fbpx

אבחון הפרעת קשב וריכוז

1536488_1683910481843725_3207633858113406136_n

קודם כל, חשוב לציין שאין בדיקות מעבדה לאבחון הפרעת קשב. האבחנה היא קלינית, על ידי ראיון שנעשה על ידי פסיכיאטר, נוירולוג או רופא משפחה שעבר הכשרה מיוחדת של הפרעת קשב ועל ידי מילוי שאלון עצמי לפי קריטריונים מוגדרים וברורים. במקרה של ילדים, הרופא יקבל מידע באמצעות שאלון מהמורה או הגננת, יועצת בי”ס- אם היה אצלה, ההורה והילד עצמו. 

הילד או המבוגר צריכים להראות התבטאות של התסמינים בשני תחומי חיים לפחות- לימודים, בית, חברים, זוגיות, פנאי וכן הלאה. במקרה של ילדים, יש לפנות לרופא ילדים כדי לקבל הפנייה לרופא מומחה בתחום הילד והנוער (פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים עם מומחיות בהתפתחות הילד).

ישנם אבחונים ממוחשבים כדוגמת טובה ומוקסו הפופולאריים ו-BRC שאינה שכיחה ולרוב קופ”ח אינה מממנת אותו, אך הללו מהווים כלי עזר לאבחון ולא אבחון בפני עצמו, והם אינם חובה כחלק מהאבחון. לעתים עושים את האבחון הממוחשב לפני ואחרי נטילת תרופה כמו ריטלין כדי לבחון את השפעתה על התפקוד באבחון. כו כן, התוצאות משוות עם בני גילו של האדם שעשה את המבחן ובודקים- מוסחות של גירויים שמיעתיים וויזואליים (כמו במוקסו), עקביות, איטיות תגובה, אימפולסיביות (לדוגמה לחיצה על הרבה תשובות לא נכונות במהירות גבוהה), חוסר עקביות וכו’.

בדרך כלל אני ממליצה לערוך את האבחון אצל ילדים ובמיוחד אצל מבוגרים אצל פסיכיאטר למרותה חשש מסטיגמה כדי לבחון את ההשפעה על הפן הרגשי על האדם, כמו גם לבדוק אם ישנן הפרעות או בעיות רגשיות נוספות להפרעת קשב וריכוז (קש”ר) שהן נפוצות מאוד או כאלה שיש להן תסמינים דומים לקש”ר, אבל הן בעצם משהו אחר כמו בעיות התנהגות, הפרעות הסתגלות, הפרעות חרדה, פוסט טראומה, דיכאון ועוד, ובנוסף גם בעיות בריאותיות גופניות כמו הפרעות שינה, חוסר בויטמינים או הפרעות בבלוטת התריס שניתן לבדוק בבדיקת דם וחלק מהרופאים מבקשים.

אבחון דידקטי או פסיכודידקטי (שכולל גם חלק רגשי שפסיכולוג עורך) נועד לאבחן לקויות למידה במידה וחושדים שהן קיימות כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה ודיסלקציה. לקויות למידה נמצאות אצל חצי עד שליש בקרב הסובלים מקש”ר. את האבחון הזה עושים בכיתה ג’ ומעלה, לרוב כשהמורה מבחינה בפערים לימודיים משמעותיים לצורך קבלת התאמות וסל שירותים שמסייעים בבית הספר.

אצל מבוגרים אין צורך לעשות אבחון דידיקטי. מבוגר שחושד שיש לו ורוצה לטפל בלקויות הלמידה שלו, יכול ללכת להוראה מתקנת גם ללא אבחון רשמי שעולה אלפי שקלים ולא מסובסד על ידי קופות החולים. במידה ומבוגר מעוניין באבחון כזה לצורך קבלת התאמות בפסיכומטרי או באקדמיה, עליו לערוך אבחון מת”ל במכונים מורשים שמוכרים באקדמיה (יש לשים לב שאבחון דידיקטי במכון פרטי אינו מוכר בד”כ על ידי המוסדות האקדמיים).

בDSM4 (ספר האבחון הסטטיסטי הפסיכיאטרי האמריקאי הקודם) הייתה חלוקה לשתי הפרעות: ADD (הפרעת קשב וריכוז) וADHD (הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות), אולם ב- DSM5 ישנה אבחנה אחת של ADHD שנחלקת לתת- אבחנות בהתאם לרכיב המרכזי בהפרעה- בעיקר לקות בקשב, בעיקר היפראקטיביות ואימפולסיביות או משולב, מתוך הבנה שכל המרכיבים הללו קיימים בכל אדם עם הפרעת קשב וריכוז, אך במינון שונה וזה על רצף. התסמינים חייבים להתקיים חצי שנה לפחות ברציפות. על הרופא לציין מידת חומרת ההפרעה (קל, בינוני או חמור) בהתאם לכמות התסמינים מעבר למינימום הדרוש לאבחנה ומידת הפרעתם לתפקוד בתחום החברתי, הלימודי והתעסוקתי. התסמינים חייבים להופיע לפני גיל 12 במבוגרים.

עד גיל 18 ילדים זכאים לפי חוק בריאות ממלכתי לאבחון מלא של ADHD לפי קריטריונים של משרד הבריאות.

אצל מבוגרים העלויות כיום נמוכות והן כוללות תשלום רבעוני לרופא מומחה ותשלום למבדק הממוחשב במכוני הסדר של קופ”ח בעלות של כמה מאות שקלים בודדים בהתאם לביטוח המשלים. חשוב מאוד ללכת לרופא שמתמחה בהפרעת קשב, מכיוון שלא כולם מבינים בכך.

לסיכום, אלו השלבים שצריך למלא על מנת לעשות אבחון אצל מבוגרים:

  1. ללכת לרופא משפחה ולבקש הפנייה לנוירולוג או פסיכיאטר. לבקש בדיקות דם ואחרות כדי לשלול בעיות פיזיות ורפואיות אחרות שעשויות לגרום לסימפטומים שנראים כמו הפרעת קשב וריכוז.
  2. אצל הנוירולוג/ פסיכיאטר עוברים שאלון קליני שבו הרופא מחפש תסמינים של ההפרעה בעבר ובהווה.
  3. אצל הנוירולוג/ פסיכיאטר ממלאים שאלון שבו מדרגים משפטים שונים בהתאם לשכיחות שלהם.
  4. בהתבסס על סעיף 2+3 הרופא יכול לאבחן הפרעת קשב וריכוז. חלקם יפנו אתכם לעשות אבחון ממוחשב כמו TOVA או MOXO כדי לקבל מדד נוסף לחיזוק האבחנה. לאחר קבלת תוצאות המבחן, אתם חוזרים לרופא והוא מאבחן לאחר שקלול של כל הנ”ל האם יש לכם קש”ר או לא. 
  5. במידה ויש לכם קש”ר, הרופא ימליץ על פי רוב על טיפול תרופתי.
  6. אצל אנשים שיש להם בעיות רגשיות נוספות ברקע מומלץ ללכת לפסיכיאטר על מנת לעשות אבחנה מבדלת בין ההפרעות או קומורבידיות כשעם הפרעת הקשב יש הפרעה נפשית נוספת) ולוודא שאין התנגשות בין תרופתית. 
  7. אצל סטודנטים אפשר לעשות גם מבחן פסיכו-דידקטי כדי לקבל התאמות שונות בלימודים. לפי חוק בכל המוסדות האקדמיים יש מרכזי קידום סטודנטים שמעניקים סיוע לסטודנטים עם לקויות, הפרעות ונכויות שונות, ביניהם בעלי הפרעת קשב ולקויות למידה. לצערנו, החוק אינו מגדיר מהו בדיוק אותו הסל, ולכן כל מוסד מחליט כראות עיניו כמו: חונך אקדמי, סדנאות למידה, ייעוץ פרטני עם כלים ללמידה וניהול זמן וכו’. 
 
יש כמה אופציות לאבחונים עם עלויות: 
1. מי שעושה דרך הקופה משלם לפסיכיאטר של הקופה תשלום רבעוני (27 ש”ח- כללית, 30 ש”ח מכבי), וברוב המקרים מבקשים מוקסו/ טובה (לפעמים BRC)- במכון הסדר זה בין 50 שח (לכללית פלטינום) ל- 220 ש”ח (כללית מושלם) או למשל 23 ש”ח (מכבי שלי) ל-280 ש”ח (מכבי זהב וכסף) . תלוי בקופח ובביטוח המשלים. זו האופציה הכי זולה, ואם הולכים עליה, אז רצוי לחפש פסיכיאטר מתמחה בקש”ר.
2. רופא בהסדר של הקופה במסגרת 1-3 ייעוצי רופא מומחה של חוות דעת שניה (תלוי בקופ”ח)  150 ש”ח לפגישה בשנה (בכללית, ייתכנו סכומים אחרים בקופ”ח אחרת)+ מוקסו/ טובה
3. רופא פרטי- תשלום לפי כמה שהוא לוקח לפגישה או יותר. הממוצע הוא 1000-2000 שח.
4. מכון מתמחה פרטי- יכול לעלות אלפי שקלים. לחלקם יש נטייה לעשות BRC, פגישה עם פסיכיאטר, פסיכולוג וכו.
אני אישית חושבת שאם אין מורכבות נוספת ויש קש”ר ברורה אז אפשר להסתפק ברופא של הקופה. אם יש מורכבות של קומורבידיות (שילוב של כמה הפרעות נפשיות נוספות) משמעותית או קש”ר לא ברורה שמצריכה אבחנה מבדלת אז אפשר ללכת לרופא בהסדר /פרטי. ללכת למכון זה מיותר בעיניי, אבל זו דעתי האישית.  🙂
 
*המחירים נכונים לדצמבר 2021 ומתייחסים לקופ”ח כללית ומכבי הגדולות. יש לבדוק בזמן אמת מול הקופה והביטוח המשלים עלויות עדכניות

בכל הנוגע לטיפול תרופתי- יש להתייעץ עם פסיכיאטר/נוירולוג, ואין לראות במאמר זה כל המלצה רפואית 

Call Now Button