומס רגשי גדול שדורש מאמצים רבים והתארגנות בביצוע משימות, מה שמוביל להימנעות 
  2. תגובתיות יתר כגון: חרדה, התקפי זעם, אימפולסיביות, התנהגות פוגענית עצמית וכו’
  3. קושי עם שינויים ומעברים בין מצבים וצורך עז בשיגרה קבועה. כל שינוי דורש התאמות חדשות שמאוד מקשות על הילד
  4. צורך עז בגירויים מהנים, חדשים או מרגיעים ולכן משתעממים בקלות
  5. קושי בדחיית סיפוקים וצורך בסיפוקים מיידיים ונעימים, במיוחד כשחווים רגשות מכאיבים ועוצמתיים ואז זקוקים להם כדי לשכך אותם 
  6. קשיי ריכוז, מיקוד תשומת לב והתמודדות עם מסיחים 
  7. פעלתנות ועודף אנרגיה יכולות לנבוע מתוך רגשות עוצמתיים והתרגשות גבוהה שעלולים להיראות כהיפראקטיביות 
  8. אימפולסיביות כדרך לא להתמודד עם רגש לא נעים
  9. רגישות חושית- בחוש אחד או יותר
  10. קשיים משמעותיים ביחסים בין אישיים עם ילדים, קרובי משפחה, בעלי סמכות וכו’
  11. סגנון חשיבה נוקשה שנוטה להכל או כלום, שחור או לבן
  12. בעיות בהיגיינה אישית כמו מקלחות או צחצוח שיניים שכרוכות במאבקים עם ההורים וזה יכול לנבוע מרגישות חושית, קשיי התמודדות עם סמכות (ההורים, ואז זה עוד זירה לריבים) או קושי במעברים

הנ”ל תואר במסגרת הסדנה בכנס איט”ה- האגודה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי שהיה השבוע: דיביטף- DBT לילדים עם קשיי וויסות רגשי שהינחו העו”סיות שרון לוריא וד”ר יעל דמרי.

 

DBT וויסות רגשי

DBT היא גישה שנולדה מה-CBT על ידי מרשה לינהאן (שסבלה בעצמה מהפרעת אישיות גבולית) ובמקור פותחה לבעלי הפרעת אישיות גבולית שה- CBT לא סייע להם, אבל עם הזמן ראו שהגישה נפלאה למגוון הפרעות וקשיים נוספים: התמכרויות, וויסות רגשי, הפרעות אכילה, יחסים בין אישיים ועוד (הגישה הזו לגמרי בוויש ליסט לימודים שלי…).

אפילו נתקלתי בכמה מחקרים חדשניים בחו”ל שעשו טיפול קבוצתי בגישת DBT בבעלי ADHD (בארץ לא נתקלתי בשום מידע בנושא) והגישה סייעה להם מכיוון שהיחידות שלה מתכתבות עם קשיים אופייניים לבעלי ADHD: כישורי יעילות בין אישית, עמידות במצוקה, כישורים לוויסות רגשי ותשומת לב (עם מיינדפולנס).

הגישה הייתה מיועדת למבוגרים והותאמה לבני נוער, אולם היה חוסר לילדים שמכנים אותם “ילדים רגישים מאוד”, ולכן בארץ לוריא ודמרי פיתחו התאמה לגישה לילדים בני 6-12 במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ונוער ב”סורוקה” וזה נוחל הצלחה מופלאה. 

טופו, החתולה הטיפולית שלי. לפעמים היא עוזרת למטופלים מסויימים (ולי) לווסת את עצמם רגשית (או מסיחה אותם…) ולפעמים אני מווסתת אותה 🙂

 

כשהמנחה דיברה על המאפיינים של ילד רגיש מאוד הופתעתי מאוד מכיוון שכל הנ”ל מאפיינים בעלי הפרעת קשב וריכוז רבים ורוב המאפיינים הללו הם תפקודים ניהוליים שהם סימפטומים של ממש בהפרעת הקשב.

לדבריה בעלי הפרעת קשב אכן שכיחים מאוד בקבלת הטיפול הזה במרפאה, אבל יש עוד ילדים רגישים מאוד שסובלים מחלק גדול מהתסמינים האלה כמו למשל מי שסובל מחרדות או מהספקטרום (שהם פחות נתרמים מהגישה הזו) ובאופן כללי יש ילדים שסובלים מקשיים בוויסות הרגשי ומחלק מהתסמינים האלה גם ללא אבחנה.

כמטפלת במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, אני חושבת שההסברים לביטויים האלה מעניינים ויכולים להסביר אותם אצל מי שאין לו הפרעת קשב כביטויים רגשיים של מי שיש לו קשיים בוויסות רגשי (שיכול להיות ביולוגי), אבל חשוב מאוד להבין שאצל בעלי הפרעת קשב ההסבר העיקרי הוא הביולוגיה- נירולוגיה.

כלומר- קשיים בוויסות רגשי הם תפקוד ניהולי ביולוגי שפגוע אצל רבים מבעלי ה-ADHD וכך גם האימפולסיביות, הקשב, הקושי במעברים, הקושי בדחיית סיפוקים (שזה בעצם נובע מאימפולסיביות) וכו’ והם לא תוצר של קשיים רגשיים, אלא עומדים בפני עצמם- אך יכולים להחמיר את תסמיני הפרעת הקשב. 

חשוב מאוד שבעלי מקצוע, הורים, מורים ובבגרות- בני זוג, חברים, משפחה וכו’ יוכלו להבחין בין קשיים כאלה שנובעים ממקור רגשי לבין מקור נירולוגי כמו בהפרעת קשב!

 

 

זיהיתם את עצמכם או את ילדי הקשב שלכם ברשימה הזו?

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

להתקשר