הקשר בין חרדה לדיכאון

חרדות ודיכאונות הולכים הרבה פעמים ביחד, ולפעמים אחד גורם לשני. בטיפול צריך לברר מה מהם הראשוני ומה מהם המשני, ולפעמים אין ביניהם קשר סיבתי.
לדוגמה: אני לא מוצאת בן זוג תקופה ארוכה, אני מתחילה להרגיש חרדה במגע עם גברים, החרדה מובילה להימנעות, ההימנעות תגרום לי להרגיש ביטחון עצמי הולך ויורד, תסכול על זה שאני נטולת בנזוג והחברות שלי עם, וזה יוביל לדיכאון וחוזר חלילה. כאן החרדה ראשונית, והדיכאון הוא משני, סוג של "תופעת לוואי".
דוגמה נוספת על אותו מקרה: אני לא מוצאת בן זוג תקופה ארוכה, אני מתחילה להיות מדוכאת, אני פחות יוצאת מהבית, אני עוד יותר מתבאסת על עצמי שאני לא יוצאת ולא מכירה, ואז כשמישהו יתחיל איתי- אני אתחיל להרגיש חרדה, כי הנה, אולי יש סיכוי שמשהו ישתנה, אבל אני מפחדת להרוס את זה או שהרבה זמן לא הייתי בקשר זוגי אז אני לא יודעת מה יהיה, איך יהיה, אם הוא יפגע בי… ואז תיווצר חרדה וחוזר חלילה. כאן הדיכאון הוא הראשוני והחרדה היא משנית.
לא תמיד קל ואפשרי לדעת מה קדם למה, אבל הקשר יכול להיות הדוק מאוד.
 

 
יש לציין שלא כל אדם שסובל מחרדות סובל מהתקפי חרדה. החרדות יכולות להיות ברמת המחשבות וההימנעויות.
 
בהתקף חרדה המערכת הלימבית מזהה סכנה. הסכנה לא בהכרח אמיתית, אבל המוח סיווג ותייג אותה ככזו. נכון בעיקר לעידן המודרני כמו למשל חרדת מבחנים או שנוצר מצב של הכללה- אם כלב נשך אותי וחוויתי את זה כטראומה, אז בכל פעם שאראה כלב, המערכת הלימבית תזהה סכנה ותפעיל "אזעקה".
במקרה הזה, הגוף כמובן אמור להגיב בFFF (לחימה, בריחה או קפיאה) אבל מאחר ובהפרעת חרדה לא מדובר בסכנה אמיתית, הגוף לא יכול לברוח או להילחם. ברגע שהמערכת הלימבית מזהה סכנה, היא מיד מכינה את הגוף למצב של לחימה או בריחה על ידי שחרור פרץ אדרנלין שעובר לשרירים והופך את הגוף למעין קפיץ דרוך. כשהדופק שלך מהיר, יש נשימות מהירות, רעד וכו- זה בעצם תגובות של הגוף שמכין את עצמו לתקוף או לברוח.
לאחר שה"סכנה" במקרה של התקף חרדה או סכנה חולפות, המערכת הלימבית שוככת והאדרנלין מתחיל להתפנות מהדם. התוצר הוא שבוסט האנרגיה שהיה לך נעלם, הגוף נרפה וחוזר לשגרה ונוצר מעין "דרופ". זה לא בהכרח דיכאון, אלא תגובה ביולוגית של הגוף של תשישות. זה כמו שתרוצו עכשיו 2 ק"מ ותהיו מפוצצים באנרגיה ואז תעצרו ותנוחו- תרגישו תשישות דומה, וזה פיזיולוגי לגמרי.
אלא שעל זה עשויה להתווסף פרשנות של הסיטואציה שהיא תוביל לדיכאון. בכל זאת, התקפי חרדה גורמים למצוקה כי יש ידיעה רציונלית לאחר ההתרחשות, שהתגובה לא רציונלית ואין באמת סכנה.
 
דיכאון מושפע מעייפות, סטרס, שינה לא טובה או מועטה, ממזג האוויר (בחורף אנשים נוטים להיות יותר בדיכאון), הורמונים, גנטיקה, מצבי משבר, אירועים אלו ואחרים וכו.
לצד זאת, לפרשנות יש מקום נרחב בהיווצרות הדיכאון או החרדה. הרי אדם שרץ 2 ק"מ יחווה אותן תופעות פיזיות כמו בהתקף חרדה, אבל אחרי שיתאושש פיזית הוא ירגיש רגוע וחיוני.
בטיפול CBT עובדים על הפרשנויות של החרדות והדיכאון במטרה לבחון את האופן בו אנו מפרשים את המציאות שלרוב תהיה קיצונית, מוטית ושלילית במקרים הללו, ולשנות אותה באופן מותאם וריאלי, כך שזה ישפיע, בין השאר, על ההרגשה שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *