המצב הביטחוני בישראל אינו פשוט, וישנם איזורים בארץ שחווים תדיר איומים בטחונים על חייהם וחיי יקיריהם, ומידי פעם ישנן מערכות, מלחמות או גלי פיגועים שמערערים אנשים רבים בחלקים נרחבים יותר של הארץ . ניתן לראות שאנשים שונים מתפקדים שונה בתגובה לכך- אצל חלק מהאנשים החרדות מתעוררות או מתעצמות, לעיתים עד כדי הגבלה של ממש (למשל נמנעים מלצאת למקומות ציבוריים מחשש לפיגוע חוזר), ולעומתם אחרים ממשיכים בחייהם כרגיל.
מה מבדיל ביניהם?
אנו משתמשים במושג חוסן נפשי. מהו חוסן נפשי?
ההגדרה המקובלת היא היכולת של האדם להתמודד עם קשיים, לחץ ומתח בחייו ולתפקד במהלכם כרגיל, לצאת מהמצבים הללו מחוזקים ועם תובנות חדשות לגבי עצמם, סביבתם והחיים. כמו כן, היכולת להסתגל לשינויים, ולחזור למצב הקודם כשמסתיימים מצבי הלחץ, המתח או הטראומה (ישירה או עקיפה כעדים, למשל).
אדם עם חוסן נפשי מסוגל להתאים את עצמו לנסיבות משתנות של החיים, קשות ככל שיהיו. החוסן הנפשי מושפע מגורמים רבים וקיימים מודלים שונים שמנסים להסביר מה מרכיב את החוסן הנפשי ולמה לאנשים מסויימים יש ולאחרים אין.
הזוג וולין מציעים במודל שלהם את המרכיבים הבאים:
1. הומור ויצירתיות
2. מערכות יחסים תומכות
3. יוזמה
4. אמונה
5. תובנה
6. עצמאות
7. מוסריות
לטענתם, שני המרכיבים הראשונים הם המשמעותיים ביותר, ולאנשים יש על פי רוב 2-3 מהמרכיבים האלה דומיננטיים ככלי התמודדות. ככל שיש יותר כלים והאדם מרבה להשתמש בהם, כך החוסן הנפשי של האדם רב יותר.
אצל אנשים שהחוסן הנפשי שלהם מוחלש צריך לאתר את הכלים הללו ולהעצים אותם.
מה הכלים שלכם והאם אתם מודעים להם? כמה אתם מרגישים שהם מסייעים לכם בעיתות לחץ ומשבר?