דיכאון וחרדות בהיריון

אנשים רבים לחוצים בתקופת משבר זו בשל דאגות בריאותיות, כלכליות ופוליטיות וגם השהייה בבידוד או בהסגר מוסיפה לביעבוע בסיר הלחץ. מבין האנשים שסגורים עכשיו בבית יש נשים רבות בהיריון או אחרי לידה שעלולות בשל המצב העדין הטבעי שהן נמצאות בו להיות בסיכון מוגבר לחרדות או לדיכאון שעשויים להתפתח לדיכאון אחרי לידה. ההתמודדות עם המצב הרגשי העדין הזה קשה ממילא גם בתקופות רגילות, אולם כעת עם ההגבלות החדשות של משרד הבריאות, אישה כזו עשויה למצוא את עצמה ללא מערכות תמיכה אם היא אם יחידנית או שבן זוגה עובד חיוני, ואם יש לה ילדים שאינם במסגרת חינוכית, ונוסף על הכל אינה עובדת, לא יכולה להיפגש ולהיעזר רגשית ותפקודית בחברות או משפחה- המצוקה יכולה להחריף מאוד. בנוסף, נשים רבות חוששות ליטול טיפול תרופתי לחרדה או לדיכאון מחשש על השפעה על העובר או על ההנקה. במקרים מסוימים פסיכיאטר יכול לשקול לתת תרופות מסוימות שניתן ליטול בהיריון ויש להתייעץ- אפילו טלפונית אם לא ניתן להיפגש.
 
אם יש היסטוריה של דיכאון וחרדות, על אחת כמה וכמה חשוב מאוד להיות עם יד על הדופק ולהיות במעקב ובטיפול רגשי ותמיכתי. בחלק מהמקרים אישה עם היסטוריה של דיכאון בעלת סיכון מוגבר לדיכדוך או דיכאון בהיריון ואלו מגדילים סיכון לדיכאון אחרי לידה. לדיכאון אחרי לידה עשויות להיות השלכות קשות על האם, התינוק ושאר המשפחה, ולכן חשוב מאוד לטפל בזה כשזה עוד בשלב הדיכדוך. גורמי סיכון נוספים הם בעיות רפואיות בהיריון, תחושת בדידות, חוסר במערכות תמיכה וגורמים נוספים. לפעמים שינויים הורמונליים גם יכולים להשפיע ביצירה או העצמה של הדיכאון.
 

אם היריונית או אישה שילדה לא מזמן מרגישה ככה וקוראת אותי עכשיו (ובעצם כל אישה שמרגישה ככה), אני מציעה לבחון עם בן זוגך (אם ישנו) מה ניתן לעשות כדי להקל עלייך למרות היותו עובד חיוני (ובמיוחד אם הוא בבית ואינו עובד). אולי הוא יכול להקטין שעות או להגיע הביתה מוקדם יותר יום או יומיים בשבוע כדי שתוכלי לנוח או שבסופש תוכלי לנוח יותר, אולי הוא יכול לעבוד מהבית יום או יומיים כדי להקל עלייך? לשתף אותו במה שאת מרגישה כדי לקבל ממנו תמיכה בסוף היום, גם אם לא מיד כשהוא חוזר כי הוא עייף. לראות אם הוא יכול כשהוא חוזר לפחות לעזור עם השכבה לישון. לבקש חיבוק, לשוחח, לאכול יחד, לחזק את הזוגיות שלכם… בנוסף, אני מציעה לשמור על קשר ולשתף חברות או קרובי משפחה בשיחות טלפון או וידאו.
 
אני מציעה לך לעשות רק את הפעולות שאת חייבת לעשות. לא יקרה כלום אם תנקי פחות, תנוחי יותר ותשקיעי יותר זמן במשחק עם הילדים או שיראו יותר טלביזיה כדי שתוכלי לנוח יותר (לא אמרת מה גילם והאם הם יכולים גם לעזור במטלות הבית, אפילו חלקית), לא יקרה כלום אם ערב אחד תשכיבי את כולם לישון גם בלי מקלחת כדי שתוכלי לישון מוקדם אם את מרגישה שאת מותשת.
אפשר להיעזר באמצעים הרגילים שמסייעים לך להירגע: מקלחת נעימה, מוזיקה שאת אוהבת, לקרוא, תחביב כלשהו, סקס אם אין בעיה רפואית, התעמלות להיריוניות אם רופא הנשים מתיר (ספורט ידוע כמסייע מאוד בהפחתת חרדות, דיכאון והרגשה טובה כללית).
כדאי להקפיד על תזונה נכונה ושינה טובה.
לפי ההנחיות החדשות (נכון לכתיבת שורות אלו) מותר לצאת למרחק של עד 100 מטר מהבית. אולי כדאי לצאת מהבית להתאוורר עם הילדים (וגם אם אין ילדים, אפשר לצאת לבד, כמובן) בגינה כדי שירוצו קצת ואת תוכלי לנוח ולנשום אוויר צח כשאת מרגישה שקשה לך כבר להיות בבית?
 
בגלל משבר הקורונה יש היום הרבה מטפלים שנותנים טיפול רגשי באמצעות שיחת וידאו שיכולה מאוד לעזור (אני ביניהם) ויש קווי סיוע טלפונים אנונימיים. כדאי לבדוק עם מוקד קופח שלך אם את יכולה להתייעץ עם פסיכיאטר או אחות טיפת חלב, אחות היריון או רופא הנשים שלך באופן טלפוני.
טיפול cbt יעיל לטיפול בחרדות, ובמהלכו ניתן ללמד אותך נשימות, דימיון מודרך והרפייה שמאוד יכולים לסייע לרוגע.
במידה וכל אלו לא יעזרו (ואף במקביל אם ההרגשה קשה), כדאי לפנות לפסיכיאטר ולשקול טיפול תרופתי שמותר בהיריון. אבל הכי חשוב- לא להזניח את המצב הרגשי הלא פשוט שאת נמצאת בו.
אני מצרפת לינק לסרטון שצילמתי שמלמד נשימות, דימיון מודרך והרפייה שאת יכולה לנסות בבית וזה עשוי לעזור לך (לא לכווץ את איזור הבטן כמובן ולהיות קשובה מאוד לגוף שלך ולתגובות שלו להרפייה)
 
ענבל טננבאום, עו”ס ופסיכותרפיסטית cbt, בהתמחות M.A עו”ס טראומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *